.

 ♥

אוגוסטינוס הקדוש בחדר עבודתו

ציור של סנדרו בוטיצ’לי 1494

אוגוסטינוס הקדוש – “על האהבה”

“באתי לקרתגו, ומכל עבר רחשה סביבי קלחת מבעבעת של אהבות אסורות. עדיין לא אהבתי, אבל השתוקקתי לאהוב, ומתוך רעב פנימי עמוק שנאתי את עצמי על שאיני רעב מספיק.  רציתי לאהוב משהו;  אהבתי לאהוב,  [ …. ]  נפשי העלובה, חולה ומכוסת מורסות, יצאה מגדרה מתשוקה לגרד את עצמה באמצעות דברים הנגישים לחושים.. ואף שאי-אפשר לאהוב דברים חסרי נשמה, מתק לי יותר לאהוב ולהיאהב,  כאשר יכולתי ליהנות גם מגופו של האהוב.  טימאתי אפוא את מקור המים החיים של הידידות בזוהמת הפריצות והחשכתי את אורה בתופת התאווה .וכך, בעוד אני נתעב וכוזב, השתוקקתי ברוב ריקנות להיות אנין-טעם ומתוחכם. צללתי אל תוך האהבה, אחוז תשוקה ליפול בשביה. אלוהי חסדי הטוב, כמה לענה מסכת באותו עונגי נאהבתי ונכבלתי בחשאי בכבלי ההנאה. נאסרתי בשמחה באזיקי הסבל,  למען אלקה במוטות הברזל המלובן של הקינאה והחשד, של הפחדים והכעסים והמריבות.“

“אוגוסטינוס – וידויים” תרגום אביעד קליינברג, בעמודים 67-8 הוצאת ידיעות אחרונות,  2001

♥

פרננדו פסואה – על האהבה בעקבות אוגוסטינוס הקדוש

אני מציג בזאת שני תרגומים – לאותו שיר שחיבר המשורר הפורטוגלי פרננדו פסואה [ 1888-1935] – תחת ההטרונים “אלווארו דה קמפוש” – המהדהד ובפועל מתכתב ומגיב תוך ציטוט – את דבריו של אוגוסטינוס הקדוש – על אהבת האהבה..

בשעתו הבאתי את תגובתו הסרקסטית [ כדרכו ] של ג’יימס ג’ויס לציטוט של אוגוסטינוס הקדוש – וראו הקישור כאן ]

גישתו של פסואה היא פילוסופית / רגשית ובפועל מנסה לרדת לעומקה של סוגיית האהבה – ברמז, כביכול אגב בקשת סיגריה מן החפיסה שעל השולחן, וכך עולים על מחשבתו הפילוסופים קנט והגל והתפתחות המטאפיזיקה … ותוך כדי כך הוא חוזר לאש להצית את הסיגריה [ ואולי את האהבה עצמה… ? – אליה לא הצליח להגיע ולממש בחייו …]

מתוך הספר “פרננדו פסואה – כל חלומות העולם” / מבחר כתבים הוצאת כרמל ירושלים –

המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות – המפעל לתרגום ספרי מופת 1993

וכאן התרגומם של רמי סערי ופרנסישקו דה קושטא רייש

 בספר פרננדו פסואה : “מה עשית מן החיים ? בהוצאת כרמל 2006

והקוראים יבחרו איזה מן התרגומים דיבר אל ליבו והפיח בו געגועים אל אותה אהבת האהבה… ?

.

.

.