.

---

פרידריך ניטשה וזרתוסטרה ירדו לעולמנו -אַהֲדָדֵי ; משל היו מטאוריטים שחוברו להם יחדיו וכך נחתו  לפתע פתאום – על כדור הארץ – בקול נפץ אדיר – כך ביקש ניטשה לדמות עצמו כשכתב :

“לא אדם אני, חומר-נפץ אנוכי” [ פ. ניטשה ‘הנה האיש’ בעמ’ 239 ] – ומאז אין להפרידם עוד…

 

בקיץ 2005, לאחר שסיימתי את “עלייתי-השניה לרגל לדאבוס” כשטיפסתי למרומי “הר-הקסמים”  בעקבותיו של תומאס מאן, המשכתי לסילס-מריה, לילך בשביליו ובעקבותיו של פרידריך ניטשה –

עד שהגעתי, לסורליי Surlej

“ליד סלע אדיר מתנשא כפירמידה   –   6000 רגל מעבר לאדם ולזמן” .

 

שכעדותו של אביו מולידו של “כה אמר זרתוסטרה” – שם “עלה בי אותו רעיון.”

 

וכאן סיפור המסע, שאף שבושש להכתב – הנה גם זמנו הגיע – והרי הוא כאן לפניכם !

 

---

 

 

 

1. פרופ’ פרידריך ניטשה יוצא לפנסיה מוקדמת…  

---

 

פרידריך ניטשה – כמרצה מתחיל באוניברסיטת באזל 1869

עוד בהיותו סטודנט לפילולוגיה יוונית באוניברסיטת באזל – הוצעה לתלמיד המבריק פרידריך ניטשה – אז כבן 25 – משרה של מרצה באוניברסיטה בנושא שענין אותו : פילולוגיה יוונית.

ניטשה קיבל הצעה זו [ שאי אפשר היה לסרב לה ! ] וכך העביר כעשר שנים מחייו כמרצה באוניברסיטת באזל.

 

תצלום של ניטשה כמרצה באוניברסיטת באזל – בתחילת סמסטר חורף – נובמבר 1874 [ כבן 30 ]

 

בחודשים ינואר-פברואר 1879 , סבל ניטשה מהתקפים חריפים של כאבי ראש והקאות. הוא הגיע למסקנה כי לא יוכל להמשיך במשרתו כמרצה וביום  2  במאי 1879 . והוא אך כבן 35 שנה, הגיש לאוניברסיטת באזל  את בקשתו להשתחרר ממשרתו – עקב מצב בריאותו.

אם נקרא מה שיכתוב במעין אוטוביוגרפיה שקרא לה “הנה האיש”  ECCE HOMO – יסתבר כי מה שהוסיף מועקה עמוקה על כאבי מחלותיו היה החשש שמצפה לו גורל דומה לגורל שהכה באביו שמת בגיך 36 – ממחלת מוח.

 הנה דברים שכתב:

“לגבי אותותיהן של זריחה ושקיעה אני ניחן בחוש ריח דק יותר מכל אדם עלי־אדמות. בכך אנכי המורה המובהק כי את שתיהן ידעתי, כי שתיהן — אנוכי עצמי.

אבי מת בגיל שלושים ושש: היה ענוג, חביב וחלוש, כברייה שלא נועדה אלא לחלוף. יותר בגדר זכרון חיים נעים מאשר חיים של ממש. ובאותה שנת חיים עצמה בה חייו שקעו, חיי נטו לשקוע:

בשנת חיי השלשים ושש הגעתי לנקודת השפל של חיותי – עדיין חי הייתי, אך מבלי לראות – דבר במרחק שלשה צעדים לפני. וזו היתה, שנת 1879

התפטרתי מהפרופסורה הבזילאית שלי, ביליתי את הקיץ בסנט-מוריץ כמו צל, ובחורף שלאחר מכן, חורף נטול־שמש לאין-דומה לו בשנות חיי, הייתי צל בנאומברג.”

[ “הנה האיש” בעמוד 148 תרגום ישראל אלדד ]

 

ההודעה של האוניברסיטה על אישור בקשתו להפסיק את עבודתו כמרצה ובפועל יציאתו לפנסיה מוקדמת הגיעה ביום ב 30 ביוני 1879 – במקביל אושרה לו קצבה שנתית בת כ 3,000 פרנק שויצרי, תחילה לתקופה של שש שנים ולאחר מכן המלגה הוארכה לכל תקופת מחלתו.

 

 

2. חבל אנגדין וסנט-מוריץ  

---

לאחר שהשתחרר מחובותיו כפרופסור והפך להיות מה שלימים יכנה “החופשי ברוח”  החלה תקופה חדשה בחייו של ניטשה.

השתחררותו מחובותיו כמרצה באוניברסיטת באזל – לא שיחררה אותו מתחלואיו וממחלותיו הלא ברורות: כאבי הראש דמויי המיגרנה, הקאות והחלשות ראייתו, הכתיבו לו אורח חיים של מעין נע-ונד הנאלץ להחליף מקומות מגורים עם חילופי העונות והשינויים במזג האוויר.

אך, חרף בעיות הבריאות והסבל הגופני מהם סבל,  מעיין יצירתו לא יבש: תקופה זו תהפוך ותהיה לתקופה הפוריה ביצירתו.

 

ביקורו הראשון בחבל אנגדין – בחלקה המזרחי של שוויץ – התרחש בחודש יולי 1879. הוא הגיע ל כפר Champfer השוכן בסמיכות לעיירה סנט-מוריץ.

ניטשה השתכן בבית פרטי, בין קמפור ובין סנט-מוריץ. שהותו באיזור זה מולידה את יצירתו:  “הנודד וצילו” THE WANDERER AND HIS SHADOW   – יצירה שתתגלגל אחר כך להיות החלק הראשון של הספר : “אנושי, אנושי מדי”

“אנושי, אנושי מדי – ספר לחופשיים ברוח”

וכאן, לצורך הדגמה ה”במקום הקדמה” בה פתח ניטשה את יצירתו זו  – כדי להתרשם מסגונו:

ה”במקום הקדמה” ל”אנושי, אנושי מדי”

 

בגלויה שכתב לידידו היינריך קוסטליץ, תיאר כיצד הגיע “דרך מקרה”, לכפר סילס-מריה שבאיזור אנגדין-העילי. ראשית חשש להגיע לאיזור כיוון שזכר ששנתיים קודם לכן לקה באיזור זה בבריאותו. אך בפעם זו:

“תודות לשויצי אחד ישר ונדיב עימו נסעתי כל הלילה, אדם שהיה בדרכו חזרה מנאפולי למולדתו, מצאתי מקום מגורים בפינה הנעימה בעולם: מעולם לא הייתי במקום כה שקט וכל חמישים התנאים של חיי האומללים נראו כממולאים שם”.

THE GOOD EUROPEAN , NIETZSCHE’S WORK SITES IN WORD AND IMAGE

 DAVID FARRELL KRELL + DONALD L/BATES, P 128

איזור אנגדין-עילית Upper-Engadin מקור התצלום ויקיפדיה ] 

 

3. סילס-מריה

לשוויצי נדיב זה, שפגש בדרך-מקרה. חב ניטשה את המתנה שהיתה עבורו סילס-מריה.

מראה הכפר סילס-מריה – בציור בן התקופה

ב 7 ליולי 1881 הוא כותב לאחותו אליזבט בנאומבורג:

 

“מכל המקומות בעולם, אני חש טוב ביותר כאן, באנגדין.

למניעת ספק אציין כי, ההתקפות באות עלי גם כאן כמו בכל מקום אחר, אך כאן הן מתונות הרבה יותר, אנושיות הרבה יותר.

אני שבע רצון כאן באופן מתמשך, כאן איני סובל מאף אחד מהלחצים שאני חש בהם בכל מקום אחר. אותן נסיבות חיצוניות המביאות על נפשי תסיסה – אינם פועלים עלי כאן.

הייתי מבקש מהאנושות: שמרי עבורי ולו רק שלושה מתוך ארבעה חודשי הקיץ באנגדין, אחרת לא אוכל לשאת את חיי יותר” …. אך עדיין, הקיץ באנגדין כה קצר, ולקראת סוף ספטמבר אשוב לגנואה. מעולם לא זכיתי באותה שלווה  TRANQUILITY)  ) ….

 

 

ניטשה שכר חדר בפאתי הכפר סילס-מריה.

הבית בפאתי הכפר סילס-מריה – בו שכר ניטשה את חדרו 

היה זה חדר פשוט ונזירי:

חדרו של ניטשה בסילס-מריה

 

בקומה השניה בביתו של  Gian Durish , בן סילס-מריה, שהיה מפרנס עצמו ומשפחתו ממכירת תה ותבלינים וכתוספת לפרנסת המשפחה הואיל להשכיר לניטשה חדר אחד בקומה השניה של ביתו – וכך הפך בית זה, השוכן בסמוך לכנסית הכפר, לבית הקיץ שניטשה שב וחזר ושב אליו שמונה קייצים.

באיזור זה, הגה כמה מיצירותיו החשובות:

“בית-ניטשה” בסילס מריה – מסומנים הכתובת שעל הבית ופסל “הנשר” שבחזיתו [ 19.06.2005 ]

השלט מעל הכניסה לבית ניטשה – סילס-מריה

בבית זה התגורר פרידריך ניטשה בתקופות היצירתיות שלו בימי הקיץ בשנים 1881-1888 “

 

שלט המכוון לבית ניטשה [ “שעות הפתיחה 15:00 – 18:00  ביום שני – סגור” ]

 

ליד פסל הנשר שהוצב בפתח “בית-ניטשה” בסילס-מריה  [ 19.06.2005 ]

האם ציטוט זה מ”כה אמר זרתוסטרה” עמד לנגד עיני מציבי פסל הנשר שהוצב בפתח הבית ?

“10.

את הדברים האלה דיבר זרתוסטרה אל ליבו והשמש עמדה בצהרי היום. ואז נשא עיניו מעלה בשאלה – כי שמע מעל ראשו צריחה של עוף.
והנה נשר חג באוויר במעגלים גדולים ונחש תלוי עליו, ולא לטרף ידמה הנחש כי אם לידיד: כי התלפף על צווארו בחיבוק.
“חיותי הן!” אמר זרתוסטרה ושמח שמחה גדולה.
“הגאה בבעלי־החיים תחת השמש והפיקח בבעלי־החיים תחת השמש
– הם יצאו לתור ולראות.
לתור ולראות אם עוד חי זרתוסטרה. האומנם עודני חי?
ראיתי כי רבה הסכנה בקרב בני האדם מן הסכנה בקרב בעלי־החיים,
מסוכנות הדרכים שזרתוסטרה הולך בן. לו יוליכוני חיותי!”

[ “כה אמר זרתוסטרה” : דברי פתיחה של זרתוסטרה , מספר 10 תרגום אילנה המרמן בעמ’ 71 ]

 

 

חרף תחושת הרוגע שהעניקה לו השהות בסילס-מריה – היו תקופות שגם שם סבל ממיחושיו ובעיותיו רפואיות.

 

הנה מה שכתב לידידו היינריך קזליץ בוונציה :

“סילס מריה, יום שני  18 ביולי 1887
חבר יקר,
תשובה מיידית למכתבך, שזה עתה הגיע לביתי, במזג אוויר גשום וסוער, ושלמרות הקדרות שבו, הוא בכל־זאת שימח אותי.

אולי גם אתה השתחררת מעט מהשפעת האלפים שהקיץ מותיר בנשמה. אתה צודק, אני צריך להכיר תודה על מזג האוויר הקריר במשכן הקיץ שלי . השנה סבלתי אפילו כאן בגבהים ממזג אוויר חם ולח – מה שאתה צריך לסבול, אומלל שכמוך! . מלבד זאת, האמן לי, מי שיש לו גוף בריא יצליח להסתדר עם הכול, ומי שגופו חולה, לא”

[פרידריך ניטשה : הנה האיש : מכתבים בעמוד 365 ]

 

לימים, לאחר שמצא מקום לרוחו בעיר טורינו, שהיתה עבורו “גילוי” כפי שפירטנו בפוסט:

“בעקבות פדריקו ניטשה לטורינו > עד אקורד הסיום”

 

יכתוב לחברו  Reinhart von Seydlitz ביום 13.5.1888 מכתב ובו יתאר את מפת מגוריו כפועל-יוצא של חילופי עונות השנה ושינויי מזג האויר והשפעתם על בריאותו:

 

I have discovered Turin… Turin is not a well known city, is it?

[ … ]

 I have established Turin as my third residence, with Sils-Maria as the first and Nice as the second. Four months at each place:

in the case of Turin it is two months in the spring and two in the fall… “

 

ובתרגומי לעברית:

“גיליתי את טורינו… טורינו אינה עיר ידועה, נכון?

[…]

הפכתי את טורינו כמעון השלישי שלי, עם סילס-מריה בתור הראשונה וניס בתור שְׁנִיָה.

ארבעה חודשים בכל מקום:

במקרה של טורינו זה חודשיים באביב וחודשיים בסתיו…”

[ מצוטט מהספר    Jonathan  R. Cohen  : In Nietzsch’s Footsteps P. 6 ]

 

ההיפתחות אל נופי האלפים של חבל אנגדין וסנט-מוריץ

 

כשהיה ניטשה יוצא את בית מגוריו הצנוע בסילס-מריה נגלה לעיניו נוף זה:

מראה הנוף מפתח ביתו של ניטשה בסילס-מריה [ 19.06.2005 ]

 

נוף המזמין את המסעות והשיטוטים הרגליים.

ניטשה, שהרבה לטייל בנופים אלה, האמין כי הליכות ארוכות תסיענה לו להטיב את מצבו הבריאותי ובדרך זו יצליח להתגבר על חולייו וכאביו.

האם מאמציו אלה של ניטשה לחשל את גופו בהליכות של שעות על גבי שעות, אינם היישום האישי או ההד של התיאוריה שיפתח ב”כה אמר זרתוסטרה” בנושא “ההתגברות העצמית” SELBSTUBERWINDUNG – וראו את הפרק “על ההתגברות העצמית” בעמוד 189 ב”כה אמר זרתוסטרה”  בתרגומה של אילנה המרמן.

 

 

במכתב מיום 6.4.1866 לידידו  לקרל פון גרסדורף כתב:

“שלושה דברים משיבים לי את כוחותי, גם אם לעיתים נדירות: שופנאואר שלי, מוזיקה של שומאן

ולבסוף טיולים רגליים ביחידות”

[ מצוטט מהספר : “פרידריך ניטשה הנה האיש : מכתבים” בעמוד 75 הוצאת כרמל]

 

במכתב מיום 18.7.1888 – לחברו היינריך קזליץ, הוא מזכיר את הבילוי המשותף שבילו בונציה וממשיך וכותב:

“…אני עדיין חושב כמה פעמים ביום על הפינוק הונציאני הנעים כל כך ועל המפנק הונציאני הנעים אפילו יותר. זה פשע להינות ממצב כל כך טוב לאורך תקופה כה ארוכה, זה בסדר גמור להיות כעת שוב בודד, ולצאת לטיולים רגליים יומיים בודדים של עשר שעות, לגמוע שיקויים מגעילים ולהמתין להשפעתם….”

 

 

בביקור שערכתי בסילס מריה בעקבותיו של ניטשה ניסיתי להתרשם מהנופים בהם הילך שעות כה רבות – בבדידותו הרבה. ניטשה נהג לכנות עצמו “המתבודד מסילס-מריה”

אני משתף בזאת את הגולשים בתצלומים אחדים שצילמתי באותו מסע – המציגים את הנופים בהם הילכתי, בעקבותיו של ניטשה, בסילס-מריה וסביבתה:

 

אגם סילווה-פלאנה – במסלול טיוליו של ניטשה [ צילום ויקטור [ 19.06.2005 ]

 

 

אגם סילווה-פלאנה – במסלול טיוליו של ניטשה [ צילום ויקטור [ 19.06.2005 ]

 

אגם סילווה-פלאנה – במסלול טיוליו של ניטשה [ צילום ויקטור [ 19.06.2005 ]

 

 

4. מסילס-מריה ל”סלע האדיר המתנשא כפירמידה” בסורליי Surlej

 

מסלול הליכתו של פרידריך ניטשה ביום  6.8.1881

מסילס-מריה עד לסלע-הפירמידה בסורליי

  [סומן על ידי הח”מ על גבי תצלום אויר של האיזור] 

 

בספרו ECCE-HOMO – אותו החל לכתוב ביום 15 באוקטובר 1888 – [ ביום הולדתו הארבעים וארבע… ! ] – שהוא מעין אוטוביוגרפיה בה הספיק לסכם את תמצית חייו עד אז – מבלי שידע, כמובן, שכעבור כשלושה חודשים , בינואר 1889 יתמוטט בכיכר קרלו-אלברטו בטורינו [ כפי שפירטנו בפוסט נרחב בקישור זה ] וישקע בדמדומים עד למותו ב 25 באוגוסט 1900.

– בספר אוטוביוגרפי זה הזכיר את “לידתו” של זרתוסטרה – פעמיים :

 

בפעם הראשונה  בעמוד 153 ונצטט:  

“בצורה היפה ביותר אולי שמעתי זאת מפיו של היינריך פון שטיין, אשר למותו בדמי ימיו אין כפרה.

לאחר שבעדינות רבה ביקש רשות, הופיע אצלי בסיילס מאריה ועשה שם שלשה ימים כשהוא משמיע באזני כל אחד, שלא למען אנגאדין בא. איש מצויין זה, אשר במלוא הענוותנות הסוערת של יונקר פרוסי רבוץ היה בבוץ הוואגנרי ׁובנוסף לכך גם בבוץ הדיהרינגי ! ׂׂׂׂ

בשלושת הימים ההם חלה בו תמורה, כלו על ידי רוח סערה של חופש, דמוי מי שמורם לפתע פתאום לגובה הנאות לו ומצמיח כנפיים.

אמרתי וחזרתי ואמרתי לו, שזו השפעתו של האוויר הצח בגובה זה, וכל אחד זוכה לכך,

שהרי לא לשוא אדם נמצא 6000 רגל מעל לבריות –

אך הוא מאן להאמין לי בזאת.”

[ לפי הויקיפדיה סילס-מריה נמצאת בגובה 5,985 רגל שהם 1,809 מטר מעל פני הים ! ]

 

ובפעם השניה בעמוד 212 שם כתב::

“כה אמר זרתוסטרא
ספר לכל אדם ולשום אדם
1
ועתה אספר את תולדות זרתוסטרא. רעיון היסוד של היצירה, רעיון השיבה הנצחית, זו הנוסחא הנעלה ביותר של  אמירת־הן מכל מה שהושג עד כה, נהגה באבגוסט שנת 1881 הותז על דף ותחתיו נרשם:

״ 6000 רגל מעבר לאדם ולזמן”.

 

וממשיך ניטשה וכותב:

אותו יום מהלך הייתי דרך היערות שלחוף אגם סילבפלנה !

היערות שלחוף אגם סילבהפלנה

 

היערות שלחוף אגם סילבהפלנה

 

היערות שלחוף אגם סילבהפלנה

 

נעצרתי לא הרחק מסורליי ליד סלע אדיר מתנשא כפיראמידה.

 

סלע אדיר מתנשא כפירמידה

 

סלע אדיר מתנשא כפירמידה

 

סלע אדיר מתנשא כפירמידה

 

 

כדי להעניק לגולשים קנה מידה באשר לגודלו הממשי של אותו  “סלע אדיר המתנשא כפירמידה” אני מציג בזאת שני תצלומים שלי ליד אותו סלע דמוי פירמידה המתנשא בסך הכל לגובה של כ 2.30 – 2,20 מטר…

“סלע אדיר המתנשא כפירמידה”

“סלע אדיר המתנשא כפירמידה”

 

---

לימים יזכה סלע זה להיקרא כ”אבן-ניטשה” או “אבן-זרתוסטרה” – ואף נקבע  עליה – לוח המצין את “יחוסה”.

 “אבן-ניטשה” או ,סלע-זרתוסטרה” 

תרגום הכתובת לעברית:

 

אבן-ניטשה

“נעצרתי לא הרחק מסורליי ליד סלע אדיר מתנשא כפיראמידה

ואז עלה בי אותו רעיון “

פרידריך ניטשה על רעיון השיבה הנצחית –

הוא המושג הבסיסי שבזרתוסטרה, אוגוסט שנת 1881

 

 ונחזור לדברי ניטשה – רוויי ההתרגשות:

 

 

“ואז עלה בי אותו רעיון.

כשאני מונה מאותו יום חדשים אחדים אחורנית, אני נתקל, כאות מבשר, בתמורת טעם עמוקה למכריע, בראש וראשונה לגבי המוסיקה.

אולי יש למנות את זרתוסטרא כולו עם המוסיקה”

 

“כה אמר זרתוסטרה” – והמוזיקה

---

מי שניסה לתת ביטוי מוזיקלי דרמטי לאותו רגע מכונן עליו כתב ניטשה בספרו הנ”ל היה ריכארד שטראוס שבשנת 1896 כתב את הפואמה הסמפונית “כה אמר זרתוסתרה” על בסיס ספרו זה של ניטשה. בעת חיור היצירה המוזיקלית רבת-ההשראה – ניטשה היה פיזית עדיין בין החיים – אך היה שקוע עמוק באבדן שפיותו ומנותק מן העולם:

הנה הפתיחה ל”כה אמר זרתוסתרה” בניצוחו של פאפאנו….

 

 

ולצדה הפרשנות הקלאסית של היצירה גם הפרשנות המודרניסטית של הבמאי סטנלי קובריק בסרטו רב התהילה “אודיסיאה בחלל”

 

 

הד להתרגשות הרבה שאחזה בניטשה לנוכח “אבן הפירמידה בסורליי” וגילויו של “זרתוסטרה” ניתן למצוא במכתב ששלח ניטשה כעבור כשבוע לידידו:

“להיינריך קזליץ בוונציה

סילס־מריה, 14  באוגוסט 1881

ובכן,  חברי הטוב והיקר!  שמש אוגוסט זורחת מעלינו, השנה חולפת לה, השקט והשלווה פושטים בהרים וביערות.  

באופק שלי מזדקרות מחשבות שכמותן לא ראיתי מעולם.  אינני רוצה לומר עליהן דבר,  כדי שהשקט הבלתי ־ מעורער שלי יישמר.  אצטרך לחיות עוד כמה וכמה שנים!  

הו, חבר,  מפעם לפעם חולפת בראשי המחשבה שבעצם אני חי חיים מסוכנים,  כיוון שאני כמו מכונה שעלולה להתפוצץ!  אינטנסיביות הרגשות שלי גורמת לי לרעוד מפחד ומצחוק.  כבר כמה פעמים קרה לי שלא יכולתי לעזוב את החדר מהסיבה המגוחכת שעיני היו מודלקות – ומדוע?

כל פעם היה זה יום לאחר שיצאתי לטיולים שבהם בכיתי יותר מדי,  לא דמעות סנטימנטליות אלא דמעות של גיל. תוך כך שרתי ודיברתי שטויות, כשאני חש שיש לי נקודת-מבט חדשה שמקדימה את כל האנשים האחרים…”

[ מכתבים בעמ’ 257 ]

 

עודו נרגש מהגילוי – הוסיף ב”הנה האיש” עוד פרטים בהקשר ל”לידתו” של  הזרתוסטרה שלו, לאחר “הריון” בן 18 חודשים:

 

 

“המנון לחיים”  מילים : לו סאלומה מוזיקה: פרידריך ניטשה

 

את הזיקה למוזיקה של גילוי זרתוסטרה  קישר ניטשה לפרשת יחסיו עם אהבתו הנכזבת ל”הרוסיה הצעירה” היא  לו סאלומה:

זוהי יצירה מוזיקלית שהוא עצמו חיבר למילותיה של אותה אהובה בלתי מושגת פרשה עליה הרחבנו את הדיבור בפוסט נרחב:  “לו סאלומה והתשוקה למוזיקה” שבקישור זה:

 

 

“המדע העליז” כמבשר לזרתוסטרה

ב”הנה האיש” כתב ניטשה:

 

“לתקופת הביניים שייך “המדע העליז”, הנושא מאה אותות ואות לקירבתו של משהו שאין בדומה־לו ;

ולבסוף, הרי בו כלולה גם התחלתו של זרתוסטרא  עצמו, בקטע שלפני האחרון, בחלקו הרביעי של הספר, נמסר רעיון היסוד של זרתוסטרא.”

[“הנה האיש” בעמוד 212-213]

 

את “המדע העליז” כתב ניטשה בעת מגוריו בגנואה – החל באוקטובר 1881 ועד ינואר 1882 שם ישלים את שלושת הספרים הראשונים של ה”מדע העליז”.

לאחר שישלים טיוטה לספר הרביעי יוסיף תוספת של שירים שישמשו כמבוא ל”המדע העליז”.

ובהם גם השיר שכתב לכבודה של סילס-מריה:

 

השיר על סילס-מריה Sils-Maria.

 “מתוך “המדע העליז

 

Sils-Maria

Hier sass ich, wartend, wartend,—doch auf Nichts,
Jenseits von Gut und Böse, bald des Lichts
Geniessend, bald des Schattens, ganz nur Spiel,
Ganz See, ganz Mittag, ganz Zeit ohne Ziel.
Da, plötzlich, Freundin! wurde Eins zu Zwei — —
Und Zarathustra gieng an mir vorbei …

 

תרגום לאנגלית

There sat I, waiting, waiting, – yet for naught,
transcending good and evil, sometimes caught
in light, sometimes caught in shadow, all game,
all sea, all midday, all time without aim.
At once then, my friend! One turned into Two –
– and Zarathustra strode into my view …

תרגום לעברית

סילס – מריה

כאן ישבתי, מחכה, מחכה – אבל לחינם,
מעבר לטוב ולרע, בקרוב האור
נהנה, בקרוב הצל, רק משחק,
כל הים, כל הצהריים, כל הזמן ללא יעד.
שם, פתאום, חבר ! הפך לאחד עד שניים – –
וזרתוסטרה חלף על פני…

 

על חייו של ניטשה בגנואה

 

מדרון  Salita-delle-Battistine –

המקום בו התגורר ניטשה בעת שהותו בגנואה

בה חיבר את ספרו ה”מדע העליז”, ועל זיקותיו והקשריו ל”כה אמר זרתוסטרה” שיכתב לאחר מכן, וכן על מקורות ההשראה לשתי יצירות אלה, נרחיב את הדיבור בפוסט נפרד, הנמצא בהכנה, ויועלה לאתר- לכשתסתיים הכנתו.

 

 

נופי רפאלו – ועל עשרת הימים שהולידו את זרתוסטרה 

 

מפרץ רפאללו בשנת 1902

 

את הספר הראשון של “כה אמר זרתוסטרה” יכתוב ניטשה בעיירה רפאללו שעל חופי הים התיכון –

הרחבנו על כך את הדיבור בפוסט שכותרתו :

“טירתו של פרידריך נ. זרתוסטרה” שבקישור זה ואנו מזמינים את הקוראים לגלוש לשם . 

 

 

קריאה מהנה ומועילה

 

 

 

---

תם אך לא נשלם… המשכים יבואו…

 

 

ויקטור הרצברג

1.8.2023

.

 

.