7.      תרגום-מפרש

את הרעיון [ אולי מוטב לאמר “הרשות” ] לתרגם תרגום מילולי מפרש מרוסית לאנגלית, את שירו זה של ג’יימס ג’ויס שאבתי מתרגום מפרש שעשה הסופר ולדימיר נבוקוב לרומאן בחרוזים של אלכסנדר פושקין ” יבגני אונייגין”. – תרגומו הופיע בארבעה כרכים בהם ויתר לחלוטין על החרוז הפושקיני שובה הלב ברוסית, והתרכז בתרגום המילים לאנגלית, והסברן והסבר ההקשרים והמשמעויות של השיר.

ארשה לעצמי לצטט כאן דברים בנושא מתוך ה”ויקיפדיה”

Vladimir Nabokov severely criticised Arndt’s translation, as he had criticised many previous (and later) translations. Nabokov’s main criticism of Arndt’s and other translations is that they sacrificed literalness and exactness for the sake of preserving the melody and rhyme.

Accordingly, in 1964 he published in four volumes his own translation, which conformed scrupulously to the sense while completely eschewing melody and rhyme. The first volume contains an introduction by Nabokov and the text of the translation. The Introduction discusses the structure of the novel, the Onegin stanza in which it is written and Pushkin’s opinion of Onegin (using Pushkin’s letters to his friends); and gives a detailed account of both the time over which Pushkin wrote Onegin and the various forms any part of it appeared in publication before Pushkin’s death (after which there is a huge proliferation of the number of different editions). The second and third volume consists of very detailed and rigorous notes to the text. The fourth volume contains a facsimile of the 1837 edition. The discussion of the Onegin stanza contains the poem On Translating “Eugene Onegin”, which first appeared in print in The New Yorker on January 8, 1955, and is written in two Onegin stanzas.^[7] The poem is reproduced there both so that the reader of his translation would have some experience of this unique form, and also to act as a further defence of his decision to write his translation in prose

כזכור לקוראי העברית אברהם שלונסקי תרגם את יבגני אוניגין לעברית – המהדורה הראשונה של התרגום הופיעה בשנת 1937 – בשנת המאה למותו של פושקין. מאז לא הניח המתרגם את תרגומו והוסיף לשכלל אותו, אך בעיקר פעל להוספת עמודי הסברים רבים, פירושים , דברי רקע ופרשנויות האוחזים כ 127 עמודים – להדגים עד כמה חשובים, לדעתי, נספחי ההסברים והפרשנויות להבנת השירה המתורגמת.

חשבתי על דרך זו לתרגום, לאחר שהאזנתי למנגינה שחיבר ג’ויס לשירו – והעצב העולה ממנה, הביא אותי במבוכה: מצד אחד מילות השיר, הן בקריאה שטחית של המקור, ובעיקר בתרגום לעברית שלא עלו בקנה אחד עם המנגינה שחיבר המשורר לשירו. חשבתי כי אם המשורר חיבר מנגינה כה נוגה לשירו, הייתכן כי השיר מדבר רק על אהבה מאושרת המתדפקת על לב האוהבים ?

תהייה זו הביאה אותי לחקירה מעמיקה יותר של מילות השיר והאפשרויות שהן מזמנות לקורא. ענין ראשון ראוי לציון הוא השימוש שעושה ג’ויס במילים שאינן שגורות בשפת היום יום. לשם פענוחן נזקקתי למילון שנראה לי כי הוא יאה ומתאים למשימה זו – הוא מילון אוקספורד האוניברסלי, משנת 1933 שחובר לפי השיטה ההיסטורית – דהיינו תוך שימת דגש על המופעים ההיסטוריים של המילים ושימושיהן בתקופות השונות:

את תוצאות חקירותי ודרישותי, הן במילות השיר והן ברקע האישי – ביוגרפי של ג’ויס בחיבור השיר – אני מביא כאן בתרגום שערכתי לשיר – שהוא כאמור תרגום מילולי בפרוזה, ואליו אוסיף, את פרשנותי שלי לשיר, המושפעת, יש להודות, מהמוזיקה שבה פירש ג’יימס ג’ויס את שירו.

לנוחיות הקוראים, יצרתי קישורים פעילים למילים שאת פירושיהן מצאתי במילון אוקספורד האוניברסלי – כגון הקישור Bid, שלחיצה עליו תפתח חלון ובו תצלום של הערך כפי שהוא מופיע במילון אוקספורד הנ”ל, עם הדגשה על התרגום הנבחר.

 

♥1

,Bid adieu, adieu, adieu

דִּבְרֵי פרידה, פרידה, פרידה,

השיר פותח בביטוי  Bid המשמש כיום בעיקר כהצעת מחיר במכרזים. אך הוא שימש ומשמש גם בהוראות נוספות: לפי מילון אוקספורד הביטוי Bid משמש גם כאמירת ברכת שלום, להתראות וכו’  ניתן לפרשו כבֵּרֵךְ, אחל , תן-ברכה, שלח-ברכה, אימרו, דברו וכו’ 

וזו היתה ככל הנראה כוונתו של ג’ויס, בהציבו ביטוי זה בראש שירו. מילה זו אינה עומדת בפני עצמה והיא צמודה למילה שבאה אחריה היא המילה Adieu 

הביטוי Adieu המלווה את הביטוי הראשון וחוזר עליו עוד פעמיים, בשורה הראשונה, מקורו בלשון הצרפתית והוראתו המקורית היתה  A dieu   כלומר : “ל-אלוהים” כגון בביטוי  à dieu vous commant “לאלוהים מצווה אני אותך”.  ביטוי זה מופיע עוד במחזהו של ג’פרי ג’וסר Troilus and Cressida ,1385. לפי מילון אוקספורד הביטוי Adieu משמש כברכת פרידה כגון הביטוי  Say goodbye , take leave of, להבדיל מברכת השלום שאנו מברכים את מי שאנו פוגשים.

ראוי לשים לב כי בשורה הראשונה של השיר אין אינדיקציה ברורה מי הוא הדובר, מי אמר או אומר למי דברי פרידה. משה הנעמי, המתרגם לעברית, עשה בחירה מפורשת ושם את דברי הפרידה בפיו של גבר “אימרי” – הוא פונה אליה, למרות שכאמור במקור אין הפניה שכזו. נראה לי כי מאחרי הפניה, נטולת המגדר, בה בחר ג’ויס ניתן לגלות כוונה [ ואעיר כי גם ג’ויס הצעיר כבר נזקק למילים וכננות עלומות בשימושן ] . העלמת הזהות של הדובר – האם גבר הוא או אישה – והאם הוא או היא פונים לבן המין השני, יש לדעתי להשאיר בערפולם המכוון, כפי שהניחם ג’ויס על הניר: באפשרות לקרוא את הפסוק הראשון כאמירה שאינה מופנית בהכרח לבן המין השני. או לאדם אחר בכלל.  

 

 

♥2

Bid adieu to girlish days

דִּבְרֵי פרידה מימי ילדות

שורה שניה זו חוזרת על שתי המילים הראשונות שבשורה הראשונה – אך הפעם היא מפורשת יותר ומפרשת את ברכת הפרידה ולמה היא מופנית. היא לא מופנית לאדם מסויים , לא לאיש ולא לאישה אלא ל:  girlish days כלומר ל”ימי …”

וכאן עלינו לבחון את מילת המפתח בשורה זו :  girlish . במילון אוקספורד מתורגמת בנפרד מהמילה Girl המהווה חלק ממנה. דהיינו התנהגות כילדה או כנערה. תרגום זה מוליך לכאורה לפניה שפונה הדובר אל הנערה ואומר לה: אימרי שלום לימי ילדותך/ נערותך. אך גם פירוש נוסף אפשרי כאן, כפי שתרגם משה הנעמי “ימי ילדות” או “ימי נעורים” – פירוש זה גם הוא מקובל בשפה האנגלית ומצאתי שכמותו ב  American Heritage Dictionary:

childish  ; boyish ; childlike ; infantile ; Acting like a child

לכן יש מקום לפרש שורה שניה זו מתוך השיר כקריאה לפרידה מימי הילדות והעבר. מכאן בחירתי לתרגם את השורה ברכת הפרידה היא מימי הילדות, מהתקופה המוקדמת. הביטוי girlish נתון לשני פירושים: הרווח יותר הוא “ימי ילדות” – המתאים לשני המינים ; הן הבן והן הבת נפרדים בהתבגרם מימי ילדותם. אך בצד זה קיים גם הגוון היותר נשי של הביטוי דהיינו הפרידה היא פרידתה של הבת מילדותה, מעלומיה ואולי אף מבתוליה. דברי פרידה מימי ילדות שתי השורות הראשונות, כפי שהן נשמעות בשירו של ג’ויס מבטאות את צער הפרידה :

 

,Bid adieu, adieu, adieu

 דִּבְרֵי פרידה, פרידה, פרידה,

 Bid adieu to girlish days

דִּבְרֵי פרידה מימי ילדות

 

הרקע הביוגרפי ברור ועמדתי עליו בפוסט הראשון שהתייחס לשיר זה, ונזכיר בתמצית: השיר חובר בספטמבר 1904, בעת שג’ויס היה בעיצומו של משבר קשריו עם מולדתו, אירלנד, ועמד בפני החלטה גורלית : האם לעזוב את אירלנד ולעבור להיות גולה-מרצון ביבשת אירופה, ולהגשים את יעודו כסופר או : להשאר במולדת הכובלת ומדכאת אותו.

עוד לפני שעזב, הוא כבר משנן לעצמו את מילות הפרידה : Adieu והוא חוזר עליהן שנית, שלישית ואף רביעית. בשיר עצמו השורות 1-2 תהפוכנה למעין פזמון חוזר כאשר המילים Adieu חוזרות ומצטלצלות כקריאות גורל-נוגה ונוסטאלגית. הפרידה מנוף ילדותו היא המעניקה למנגינה את אותו גוון של נוגות המאפיין את המנגינה, צער שאפילו האהבה המאושרת שתבוא בהמשך, אין בכוחה להוציא את המשורר ממצב רוחו העגמומי. כפי שציטטתי בחלק הראשון של רשימה זו, בכמה ממכתביו לנורה בארנאקל, נזקק ג’ויס בעצם ימי ההתאהבות, למילת הפרידה – Adieu שתחזור בשיר בצורה כה בולטת.

 

 

 

♥3

Happy Love is come to woo

אהבה מאושרת באה לעגוב, 

 

הביטוי Happy Love -אהבה מאושרת, ממשמשת ובאה – is come 

הביטוי המוקשה בשורה השלישית הוא הביטוי Woo שבמילון אוקספורד מתורגמת כחיזור אחרי אישה, ניסיון לקרבה גופנית עם אישה, כשברקע מטרה של נישואין.

ניתן לתרגם מילה זו כחִזֵּר, עָגַב ,  בִּקֵּשׁ, חָתַר, חִפֵּשׂ ולפיכך ניתן להבין כי פשר השורה הוא :
אהבה מאושרת באה לעגוב.

 

 

♥4

– Thee and woo thy girlish ways

אתם וחיזורכם בדרכי הנעורים

 

הביטוי  Thee  כפי שמפרש מילון אוקספורד שימש באנגלית הישנה כהפניה לאדם אחר. מענין לשים לב כי בדוגמאות המובאות במילון חוזר ומופיע הביטוי Thee and Thou – ככל הנראה במובן של פניה אל הרבים : אתה וגם אתם וג’ויס מנצל את הצליל המוכר ליודעי השפה של החיבור העתיק ומשנה בו את המלה השניה ל Woo. הביטוי Thee וגם הביטוי  Thou משמשים כפניה הן אל זכר והן אל נקבה. והשימוש שעושה במילה זאת ג’ויס בשורה זו מכוון – הוא מפנה את דבריו לשני המינים לאיש כמו לאישה. החיזור Woo הוא הדדי.

הביטוי Thy  מפורש במילון אוקספורד כמתייחס “אליהם” במובן של “שייך להם”

ראוי להפנות את תשומת הלב למוזיקליות שמשתמש בה ג’ויס בשורה זו ה”מנגן” על הביטוי הקדום Thee and Thou אותו הוא הופך ל Thee and woo ומיד לאחר מכן חוזר את צליל ה Thy.

גם בשורה זו מכניס ג’ויס שינוי לחרוז בשורה השניה Girlish days הופך ל Girlish ways

 

נשמע עתה שורות אלה כשהן מושרות:

 

Happy Love is come to woo

אהבה מאושרת באה לעגוב, 

– Thee and woo thy girlish ways

אתם וחיזורכם בדרכי הנעורים

 

 

גם בשתי השורות הבאות של השיר ניכרים אותות הרקע הביוגרפי לחיבור השיר. אותה “אהבה מאושרת” המופיעה כאן, היא ללא ספק תקופת התאהבותו של ג’ויס בנורה בארנאקל, אהבה שהיתה בתקופת השיר בתחילת לבלולה, כפי שעולה ממכתביו של ג’ויס שצוטטו ומשיחותיו עם חברו אודותיה ובכנותיו ותוכניותיו לצרף אותה כבת לוויתו ובפועל בת זוגו לחיים, למסע גלותו ממולדתו, והלבטים שליוו רעיון זה. תקופת חיבור השיר [ סביב ה 18 לספטמבר 1904 ] מקבילה לתקופת החיזור והתעצמות רגשותיו של ג’ויס כלפי נורה, הנערה האירית הפשוטה, שאינה מצליחה, כמדומה, להבין את התחכום הלשוני והרוחני בו שרוי הסופר המתפתח. היא מתפלאת מדוע אין הוא מבטא כלפיה את רגש האהבה באותה פשטות לה היא מצפה, והוא מתפתל בניסוחיו ומשיב לה בנוסחה “ג’ויסית” מורכבת – שבסופו של ניסוח, האהבה והתשוקה אליה עולים ממנה. אותם ימים, כך ניתן ללמוד מדיווחים מאוחרים יותר שילמדו ממכתביו,  היתה לא רק תקופה של “אהבה אפלטונית” אלא גם קשרים ממשיים וגשמיים עם ביטויים רגשניים של ארוטיקה ותשוקה בוערת. לכן אין פלא למצוא בין המילים את הביטוי Woo – המרמז על מסע החיזורים הגופניים שאפיין, ככל הנראה, את הזוגיות המתרקמת, חרף הסביבה הקתולית השמרנית והמוסרנית שצמצמה את אפשרויות המפגש וההנאה ההדדית מן היחד-האינטימי.

 

♥5

The zone that doth become thee fair

השֶׁנֶץ החינני מחמיא למראיך 

 

הביטוי zone משמעו כאן הוא מָחוֹךְ, חֲגוֹרָה, אַבְנֵט שֶׁנֶץ להבדיל מפירושו הרגיל של הביטוי, כאיזור או מתחם.

הביטוי doth  פורש במילון אוקספורד : התאהבות קלת דעת, תגובות ילדותיות לתופעת האהבה, כמו לפלוט דברי-הבל כתוצאה מהתאהבות וכו’.

הביטוי fair מתיחס ליופיה הטהור והזך של אותה דמות נאהבת, שהחגורה האופינית ללבושה מעניקה לה אותה חזות ההולמת את פשטותה ועממיותה.

הדימוי מוליך אותנו ללבוש העממי של בנות הכפר האירי שהיו לובשות מעין סינר לבגדיהן. ביחוד בולט הדבר בלבושן את נערות-החלב אותן Milk-Maid שעיסוקן היה בחליבת הפרות השדה והפצת החלב לבתי הצורכים אותו.

 

♥6

,The snood upon thy yellow hair

השביס לשערך הזהוב 

 

בשורה זו נזקק ג’ויס לביטוי נדיר   Snood שמשמעו: שביס, סרט, או מטפחת לשער הראש שהנערות הלא נשואות , יש יאמרו הבתולות, אוספות בו את שערן. מטפחת ראש זו היא גם אות לצניעותה של החובשת אותה ומסמנת אותה כלא נשואה עדיין. בשיר מטפחת הראש משלימה את דימוי “בת-הכפר” מה Zone שבשורה הקודמת – והיא מכסה על שערה הצהוב – זהוב – בלונדיני.

 

The zone that doth become thee fair

השֶׁנֶץ החינני מחמיא למראיך 

,The snood upon thy yellow hair

השביס לשערך הזהוב 

,Bid adieu, adieu, adieu

דִּבְרֵי פרידה, פרידה, פרידה,

  Adieu to girlish days

פרידה מימי ילדות

 

 

השורות 5-6 לשיר מציגות בפנינו את תמונתה של אותה אהובה אליה פונה המשורר בשורות 3-4 לשיר. דמותה היא דמות הנערה הפשוטה הלובשת לגופה חצאית דמויית סינר ועוטה לראשה מטפחת ראש להפגין את תומתה. באחד התצלומים הבודדים ששרדו המציגים את נורה בארנאקל בימי עלומיה, היא לבושה חצאית , חגורה למותניה וחולצה מעליה. שמתי תצלום זה ליד איור של נערת-חלב אירית אופיינית, כפי שהיא מופיעה באיורים רבים בני התקופה, כדי להבליט את החיבור שיתכן שימש את דמיונו של המשורר בבחירת הדימויים של החגורה כלבוש ההולם נערה אירית במלוא הדרה הפשוט ובמלוא פשטותה ההדורה:

 

מימין – נורה בארנאקל משמאל נערת-חלב אירית אופיינית

 

♥7

 

When thou hast heard his name upon

בעת שאַתְּ אֶת שמו שמעת

השורה השביעית בשיר, הפותחת את הבית השני עוברת לקשר שקושר בין השניים. הקשר מתחיל בקול, בשמיעת שמו של האהוב. כשם שהעולם נברא באמירה “ויאמר….” כך גם קשר האהבה ניצת באמירת ושמיעת השם של האהוב. זיהויו ללא ספק.

הביטוי Thou פורש במילון אוקספורד כמתייחס אל האחר, “אתה”,  “אתם” באנגלית קדומה.

הביטוי Hast הוא הטיה מוקדמת של ה has המקובל היום.

ומשמעות השורה היא כי כאשר שמעת את שמו – כלומר כאשר נודע לך מיהו המחזר אחרייך.

 

 

 

♥8

The bugles of the cherubim

קְרָנוֹת הכרובים

 

שתי המילים המוקשות שבשורה השמינית של השיר מפורשות לפי מילון אוקספורד Bugles כקרן של בעל חיים המשמשת גם ככלי נגינה. משהו כמו קרן-יער או חצוצרה המשמשת לצפירה או התראה.

 

 

 

המילה השניה המצריכה לכאורה תרגום היא המילה Cherubim אך עיון במילון אוקספורד יחזיר אותנו, עד מהרה, לשפת הקודש ולתנ”ך שכן מקורה של המילה בעברית ובתנ”ך בו מוזכרים כרובים פעמים אחדות.

כגון בספר בראשית פרק ג’ פסוק כד’

“וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים” ובמובן שונה לחלוטין [ כחלק היריעות אוהל-מועד ]

בספר שמות פרק כו’ פסוק א’ :

“וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה, עֶשֶׂר יְרִיעֹת: שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי–כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, תַּעֲשֶׂה אֹתָם” (כ”ו, א)

בספר שמואל דמותם דמות רוחנית יותר :

“וַיִּרְכַּב עַל-כְּרוּב, וַיָּעֹף” (שמואל ב’ כב, יא; תהילים יח, יא)

 

דומה, כי השימוש המורכב ביותר בכרובים, הוא מעשה המרכבה של הנביא יחזקאל , פרק י’ פסוקים יד’-טו’:

“וְאַרְבָּעָה פָנִים, לְאֶחָד: 

פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב,

וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם,

וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה,

וְהָרְבִיעִי פְּנֵי–נָשֶׁר.

 וַיֵּרֹמּוּ, הַכְּרוּבִים–הִיא הַחַיָּה, אֲשֶׁר רָאִיתִי בִּנְהַר-כְּבָר”.

דימוי זה של ארבע הדמויות המהוות חלק ממעשה המרכבה המסובך של הנביא יחזקאל, חלחל לאמונה הנוצרית ובאיקונוגרפיה הנוצרית מוצגים ארבעת האונגליסטים בדמותן של ארבע חיות:

מתי     – דמות אדם

מרקוס  – דמות אריה

לוקאס  – דמות שור

יוחנן    – דמות נשר

כפי שנראה להלן – הספר הקדוש לבני האמונה הקאתולית האירית – The Book Of Kells שהוא עותק משנת 800 בערך של ארבעת האוונגליונים המעוטר עיטורים צבעוניים עשירים – כולל את הדף המוצג כאן – המציג את ארבעת האונגליסטים בדמות כרובים בעלי כנפיים:

דמות ארבעת האונגליסטים ככרובים בספר האירי  Book of Kells

ראוי לשים לב לשימוש שעושה כאן ג’ויס בקולות ובצילילים לקשר בין האהבה הפרטית המתרקמת ובין התרחשויות שמימיות : כאשר שמו של האהוב הושמע באזני האהובה – כלומר כאשר בת קול הביאה לה את בשורת שמו – השמיעו  גם הכרובים את קול תרועתם לא רק דימוי פואטי לפנינו אלא קישור חזק בין הצלילים – המוזיקה – ובשורת האהבה.

אלא שאני מוצא בשימוש זה רמז אפשרי נוסף, הבחירה של ג’ויס בדימוי הכרובים, זיקה אפשרית, לספר החשוב ביותר ללאומיות האירית-קאתולית, הוא אותו ספר עתיק ומפואר, השמור בספריה הלאומית של אירלנד, ספריה, שג’ויס עצמו הרבה לפקוד אותה כתלמיד האוניברסיטה. נעיר כי הפרק התשיעי של “יוליסס” [ סקילה וכריבידיס ] מתרחש בספריה הלאומית של אילרלנד ושל קלס מוזכר בשמו ב”יוליסס” ובפרק ה 15 – “קירקה” שילב ג’ויס הפניות אליו.

“כרובים” היו מצויים במרחב האורבני של דבלין ויש להניח כי ג’ויס לא רק הכיר אותם מהידע הכללי העצום שלו – אלא שאולי אף נתקל במופעיהם בדבלין כגון בקתדרלה של דבלין :

“כרוב” בתיקרת הקאתדרלה של דבלין

כרוב – פרט מפסל [ דבלין, אירלנד ]

 יתכן, והשימוש ב”כרובים” כדימוי משרת את ג’ויס לשתי מטרות – הן למטרת הצגתה של האהבה המתרקמת כאירוע חגיגי מוזיקלי רב משמעות וכן כהרמז לזיקתו לאירלנד מולדתו.

 

When thou hast heard his name upon

בעת שאַתְּ אֶת שמו שמעת

 The bugles of the cherubim

קְרָנוֹת הכרובים

 

 

 

♥9

Begin thou softly to unzone

החלו בעדינות לחשוף

 

הביטוי  המוקשה בשורה זו הוא הביטוי Unzone . לכאורה הוא היפוכו של zone שג’ויס נזקק לו בשורה מס 5 ואם שם תרגמנו את הביטוי כחגורה, [ שנץ בלשון ‘ספרותית’ ] כלומר אם החגורה מהדקת את החצאית לגוף, הunzone משמיע לנו פעולה הפוכה, התרתה של אותה חגורה. נציין כי לא מצאנו מילה זו במילון אוקספורד הנ”ל אך מצאנו כמה ציטטות בהן נזקקים מחברים אחדים לביטוי זה, בהקשר של התרת הבגד וחשיפת החזה או היופי הנשי:

 

♥10

 Thy girlish bosom unto him

את חזך הבתולי בפניו

Begin thou softly to unzone

החלו חושפות בעדינות

 Thy girlish bosom unto him

את חזך הבתולי בפניו

 

♥11

And softly to undo the snood

ובעדנה הסירו את השביס

 

♥12

.That is the sign of maidenhood

אלה אותות ההתבגרות 

 

And softly to undo the snood

ובעדנה הסירו את השביס

 .That is the sign of maidenhood

אלה אותות ההתבגרות

 ,Bid adieu, adieu, adieu

 דִּבְרֵי פרידה, פרידה, פרידה,

Adieu to girlish days

 פרידה מימי ילדות

 

 

 

 

קישור ישיר לשיר בביצוע של הזמרת Nan Merrman 

 

 

 

.

________________________

רשימת הפוסטים לשיר Bid-Adieu

________________________

 

[03.1] ג’יימס ג’ויס – Bid-Adieu – מילים ומנגינה 

[03.2] ג’יימס ג’ויס – Bid-Adieu –  התרגום לעברית

[03.3] ג’יימס ג’ויס – Bid-Adieu – המוזיקה

[03.4] ג’יימס ג’ויס Bid-Adieu- תרגום-מפרש