קישור ל- goto facebook page
היום 24.11.2024, 13:20. באתר "מילים" 672 פוסטים ובהם 857,912 מילים. { לשם השוואה: לפי ה'ויקיפדיה' בתנ"ך כולו יש 306,757 מילים...}
קטגוריות
[render-milim-categories]

01. ג’יימס ג’ויס – ג’אקומו ג’ויס : ‘שגיונות אהבה בטריאסטה’ – פתח-דבר

5 בדצמבר, 2021

.

.

 

.

פתח-דבר לספר-בכתובים

 

 

 

….

01.   פתח-דבר

ג’אקומו ג’ויס, ה”פואמה-בפרוזה” כפי שכונתה, לעת-מצוא ובאין הגדרה קולעת יותר, היא יצירה קצרה שכתב ג’יימס ג’ויס בטריאסטה, לפני שאולץ לעזוב אותה בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה [ 1914 ]. המהדורה הראשונה והחגיגית שלה פורסמה רק ב 1968 – למעלה מ-50 שנה לאחר שנכתבה וכ-27 שנה לאחר מותו של ג’ויס, בגלות ציריך, ב 1941.

ג’אקומו ג’ויס, היא יצירה הרושמת בקווים רגישים וחפוזים את רחשי הלב, התשוקות והפנטזיות הארוטיות – הבלתי מתממשות, וחסרות הסיכוי, של מורה בוגר לתלמידה, הצעירה ממנו בשנים, על רקע הבהובי זכרון ותמונות המבליחות ממעמקי התת-מודע והעיר טריאסטה שבין שתי מלכויות : מלכות בית-הבסבורג האוסטרית ומלכות בית סאבויה האיטלקית.

היצירה הקצרה והדחוסה, אפופת מיסתורין, הן באשר לנסיבות חיבורה, תלאות גילגולי כתב היד שלה, ולא פחות מכך באשר לתוכנה החידתי – והקשה לפענוח.

כבר במילת הפתיחה: “מי ?” יורה ג’ויס את הבליסטראה הראשונה בנסיון לנפץ את חומות השגרה וההרגלים של הקורא הממוצע ; האם אנו בפתחו של מסע בלשי לגילוי אותה “מי” ? שג’ויס נותן בה סימנים מתעתעים, קצות חוט דקים, שמהן צריך הקורא הנבוך להתחיל במסע לפיענוח ‘כתב-החידה’ ? 

כמה שנים לאחר שג’אקומו ג’ויס נכתב, ודפיו הושארו בחשכת “המכתבה” של ג’ויס בדירת מגוריו, בטריאסטה, וכשעמד בפאריז, בשנת 1920, לפני פרסום יצירת המופת שלו “יוליסס”, ינסח את מה שניתן לכנות: “דיוקן הסופר במסעו אל הנצח…” כשאמר:

“‎I’ve put in so many enigmas and puzzles that it will keep the professors busy for centuries arguing over what I meant, and that is the only way of insuring one’s immortality.” (Richard Ellmann – James Joyce page 535)

ובתרגום לעברית

“הִכְמַנְתִּי שם כה הרבה תעלומות ומשחקי-הרכבה, שהפרופסורים יתעסקו עוד מאות בשנים בויכוחים בשאלה למה התכוונתי, וזו הדרך היחידה להבטיח את הנצח ” 

 המחברים Don Gifford ו– Robert J. Seidman הציבו ציטוט זה כאפיגרם בספרם המעולה: ANOTATAED  Notes for James Joyce Ulysses” , ספר, האוחז לא פחות מ 646 עמודים : מעין “קונקורדנציה” ל”יוליסס”. המחברים לא התיימרו “לפענח” את חידותיו הרבות של “יוליסס”, או לקבוע מסמרות בשאלה “למה התכוון המשורר…” – ועיקר פועלם היה לתת בידי הקורא כלי בדמותם של ציטוטים והפניות, למקורות ולהֶרְמֵזִים אפשריים, שיסיעו לקורא לפענח את הרקע הרחב יותר, לאותן “תעלומות ומשחקי-הרכבה” אותם פיזר ג’ויס, ביד נדיבה, כבר ב”ג’אקומו ג’ויס”.

ביצירה זו ניתן לזהות את צעדיו הראשונים של ג’ויס, במה שלמד, כפי שיודה לאחר שנים, מכתיבתו של Eduard  Dujardin (1861-1949)  בספרו : Les Lanriers sont coupes (“עלי-הדפנה נחתכו” ) משנת 1887, ממנו שאב את הרעיון לכתיבה חופשית בסגנון  “זרם התודעה” שבג’אקומו ג’ויס, נזקק לו לראשונה, וב”יוליסס” שיכלל אותו עד שנעשה סימן ההיכר לסגנונו המיוחד של ג’יימס ג’ויס.

“ג’אקומו ג’ויס”  ממוקם כמעין חוליה-מעבר בין רומן החניכה “דיוקן האמן כאיש צעיר”, המתרחש בדבלין שבאירלנד אותו חתם ג’ויס בציון “Dublin, 1904 Trieste, 1914” ובין יצירתו הבוגרת הבשלה והמונומטלית “יוליסס” המתרחשת גם היא בדבלין, אותה חתם בציון “Trieste-Zurich-Paris 1914-1921″ ;

העיר טריאסטה, בה חיי ג’ויס למעלה מעשר שנים, הטביעה בו את חותמה העמוק. ידידו, הסופר שחתם על יצירותיו בשם-העט: איטלו סבבו Italo Svevo [ מילולית: האיטלקי השוואבי (מבווריה) ], יהודי בן העיר טרייסטה, ששמו מלידה היה Ettore Schmitz, כתב לג’ויס ביום 26.6.1914 :

“מתי תכתוב יצירה איטלקית על עירנו ? מדוע לא?” [ Richard Ellmann “GIACOMO JOYCE” p. XVI –  Introduction 

אכן, ג’אקומו ג’ויס היא יצירתו היחידה של ג’ויס שאינה נטועה בהווית דבלין, והיא מהדהדת את טרייסטה.

אחת התעלומות האופפות יצירה זו – מועד חיבורה, שכן אין עליה חתימת תאריך. מה שכן ידוע, הוא שכאשר ג’ויס נאלץ לעזוב את טריאסטה ולעקור לציריך, עקב הכרזתו כאזרח מדינת אוייב, השאיר, מסיבה כל שהיא, את דפי כתב היד, “סגורים במכתבה” בדירת מגוריו ב: Via Donato Barmante 4 שבטריאסטה, ואלה נתגלו רק לאחר המלחמה, כאשר גם ג’יימס ג’ויס וגם אחיו הצעיר, סטניסלאוס, שבו לדירה. כך הגיע כתב היד לידי סטניסלאוס ג’ויס, וומכאן התגלגל לידיו של ריצ’ארד אלמן, הביוגראף המובהק של ג’יימס ג’ויס, שפרסם את המהדורה הראשונה והחגיגית, של “ג’אקומו ג’ויס” בהוצאת הספרים Vintage בניו יורק ב 1.1.1968.

בשנת 1993 הוציאה “זמורה-ביתן, מוציאים לאור” את הספר בתרגומו של יורם ברונובסקי, שהקדים לספר הקדמה פרי עטו, וצירף הערות לטקסט. ואלה עומדים לרשות הקורא העברי:

בתרגום יורם ברונובסקי

ספר דקיק זה, שכן אחר-כבוד, על מדף ספרי ג’ויס שבספרייתי – אך קריאתי הראשונית בו הותירה אותי עם יותר שאלות ותהיות מאשר הבנות ותובנות, ועקב הקושי בפיענוחו, הספר נזנח, מבוייש על המדף כאבן שאין לה הופכין…

לקראת ביקור שני שעמדתי לערוך בעקבותיו של ג’ויס בטריאסטה באפריל 2019, נטלתי עימי את הספרון, כמעין מדריך טיולים לעירו של ג’ויס.

במהלך מסע זה, הגעתי ל”מוזיאון ג’ויס” בטריאסטה – הצמוד למוזיאון “איטלו סבבו” – ב Via Tigor Toponimo – ושם פגשתי את מר  Riccardo Cepach , מנהל המוזיאון, כשהעותק של התרגום בעברית של ג’אקומו ג’ויס בידי – ספרון קטן בעברית ש’פתח את הלבבות’ – ומנהל המוזיאון, מומחמה מאין כמוהו לג’ויס ולעיר טריאסטה, החל לספר לי על חיי ג’ויס בטריאסטה, ועל כתובות מגוריו ושאר אתרים הקשורים בסופר האירי שבילה בה משנת 1904 ועד לשנת 1915.

אחד המוצגים שהציג בפני היה: המהדורה הראשונה של הספר כפי שיצאה בשנת 1968. [ שתצלומה מופיע על עטיפת ‘שיגיונות אהבה בטריאסטה’ [ שבכתובים ] בראש דף זה ] ועליו, אותה מדבקה של מחברת בית-ספר, עם הכיתוב בכתב יד מהוסס :  “Giacomo Joyce”  – מדבקה, שאין לדעת מי כתבה, שהעניקה לצרור הדפים ללא שם את הכותרת “ג’אקומו ג’ויס” כפי שריצ’ארד אלמן, קרא למהדורה הראשונה.

מהדורה זו, שכדי להעניק לה ציביון של חגיגיות, הושמה בתוך קופסת קרטון, משל היתה ספר-למשמרת. לספר עצמו הוספו שני תצלומי פקסימיליה של כתב היד המקורי, בגודל 33 סמ’ גובה ו 23 סמ’ רוחב [ המקביל ל 1/8 הגליון המקובל בבלוק לציירים ] – להמחיש את גודל הדף עליו העתיק ג’ויס ב”כתב ידו הקליגרפי המעולה” [ כפי שציין ריצארד אלמן ] את הטקסט. וכן צילומים נוספים של כתב-היד, מוקטנים לגודל דפי הספר.

ההסבריו המלומדים של מר Riccardo Cepach , מנהל המוזיאון,  האירו את עיני במבוך ה”תעלומות ומשחקי-הרכבה” שגם ג’אקומו ג’ויס רוויות בהם. כיוון שאני נוהג לקרוא ביצירות ספרותיות מתוך התיחסות למקומות בהן הם מתרחשים, שאלתי האם ניתן יהיה להשיג, בספריה העירונית, שהמוזיאון הוא אגף מאגפיה, מפה של טריאסטה בתקופת חייו של ג’ויס בעיר – ואכן, בעקבות הביקור הואיל המנהל לשלוח לי מפות אחדות של טריאסטה בתחילת המאה העשרים.

כשחזרתי ממסע זה ‘בעקבות ג’ויס בטריאסטה’, התחלתי מסע אחר בליקוט מאמרים וספרים שהתייחסו ליצירה אניגמתית זו. תוך כדי החיפוש הגעתי לחנות לספרים מיד שניה בעיר Silver City שבמדינת New Mexico שבדרום ארצות הברית, שם מצאתי עותק של המהדורה הראשונה, ובחודש מרץ 2020 העותק שהזמנתי, הגיע אלי בדאר. בדרך זו העשרתי את ספרייתי במאמרים וספרים שעסקו בג’אקומו ג’ויס ובהיבטים שונים של הטקסט הקצר אך המוקשה שלו –  ואת קריאותי בטקסט עצמו ובדברי החכמים שדנו בו – אנסה להעביר לקוראי העברית בספר שהחלטתי להכתירו: “שיגיונות אהבה בטריאסטה – קריאות בג’אקומו ג’ויס”, ספר שהתחלתי בכתיבתו – והוא עדיין בכתובים. 

 

 

בעת ביקורי במוזיאון ג’ויס-סבבו בטריאסטה, הציג בפני המנהל תרגום לעברית של ספריו של איטלו סבבו : “תודעתו של זנו” ו”גבר מזדקן” – וכיוון שג’אקומו ג’ויס בעברית לא נמצא במוזיאון, החלטתי לשלוח למוזיאון עותק של הספר ה’טריאסטני’ של ג’ויס. מיד עם שובי לארץ, חיפשתי בקדחתנות את הספר, שאזל מן ההוצאה ומחנויות הספרים, אך הצלחתי למצוא עותק אחד נקי ושמור היטב, בחנות לספרים מיד-שניה. רכשתי אותו ושלחתי אותו יחד עם ספר נוסף של איטלו סבבו : מסע סנטימנטלי קצר” – כמחוות תודה למוזיאון – על הכנסת האורחים הלבבית בה התקבלתי.

 

מבקש אני לנצל במה צנועה זו, להודות מקרב לב למר Riccardo Cepach על הכנסת האורחים הלבבית בה קיבל אותי, ועל ההיכרות שערך לי עם המוזיאון והממצאים והממסכים והספרים אשר בו:

 

עם Seniore Riccardo Cepach במוזיאון ג’ויס בטריאסטה 14.10.2019

[ המהדורה הראשונה של ג’אקומו ג’ויס בידיו ]

המהדורה הראשונה – של “ג’אקומו ג’ויס” במוזיאון בטרייסטה 

 

המשך יבוא

5.12.2021

 

 

.

____________________________________________

פוסטים בענין ג’אקומו ג’ויס

____________________________________________

 

.

01. ג’יימס ג’ויס – ג’אקומו ג’ויס – ‘שיגיונות אהבה בטריאסטה’ – פתח-דבר;

02. ג’יימס ג’ויס – ג’אקומו ג’ויס – ‘שיגיונות אהבה בטריאסטה’ – מבוא;

 

 

 

.

 

Google Translator
[render-milim-gtranslate]
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....