6. פרשנותו המוזיקאלית של ג’ויס

כפי שציינתי בחלק הראשון של רשימה זו, מה שמשך את תשומת ליבי לשיר זה היתה העובדה כי זהו השיר היחידי משירי “מוזיקה קאמרית” שג’ימס ג’ויס חיבר לו מנגינה. חשבתי כי יהיה מענין להשוות את מילות השיר שחיבר המשורר ג’יימס [ בחודש ספטמבר 1904 ] עם המוזיקה שחיבר לה הקומפוזיטור ג’ויס.

מענין לציין כי לאחר שהספר “מוזיקה קאמרית” פורסם בשנת 1907, כתב ג’יימס ג’ויס מכתב לאחיו סטניסלאוס, ממנו אצטט את הדברים כדלקמן:

.I don’t like the book but wish it were published and be damned to it. However, it is a young man’s book. I felt like that

It is not a book of love-verses at all, I perceive. But some of them are pretty enough to be put to music. I hope someone will do so, someone that knows old English music such as I like. Besides they are not pretentious and have a certain grace

ג’ויס, כפי שכתב לאחיו, לא התייחס לשירים שפורסמו ב”מוזיקה קאמרית” כאל “שירי אהבה”. אלא כשירה של אדם צעיר – וכך התייחס לשיריו. המשורר חשב כי חלק מהשירים יפים מספיק כדי שתחובר להם מוזיקה. אכן, ברבות הימים קומפוזיטורים רבים הלחינו שירים שונים מתוך המחזור “מוזיקה קאמרית”‘. אחד מהם היה קומפוזיטור אירי בשם (Geoffrey Molyneux Palmer (1882-1957 אשר הלחין את השירים לבקשתו של ג’ימס ג’ויס עצמו. נדמה כי הקומפוזיטור המוכר ביותר שהלחין שירים מתוך “מוזיקה קאמרית” היה לוצ’יאנו בריו במחזור : Chamber Music After James Joyce . הקומפוזיטור האמריקאי Ross Lee Finney הלחין את כל 36 השירים של המחזור ובנוסף לאלא, רשימה ארוכה של קומפוזיטורים אחרים שהלחינו את מילותיו של ג’ימס ג’ויס ב”מוזיקה קאמרית” – בקישור זה ניתן לעקוב אחריהם.

ג’ימס ג’ויס, ניחן בקול טנור יפה וניסה פעמים אחדות בצעירותו לפתח קריירה של זמר מקצועי. הוא למד לשם כך אצל זמרים מקצועיים זימרה ופיתוח קול. אלא שהאהבה הרבה שרחש למוזיקה לא הבשילה כדי קרירה מקצועית בתחום. זיקותיו למוזיקה ואהבתו הרבה אליה מוצאים ביטוייהם במגוון יצירותיו. דימויים מוזיקליים רבים מופיעים בשירי “מוזיקה קאמרית” – מעבר לשם שבחר ליצירה: כך, השיר הראשון במחזור פותח בדימויים מוזיקליים מובהקים:

Strings in the earth and air

Make music sweet

Strings by the river where

The willows meet

ובשירים רבים נוספים יחזרו דימויים מוזיקלים כאלה ואחרים.

את משיכתו הרבה למוזיקה הפגין ג’ויס ב”יוליסס” בה היא משמשת אחד האלמנטים החשובים המרכיבים את יצירת הענקים הזו.

: ג’ימס ג’ויס, 1915, ציריך, תצלום Ottocaro Weiss

♥

: ג’מס ג’ויס, ליד הפסנתר, פאריז, 1939 תצלום :Gise’le Freund

למרות שלא היה מוזיקאי מקצועי, גילה ג’ויס, כפי שאנו למדים מספריו, בקיאות רבה במוזיקה, והיכרות מעמיקה עם יצירות מוזיקליות רבות.

לפי טעמי ניתן להתייחס למנגינה שחיבר ג’ויס למילות שירו, כאל דרך שבה ביקש שיקראו ויאזינו לדבריו שבשיר.

מי שקרא את מילות השיר – בין במקור והאנגלי ובין בתרגום לעברית של משה הנעמי, והתרשם ממנו התרשמות ראשונית, מוזמן להאזין למנגינה שחיבר ג’ויס לשירו. את העיבוד המוזיקלי של השיר הכין הקומפוזיטור האמריקאי אדמונד פדינגטון

הנה שירו של ג’ימס ג’ויס – מילים ומנגינה :

__________________________________________________

Bid-Adieu

_________________________________________________

המנגינה שחיבר ג’ויס אינה עונה על ציפיותיו של הקורא. מילות השיר האופטימי מתנגנות לפתע כשיר נוגה.

קיים קושי מובנה לתאר במילים מוזיקה – והדברים ידועים. אך ההבדלים בין שמחה ועצב בולטים מספיק עד כי המילים מתארות תיאור הולם מוזיקה שהיא שמחה לעומת מוזיקה המביעה עצב.

המנגינה שחיבר ג’ויס אינה נשמעת כאופטימית במיוחד, ואינה משמחת את הלב לנוכח ה”האהבה המאושרת” הממשמשת ובאה. אדרבא: המנגינה משדרת תוגה, ומלאנכוליה. המוזיקה מביעה תחושות של כאב, אבדן, געגוע, עֶרְגָּה, הֶמְיַת לֵב, כיסופים ושאר רגשות מסוג זה.

לכן מן הראוי לחזור למילות השיר ותוכנו ולשאול האמנם ההבנה שהבנו את השיר בקריאתו הראשונית, הצליחה לפענח לנו את השיר ?

הניתן להבין ממילותיו גם אפשרויות לקריאה אלטרנטיבית של השיר, קריאה שתהלום את המנגינה שחיבר למילותיו שלו ג’ימס ג’ויס.

ונוסיף כאן ביצוע נוסף של השיר בקולה של הזמרת Nan Merriman

קישור-ישיר-לוידאו