.

ג’ימס ג’ויס בחנות הספרים שיקספיר אנד קומפני עם סילביה ביץ

 

 

§

בחודש מרץ 1918 ראה אור בפעם הראשונה הפרק הראשון מתוך “יוליסס”, ספר שהיה עדיין בתהליך כתיבה. הפרק פורסם  בעתון :

“THE LITTLE REVIEW”

להלן תצלום העמוד הראשון של הפרסום.

מה שבולט לעין הוא כי הפרק הראשון פורסם כ “Episode 1 “ וללא כל כותרת המאזכרת את שירתו של הומירוס – והשם “טלמאכוס”  – שכה מקובל כיום לכנות פרק זה – אינו נזכר כלל !

 

גם כאשר פורסם הספר, בשלמותו על ידי בית ההוצאה “שיקספיר ושות” של סילביה ביץ שהוציאה של המהדורה הראשונה של יוליסס ביום הולדתו ה 40 של ג’ימס ג’ויס, הכותרות ההומריות לא הופיעו בו.

 

 

§ ה”סכימות” ליוליסס

 

כאשר “יוליסס” היה בתהליך כתיבה, ולאחר שכבר הופיעו פרסומים של פרקים אחדים ממנו,  החליט ג’ימס ג’ויס לסייע לקוראים להתמצא במרקם המסובך של ספרו והסכים לשגר לידידו “סכימה” מסויימת המתארת את מבנה הספר – בסכימה זו הופיעו שמותיהם של הפרקים / האפיזודות לפי האודיסיאה של הומירוס, וכן מאפיינים נוספים של כל אחד מהפרקים כגון שעת התררחשות הארועים, הצבע האופייני לפרק, איבר הגוף שהפרק מתייחס אליו, סגנון הכתיבה של הפרק וכו’.

עיקר הוא, לדעתנו, הוספתן של הכותרות בהשראה הומרית, שצירף ג’ויס לכל אחד מפרקי הספר.

ניתנת האמת להאמר כי ג’ויס עצמו, בהתכתבויות רבות שלו עם חבריו ומכריו, וכן בשיחות שניהל עימם התייחס אל הפרקים בספר לפי שמות האפיזודות ההומריות כפי שהן מוכרות מהאודיסיאה וכפי שג’ויס ציין אותן לימים ב”סכימות” שנצטט להלן.

אחד מספרי העזר החשובים המסייעים בידי קוראי “יוליסס” לצלוח את הים הגדול והסוער הוא ספרם של

DON GIFFORD WITH ROBERT J. SEIDMAN

  .

ULYSSES ANNOTATED

NOTES FOR JAMES JOYCE’S

ULYSSES

 .

 

זהו ספר עזר רב חשיבות המשמש כעין “קונקורדנציה” ל”יוליסס” של ג’ימס ג’ויס.

המחברים המלומדים מחלקים את הספר ל 18 הפרקים / האפיזודות שלו וכל פרק נושא את שם האפיזודה – בהשראת האודיסיאה של הומירוס. כל אחד מפרקי הפרשנות פותח בתיאור המאורעות והארועים המתוארים ע”י הומירוס בפרק או בשיר המקביל ב”אודיסיאה”.

בעמ’ 12 לספרם מצינים המחברים כי ג’ויס הפיק שתי “סכימות” לספרו:

“הסכימה” הראשונה נשלחה על ידי ג’ויס לקרלו לינאטי Carlo Linati בחודש ספטמבר 1920 – כלומר כשנתיים לפני שהספר פורסם בשלמותו וכשנתיים וחצי לאחר הפרסום הראשוני של האפיזודה הראשונה במרץ 1918 בעתון The Little Review .

 

 

§ הסכימה של לינאטי

 

במכתב ששיגר ג’ויס ללינאטי – שהיה מי שתרגם את מחזהו “Exils ” לאיטלקית כתב:

As to Mr Dessy’s suggestion I think that in view of the enormous bulk and the more than enormous complexity of my damned monster-novel it would be better to send him a sort of summary – key – skeleton – scheme (for home use only)… I have given only «Schlagworte» [catchwords] in my scheme but I think you will understand it all the same.

לפי דברי עדותו של ג’ויס עצמו:

“מטרת הסכימה היתה לסייע בהצגת סוג של סיכום, מפתח, שלד [ לשימוש ביתי בלבד ] של אותה מפלצת מורכבת בצורה בלתי רגילה של הרומאן המפלצתי והמקולל שלי “

ובהמשך מסביר ג’ויס לחברו את התכלית העיקרית של הספר  “הרומאן המפלצת המקולל”…”

“הספר הוא סיפורם של שני גזעים-עמים [ races Israel-Irland]  אך בה בעת גם מחזור הגוף האנושי ובה בעת גם סיפור קטן של יום [ חיים] .

הדמות של יוליסס הקסימה אותי מאז ילדותי. התחלתי לכתוב סיפור עבור “דבלינאים” לפני כחמש עשרה שנה אך זנחתי אותו. מזה כשבע שנים אני עמל על ספר זה – לכל הרוחות – זה גם כן סוג של אנציקלופדיה.

כוונתי לא רק להגיש את הצד הנסתר של המיתוס באור זמננו, אלא גם להרשות לכל הרפתקאה [ כלומר כל שעה, כל איבר, כל אומנות ] להיות קשורים-אהדדי בגוף הסכימה הכוללת, ואף ליצור לכל אחד מהם את הטכניקה שלו.

כל הרפתקאה אמורה להיות מסופרת מפיו של אדם אחד הגם שהם אנשים מורכבים ….”

ליתר בטחון, ולשם זהירות ושמירת הסודיות, סיים ג’ויס את מכתבו בבקשה כי לינטי יחזיר חזרה אל הכותבאת:

“דף הניר הדוחה שבחרתי לכתוב עליו את הסכימה…”….והכל “למען כבוד המשפחה”…

[ התרגום  מאנגלית לעברית – שלי -ו’ ]

.James Joyce, Selected Letters, ed. Richard Ellmann (London: Faber and Faber, 1975), p. 271.

 

 

 

§  ה”סכימה השניה” – סטיוארט גילברט 

 

ג’ויס הכין “סכימה” נוספת ל”יוליסס” והשאיל אותה סכימה השניה והשאיל אותה למתרגם הספר לצרפתית וואלרי לארבואוד בשלהי שנת 1921. סילביה ביץ, בעלת הוצאת הספרים “שייקספיר אנד קומפני” שהוציאה את “יוליסס”הפיצה “סכימה” שניה זו בשנות העשרים של המאה העשרים.

“הסכימה השניה” פורסמה לראשונה בחלקה על ידי סטיוארט גילברט בספרו

Jams Joyce’s “Ulysses” Astudy by Stuart Gilbert , 1930

להלן תצלום של “הסכימה השניה” כפי שפורסמה בספרו של סטיוארט גילברט במהדורה שיצאה על ידי ספרי פינגוין 1969 בעמ’ 238 :

 

גילברט מספר בהקדמה למהדורת 1952 של ספרו כיצד צמחה העבודה על ספרו זה על “יוליסס” של ג’ויס.

הוא מספר כי סייע בידי שני מתרגמיו של הספר לצרפתית M Augustin Morel  ו – Valery Larbaud

ותוך כדי כך  “The project suggested itself to me”  “הפרוייט הציע עצמו בפני”.

המחבר מציין כי כדי לתרגם טקסט כראוי על המתרגם קודם לכן לרדת לכוונת הסופר וביחוד במקומות שהמשמעות של כוונות אלה “חמקמקה”.

גילברט מציין כי במצבים כאלה:

 

Thus I made a point of consulting Joyce on every doubtful point, of ascertaining from him the exact association he had in mind when using proper names . truncated phrases, or peculiar words, and never ‘passing’ the Franch text unless I was shur we had the meaning of each word and passage quit clear in our minds

Joyce showed extraordinary patience in bearing with my interrogation [ P.8 ]

  

לפי עדות זאת המחקר שלו ב”יוליסס” מבוסס על הבהרות שנתן לו ג’ויס עצמו ואף, כפי שמוסיף גילברט בהמשך, בהפניות לספרים ששימשו את ג’ויס הכתיבת הספר, בין השאר שואל ג’ויס את גילברט :

Have you read Victor Berard Les Pheniciens et L’Odyssee

וגילברט ממשיך את דבריו בהקדמה וכותב:

 

“Finally I read it out to Joyce, chapter by chapter, and that, though he allowed me the greatest atitude in the presentation of the facts and indeed encouraged me to treat the subject on whatever lines were most congenial to me, it contains noting […] to which he did not give his full approbation; indeed there are several passages which I directly owe to him….” p.10

 

במילים אחרות: מדבריו של גילברט ניתן ללמוד כי את הספר כתב בעזרתו הישירה של ג’ויס ושהוא אף הקריא לג’ויס כל אחד מפרקיו -והדברים אושרו על ידי ג’ויס.

מה שמענין הוא כי גילברט מחלק את ספרו לפרקים לפי האפיזודות ששמותיהם ואופיים נמסר בסכימה שצוטטה לעיל מתוך. מתוך סכימה זו וספרו של סטיוארט גילבר עולה בבירור כי ג’ויס התיחס בכתיבת יוליסס שלו לאפיזודות השונות באודיסיאה.

עדות נוספת לזיקה שייחס ג’ימס ג’ויס בין יצירתו ובין עלילות אודיסאוס נמצאת בספרו של

Frank Budgen : JAMES JOYCE and the making of Ulysses

בו, מספר הצייר פרנק בוגדן, שהתידד עם ג’ויס בעת שזה שהה בציריך [ לאחר שפרצה מלחמת העולם הראשונה והיה על ג’ויס, לכאורה בעל דרכון בריטי, לעזוב את טרייסט שהיתה באותה עת תחת השלטון האוסטרי, כלומר הוא הפך לאזרח מדינת אוייב].

 בעמ’ 20 לספרו כותב בודגן:

“אני מאמין שכבר סיפרתי לך הינו אודיסיאה מודרנית. כל אפיזודה בה מתיחסת להרפתקה של יוליסס. אני מצוי עכשיו במהלך כתיבת אפיזודת ההלסטיגונים המתיחסת להרפתקת יוליסס עם הקאניבלים. הגיבור שלי הולך לארוחת צהריים. אך יש שם באודיסיאה מוטיב של פיתוי. הפיתוי של ביתו של מלך הקאניבלים מופיע בספר שלי כתחתוני אישה ממשי התלויים בחלון ראוה. המילים דרכם אני מבטא זאת על הגיבור הרעב שלי הינם : בושם חיבוקים השתער על כולו. בגוף מורעב בחשאי, ערג אילמות להעריץ [ עמ’ 204 “יוליסס” התרגום לעברית – ו’ ] אתה יכול לראות בעצמך בכמה דרכים מגוונות ניתן לערוך אותן”…

[ התרגום שלי – ו’ ]

 

נשאלת איפוא השאלה מדוע, הדפיס ג’ימס ג’ויס את פרקיו השונים של הספר מעל דפי הThe Little Review ללא אותן כותרות – ומדוע המהדורה הראשונה של הספר והבאות לאחריה, שהודפסו עוד בחייו של ג’ויס, הופיעו בלא לצטט או לאזכר את הכותרות ה”הומריות” הללו ?

 בתרגום לעברית מעשה ידיה, רב ההשראה והכשרון של יעל רנן, הכותרות לאפיזודות השונות הוספו, ועל כך נכתב ב”הקדמת המתרגמת“

“ג’ויס עצמו מסר בעל-פה את שמות הפרקים ב”יוליסס”, המפנים לאפיזודות מסויימות ב”אודיסיאה” אך לא הכניס אותם לטקסט עצמו. כדי להקל על התמצאות הקורא הוספתי אותם בראש העמודים, אך מי שרוצנ לעמוד על ההקבלות (האירוניות בכללן) להומרוס חייב לפנות ל”אודיסיאה” עצמה . רבות מן ההקבלות נוצרות בעזרת שימוש באידיומים ( למשל, הופעת ה”רוח” באידיומים רבים בפרק “אאולוס”, אל הרוחות )  …”

 

מהן הזיקות שבין ספרו של ג’יימס ג’ויס לבין האודיסיאה של הומרוס ?

במאמר מלומד שפרסם פרופ’ ברוך הוכמן בקובץ “אשכולות” [ ספר שביעי עמ’ 74-92] בשנת 1975 [ כעשר שנים לפני התרגום לעברית של “יוליסס” ] הנקרא :

“זיקת “יוליסס” מאת ג’ויס ל”אודיסיאה” מאת הומרוס”,  עומד המלומד על קיומן של זיקות בין יוליסס ובין האודיסיאה – אך ראוי לצטט את הערותיו הבאות:

 “ניתן להסתכל על “יוליסס” כולו כעל מלאכת-תשבץ אנציקלופדית ענקית, המפתחת את המוטיבים ההומריים וממזגת אותם עם מוטיבים נוצריים ושקספיריים מוסיקליים וגנריים כדי לחבוק עולם ומלואו – תולדות האנושות, הטבע, דאבלין עצמה, על שכונותיה ורבדיה החברתיים השונים ו”תרבות המערב” על זרמיה וסתירותיה הפנימיות.

אולם תקבולות אלה אינן ממצות את הזיקה שבין “יוליסס” ל”אודיסיאה”. מעבר לעימות האירוני שבין עולמו ההרואי של הומרוס לבין עולמו המגומד של ג’ויס…”

[ עמ’ 74 ]

“ו…העיקר אינו כיצד שונים בלום וסטיפן מאודיסאוס וטלמכוס במשמעויותיהם הסמליות ובמעשיהם והישגיהם. העיקר הוא, שאף כי ג’וייס מדגיש באופן אירוני את המרחק שבין “יוליסס” שלו לזה של הומירוס, שני צמדי הגברים מעורבים מבחינה מהותית באותו מפעל: להפיק קורטוב של סדר מתחום-ההתנסות שלתוכו נקלעו. הפלא הוא שעלה בידי ג’ויס, בספר המדגיש במכוון את ההבדל העצום בין עולמו שלו לזה של הומרוסו בין יצירתו שלו לזו של הומרוס…” [ עמ’ 91 ]

§

כפי שראינו לעיל, עמדתו של ג’ויס כלפי יצירתו של הומרוס “האודיסיאה” אינה חד-ערכית. ניתן לאפיינה כאמביוולנטית, כמעין “משחק חתול ועכבר” : המתקרב אל הגבינה…ומיד נסוג ומתרחק, כיוון שהוא חושש שנגיעה ממשית בגבינה תפעיל את הקפיץ – ו”כוונתו” עלולה להתפס במלכודת ממנה כה חשש. האודיסיאה של הומרוס נוכחת במידה כזו או אחרת ב”יוליסס” של ג’ויס, נוכחותה, מוטב נאמר, השראתה, מורכבת, לא חד ערכית ומעוררת שאלות רבות.

§

בפוסטים הבאים אנסה להצביע על זיקות אחדות בין בין הומירוס ואודיסאוס שלו ובין ג’יימס ג’ויס וליאופולד בלום ויוליסס שלו, זיקה שהאירוניה ואפילו הסרקזם. הן הדלק המניע את המכונה לרוץ קדימה…

 

 

.

 

  _____________________________________________

רשימת הפוסטים : [06] יוליסס – ממיתוס לאירוניה

______________________________________________

[06.1]  יוליסס – ממתיוס לאירוניה : צעדים ראשונים

[06.2] יוליסס – ממיתוס לאירוניה : פרסומים ראשונים

[06.3] יוליסס – ממיתוס לאירוניה: השם יוליסס כאירוניה 

[06.4] יוליסס – ממיתוס לאירוניה : אחדות הזמן והמקום

 

 

.