קישור ל- goto facebook page
היום 21.11.2024, 18:20. באתר "מילים" 672 פוסטים ובהם 857,912 מילים. { לשם השוואה: לפי ה'ויקיפדיה' בתנ"ך כולו יש 306,757 מילים...}
קטגוריות
[render-milim-categories]

I /2 בטהובן: קרויצר-סונטה – הפרק הראשוןבטהובן,

24 באוגוסט, 2013

.

http://www.youtube.com/watch?v=NsDuaUoPb2E

קישור ישיר לפרק הראשון של סונטת קרויצר –

בביצוע גדעון קרמר ומרתה ארגריך –

בליווי ציורים בהשפעת הנובלה של טולסטוי

 

.


 ADAGIO SOSTENUTO – PRESTO


הסונטה כצורה מוזיקלית היא יצירה המנוגנת בדרך כלל בכלי אחד או שניים. מקור השם סונטה במילה הלטינית sonare כלומר להשמיע צליל – להצליל

[ להבדיל מהקנטטה שמקורה ב cantare – לשיר – שהיא יצירה לקולות של זמרים].

בתקופה הקלאסית התפתחה ה”סונטה” במוזיקה והתרחבה לקונצ’רטו בו מנגן כלי בולט ועימו התזמורת ואף הסימפוניה שבה מנגנת התזמורת בלבד. גם צורות אלה מבוססות על תבנית מוזיקלית שבסיסה הוא הסונטה – שהגדרתה הורחבה והיתה ל”צורת הסונטה”.

בטהובן, הנחשב לאחד מנציגיה המובהקים של התקופה הקלאסית במוזיקה, חיבר סונטות לכלי אחד : המפורסמות שבהן: הסונטות לפסנתר סולו : ה”אפסיונטה”, ה”פָּתֶטִית” ו”אור ירח” ; וגם לשני כלים – כינור ופסנתר והידועות שבהן הן “סונטת האביב” ו “סונטת קרויצר”;

האופיני לצורת הסונטה הוא המבנה הכללי של שלושה חלקים:

האקספוזיציה [ הצגת הנושאים ] ;

הפיתוח של הנושאים

והרפריזה [ החזרה על הנושאים ].

החלק הראשון : האקספוזיציה מורכב משלושה שלבים :

א.     הצגת הנושא הראשון.

 במקרה של סונטת קרויצר הנושא הראשון מושמע בכינור: [ ועיין גם בפוסט “טעותו המוזיקלית של טולסטוי” ]

צלילי הפתיחה של הסונטה, המושמעים כאמור בכינור, פותחים באקורד המתחיל בצליל הנשמע כאילו בלתי מכוון במדויק והכנר כמו מנסה לייצב אותו , [ כאילו הוא “מחפש” את הצליל הנכון…] ומשהצליל התייצב הוא עולה וממשיך, והכנר חוזר וממפתח אותו למנגינה בשני גלים נוספים עולים ויורדים:

 1.1    הפתיחה בכינור 

KR-I-1-VIOLIN

עד שהוא מעביר את התפקיד לפסנתר:

ב.     הצגת הנושא השני

 1.2    כניסת הפסנתר

KR-I-2-PIANO

הנושא השני מוצג בפסנתר ומרגע שהפסנתר “קיבל” את ההובלה, הוא מרגיע את הסערה והצפיה שהצליח הכינור לעורר בנושא הראשון. נגינת הפסנתר איטית ולירית

ג.    הסיום [ הקודה ]

לאחר שהכרנו את הנושא הראשון בכינור ואת התשובה לו בפסנתר, ממזג בטהובן את שני ה”ניגודים” הללו – ושני הכלים עוברים לדו שיח כאשר הקולות משתלבים יחד . הנגינה נמשכת, והדו-שיח בין הכינור, המפתח את הנושא הראשון בואריאציות ובין הפסנתר, המשיב לו – נשמעים כך:

 1.3    הדו-שיח-בין הכלים 

KR-I-3-VIOLIN-PIANO

כפי שניתן להבחין, הכינור עובר לרגע מהמתח והסערה שעורר עם כניסתו והוא “מתביית” על הנימה הלירית והדו שיח, ככל שהוא טעון במתח, הופך לדו שיח בעל גוון ענוג והבעתי.  

נושא חדש בכינור מצטרף והוא מנוגן בקצב מהיר ולאחר שהכינור משלים את המנגינה – מושמעת המנגינה על ידי הפסנתר.

קטע הארפג’יו:

 1.4    הארפג’יו בפסנתר 

KR-I-4-ARPEGGIO-1

שבו משמיע הפסנתר את צלילי האקורד במהירות: הלוך ושוב, וחוזר חלילה. הארפג’יו משמש מעבר והכנה לשלב הבא – השלב המהיר [ פרסטו ] והסוער של הסונטה.

הכינור חוזר והופך לכלי המוביל: ההתחלה שקטה ואיטית אך הקצב הולך ומתגבר עד שהוא עולה ומתפתח לנגינה מהירה, רגשנית, יצרית תוקפנית וסוערת:

 1.5    הפרסטו-הראשון 

KR-I-5-PRESTO-1

[ זה הקטע המוזיקלי אליו מתייחס טולסטוי בנובלה “סונטת קרויצר”, קטע שכה הרשים אותו עד כי קרה לסיפורו” סונטת קרויצר”  ] 

בחלק השני של הקטע המהיר נכנס הכינור לדחף-בלתי נשלט, זרימה חזקה ותוקפנית, מעין “ריצת-אמוק”, המדגישה את הפראות והעוצמה ששיקע בטהובן בחלק הראשון של סונטה זו,  המהווה אתגר לכנר וירטואוז.

לאחר סערת היצרים שתקפה את הכינור, חוזר הפסנתר ומרגיע את המתח ומחזיר את האוירה למתכונת הלירית.

אלא שעד מהרה יסתבר כי ליריקה זו היא אתנחתא קצרה, ומעין קטע המאפשר אגירת כח ואנרגיה לקראת התפרצות הפרסטו השני:

 1.6    מעבר-לירי-והפרסטו-השני 

KR-I-6-PRESTO-2

גם לאחר הפרסטו השני ימשיך הפרק הראשון לזרום בין ליריות ורומנטיות; גם הפעם יחזור הדו שיח שבין הכלים, עד להתפרצות הבאה – השלישית במספר של סערת רגשות גועשים, התלהבות ויצריות חריפה:

 1.7    הפרסטו-השלישי-והסיום 

KR-I-7-PRESTO-3

לאחר התפרצות זו – שוב נרגע המתח והפרק הראשון מגיע לסיומו


 

 

 

 _________________________________________________

פרוייקט סונטת קרויצר – רשימת הפוסטים

_____________________________________________________________

 I – II – III   פרוייקט “סונטת קרויצר” – מבוא

 

I . לודויג ואן בטהובן 

 I/1 הסונטה המכונה “קרויצר”

I/2 הפרק הראשון – אדג’יו סוסטנוטו – פרסטו

I/3 הפרק השני  – אנדנטה

I/4 הפרק השלישי – פינאלה – פרסטו

 

II . לב ניקולייביץ טולסטוי 

II/1  טולסטוי – סופר מספר סיפור

II/2  השם שבחר טולסטוי לסיפורו “סונטת קרויצר” 

II/3  טולסטוי, סונטת קרויצר – הרכבת כמקור החטא 

II/4  טולסטוי- הרכבת כסמל לגורל

II/5  טולסטוי סונטת קרויצר – המוזיקה כעונש 

II/6  על טעמיו המוזיקליים של טולסטוי 

II/7  טולסטוי  ויחסו לבטהובן והתשיעית

II/8  טעותו המוזיקלית של טולסטוי 

II/9  שני אפיגרפים המוסר וההשכל 

II/10  דבורקין- קריאה פמיניסטית ב”סונטת קרויצר”

 

 

III . לאיוש יאנאצ’אק – רבעיית “סונטת קרויצר” – בהכנה

 

 

Google Translator
[render-milim-gtranslate]
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....