[3.4.1.5] עם-הספר
16 בספטמבר, 2019.
מימין : קטע מהציור על “אבן הטפשות” – משמאל ראש הממשלה של מדינת ישראל
ציטוט – מ“ויקיפדיה”
“עם הספר הוא כינוי לעם ישראל, עמו של ספר הספרים, הוא התנ”ך.
מקור הכינוי בקוראן, שם מצוין אהל אל-כִּתאב أهل الكتاب (בתרגום מילולי: אנשי הספר) ככינוי ליהודים, לנוצרים ולסביאים. על-פי הקוראן, היהדות והנצרות מבוססות על ספרים שכללו דברי אלוהים חיים, אך היהודים והנוצרים שיבשו את המסר האלוהי בספרים האלה. מדברי הקוראן האלה נגזר היחס ליהודים ולנוצרים באסלאם – מחד גיסא אין מצווה לאסלם אותם, אולם מאידך, אסור ללכת בדרכיהם. ל”אנשי הספר” יש זכות לשבת בקרב המוסלמים כל עוד הם מקבלים על עצמם את השלטון המוסלמי. בתקופות מסוימות בהיסטוריה המוסלמית נחשבו גם הזורואסטרים חלק מ”אנשי הספר”, כל זאת בניגוד לעובדי שאר הדתות, המוגדרים כעובדי עבודה זרה.
על הזיקה העזה שבין הספר לעם הספר כתב גרשם שלום:
העם היהודי, שמצד הווייתו הביולוגית כמעט שלא היה ראוי לתשומת-לב יותר מאיזשהו עם אחר מעמי המזרח הקדום שכבר מזמן נכחדו ועברו מן העולם, הופיע בזירת ההיסטוריה ביחד עם הספר שלו. העם והספר כרוכים היו בתודעה העצמית של היהודים ובתודעת העולם.
— גרשם שלום, עוד דבר, עם עובד, 1989, עמ’ 160
