קישור ל- goto facebook page
היום 25.11.2024, 11:45. באתר "מילים" 672 פוסטים ובהם 857,912 מילים. { לשם השוואה: לפי ה'ויקיפדיה' בתנ"ך כולו יש 306,757 מילים...}
קטגוריות
[render-milim-categories]

לקרוא את “יוליסס” – לפענח, להבין, להתפעל ולהנות ממנו

21 ביוני, 2024

הספר החדש – Annotations to JAMES JOYCE’S – ULYSSES

הערות הסבר ל”יוליסס” –

 [ 1367 עמודים של הסברים למילים, ומושגים ב 841 עמודי “יוליסס” בתרגום לעברית ]

ביום, 20.6.2024 הגיע אלי  הספר החדש בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד

מחבק בחיבה את הספר החדש שהגיע לביתי ביום 20.6.2024 

מאחרי כתפי הימנית פסל של הומרוס, שבהשראת ה”אודיסיאה” שלו – חיבר ג’יימס ג’ויס את “יוליסס שלו.

 שמו של גיבור האודיסיאה של הומרוס הוא : אודיסס” ככתוב :  

[  וראו הרחבה בנושא בחירת השם “יוליסס” במקום “אודיסס” [ או אודיסאוס] כחלק מרוח האירוניה המרחפת מעל יצירתו של ג’יימס ג’ויס בקישור זה ]. 

את הפסל, המוצב, אחר-כבוד, ברוח שירו של שאול טשרניחובסקי – מתרגמו הראשון של הומרוס לעברית בשירו  [“אני – לי משלי אין כלום… “ משנת 1937″] בו ביקש להציב על השולחן – שאפילו אותו אין לו: “שש אנדרטאות מוחשיות של גדולי רוח : משה, הומרוס, אפלטון, גתה, שקספיר ישעיהו בן אמוץ – המגלמות את העולם הרוחני הזה, בעוד אנדרטה שביעית, זו של העשתורת, מעמידה את הכח (“הנשי הנצחי”), שהוא מקור החיים וגם מקור האמנות (המוזה)”

[ שאול טשרניחובסקי מבחר שירים, בחר ערך הוסיף פירושים למילים קשות ומבואות לשירים ולחטיבות השירים בעז ערפלי – עם אחרית דבר של פופ’ אבנר הולצמן , בעמ’ 360 ]

כאן האנדרטה להומר – הוא הומרוס:

 שאול טשרניחובסקי – “אני – לי משלי אין כלום… ” [קטע] 

את הפסל הצבתי בסלון ביתי – כאות לאהבתי והערצתי למשורר עיוור זה – מקור ההשראה ל”יוליסס” שבו אנו עוסקים כאן.

 

הומרוס המשורר העיוור 

מונחה על ידי דנטה אלגיירי ווירגיליוס

ציור של רפאל משנת 1510-1511

 

פסל זה הוא העתק רומי של פסל הלניסטי שנמצא בפיראוס – אותו רכשתי במוזיאון הארכיאולוגי באתונה בליוו של אישור לאותנטיות שלו:

אישור לאותנטיות של העתק הפסל של הומרוס

 

 

יש המצטטים את ג’יימס ג’ויס שאמר:

“I’ev  put in so many enigmas and puzzles that it will keep the professors busy for centuries arguing over what I meant . and that’s the only way of insuring one’s immortality ” 

“כללתי בספר כה הרבה תעלומות ומשחקי הרכבה דבר שיעסיק את הפרופסורים כמה מאות שנים כשהם מתווכחים למה התכוונתי , וזו הדרך היחידה להבטיח את הנצחיות שלי”

 [ מצוטט מתוך הספר : Ulysses Annotated – notes for James Joyce’s Ulysses – Don Gifford

שיצא לראשונה ב 1974

 

וניתנת האמת להאמר כי הופעתו של הספר החדש שיצא לראשונה ב 2022 ולאחרונה ממש יצא בכריכה רכה, [ שהיא זולה יותר ] על ידי בית ההוצאה שליד האוניברסיטה היוקרתית של אוקספורד, היא מעין הוכחה לאמת שבהתנבאותו/ תיקוותו של ג’ויס ל”חיי-נצח” ספרותיים. עברו מאה שנה מאז הודפס “יוליסס” לראשונה – ועדיין חוזרים דשים בו – עד דק  ! 

שלושה ספרים דומים יצאו ברבות השנים בנסיון להתחקות ולפענח את מכלול ההרמזים והציטוטים להם נזקק ג’ויס בספרו:

 

  • הספר הראשון שניסה להתמודד עם מכלול הההרמזים שנשתלו לאורכו של יוליסס יצא לראשונה בשנת 1961 הוא נקרא Allusions in ULYSSES  מאת Waldon Thornton שיצא לראשונה בשנת 1961 – והיה בפועל המעין “קונקורדנציה” ליוליסס – וכמובן שמיהרתי להזמינו ומידי פעם אני עובר על הערותיו והבהרותיו לסוגיות המעניינות אותי ביוליסס.

 

  • הספר השני שניסה להתמודד אם מכלול ההרמזים שביוליסס היה הספר :

Ulysses Annotated – notes for James Joyce’s Ulysses 

של Don Gifford,  שיצא לראשונה בשנת 1974

– ספר [ אם תרצו : אנציקלופדיה / קונקורדנציה עשירה ] המשמשת מעין אורים-ותומים לרוב חוקרי ג’ויס לפיענוח חידותיו.

ככל שנעזרתי בספר זה יותר, השתכנעתי כי בלא סולם מסוג זה – הקריאה ביוליסס – הופכת עד מהרה למתסכלת וגורמת לקוראים רבים לנטוש את הספר – מי במוקדם ומי במאוחר.

למדתי כי , רק קריאה של הטקסט של ג’ויס, בצמידות לפיענוחים של כל אותן “חידות” שג’וייס שתל, הטמין והכמין בטקסט שלו – יכולה להציג בפני הקורא את חידושו הספרותי של ג’ויס ואת גאונותו כסופר, ואת רוחב ידיעתיו אותם לש כחומר ביד היוצר – ויצר איתם את היצירה הספרותית הקשה לקריאה, המסובכת, אך לכשתפוענח, תיהפך לאהובה ורבת פנים, עשירה, אירונית, ביקורתית, חכמה ומסחררת – המעניקה עומק אינטלקטואלי וחדשנות ספרותית פורצת דרך אל מה שנחשב “ספרות המודרניות של מאה העשרים”.

  • הספר השלישי הוא הספר החדש בעריכתם של :   SAM SLOTE ; MARC A. MAMIGONIAN;  AND JOHN TURNER אוחז [ 1367 עמודים של הסברים למילים. שבמהדורת גבלר שנחשבת המהדורה המתוקנת והמוסמכת של הטקסט של ג’ויס אוחזת 643 עמודים והתרגום לעברית מעשה ידיה להתפאר של יעל רנן אוחז 841 עמודים] לשם השוואה נציין כי ספרו של גיפורד אוחז 642 עמודים וספרו של טרונטון אוחז 544 עמודים.

 

כאשר הגיע הספר [ מעין מתנת ליום הולדתי ה 80 ] שמחתי מאוד, וחיבקתי אותו בהתרגשות רבה, למרות שזה הספר השלישי בספרייתי המנסה לפענח ולהסביר לקוראים את חידותיו ומשחקי המילים, וההרמזים והאסוציאציות הספרותיות שג’ויס מילא בהם מלוא-חופניים, את “יוליסס” שלו.

 

אני מלווה את יוליסס כבר שנים רבות … [ אזכיר כי עוד בשנת 2002 נסעתי לדבלין לחגוג את ה”בלומסדיי” וחזרתי אליה שנית ב 2004 ל“בלומסדי המאה” ] ומאז עברו כבר למעלה מ 20 ! שנה.

כמו קוראים אחרים שניסו להתמודד על הקשיים שמציב הטקסט המורכב של ג’ויס – גם אני נתקלתי בקשיים אלה – ותמיד ניסיתי להעזר בספרי הסברים ופרשנויות שיסייעו בידי לטפס אל מרומי ההר הגבוה ששמו “יוליסס”.

דומני כי המפתח שפתח לפני את הפתח לקריאה ולפענוח של מסתרי “יוליסס” היה הספר השני : ספרו של Don Gifford

על כן כאשר ראיתי כי יוצא ספר חדש נוסף : לא הססתי ודאגתי כי ישלח אלי בהקדם – כיוונתי לקבלו לקראת יום הולדתי, אך מסיבות שאינו תלויות, בי הוא אחר בשישה ימים – אך על אף שבושש לבוא הנה הגיע ושימח אותי מלוא חופניים:

 

 

עתה מונחים על שולחני שלושת הספרים :

 

 

די בהיקף נרחב יותר זה לסקרן מה יש בספר החדש, שהגיע רק אתמות ועדיין לא הספקתי לבחון אותו לגופו.

אך פטור בלא כלום אי אפשר. לטובת המתענינים סרקתי כמה דפים מהספר להשביע – ולו במעט -את סקרנותם של חובבי יוליסס וג’ויס.

 

להלן דוגמאות-אחדות -מהספר-החדש-20-6-2024

 

והערה לסיום לרגל שבוע הספר העברי:

לא רציתי חלילה לפגום בחגיגת הספרים העבריים הנערכת בימים אלה בחוצות ישראל. עלו והצליחו , אך אנא קבלו את התנצלותי הזו:

הספר עליו כתבתי פה אינו “ספר עברי” במובנו המקובל של מושג זה. אך, “בטיעונים להקלה בעונש” ניתן לטעון כי הספר בו עסקינן הוא ספר על יהודי – ליאופולד בלום, שמו שאביו רודולף ויראג’ היה יהודי מבני יהדות הונגריה,  ומריון [מולי בלום] שהיא אשתו, גם היא יהודיה [ שאימה Lunita Laredo  היתה מבנות גלות ספרד שבגיברלטר ] וגיבורנו זה [ בפועל אנטי-גיבורנו]  נרדף על יהדותו – והוא חושב על “בלומושלים” ואפילו משרבב מילים בעברית לתוך הטקסט המורכב שלו, ואפילו משתף אותנו בחלומו הציוני, ומביאנו לחוות כינרת ולמקשות האבטיחים שמצפון ליפו…  – על כן יסלחו לי כל ‘נתורי-קרתא’ של “הספר העברי” שבשבוע שלהם העליתי על ראש שמחותי את ספרו זה של ג’יימס ג’ויס.

והרי ג’אן פול סארטר, הגדיר יהודי כמי שהאנטישמים קובעים שהוא יהודי – ורודפים אותו על יהדותו זו:

ואם נחוצה הוכחה: הנה היא קטע של שינאה בוטה בליאופולד בלום “היהודי” [ הזר ] מצד הלאומנים האירים האנטישמיים, השותים איתו בפאב [ בפרק הקיקלופים : בעמ’ 394 ] ששנאתם הופכת אותו ליותר יהודי משהוא עצמו התכוון להיות:

  

 

אני מאחל לכולם : קריאה ביוליסס – לאט, בקשב ולא להתבייש להעזר במדריכים – כי בהם המפתח להבנת היצירה.

 


ויקטור הרצברג,

21.6.2024

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Google Translator
[render-milim-gtranslate]
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....