בפוסט [4.1] השיר לורליי – קריאה בבית מס’ 1 – “העצב העמוק” – קראתי בבית הראשון משירו של היינה: שם מלנכוליה מהולה בזכר “אגדה עתיקת יומין”, מהלכת על נפש הדובר, אלא שאת פישרה של האגדה אין המשורר מפרש. 

בבית השני של השיר, לו הקדשתי את [4.2] השיר לורליי – קריאה בבית מס’ 2 – “הזרימה אל השקיעה”  הפליג המשורר אל תיאורי הריין הזורם לאיטו אל עבר הדמדומים.

עתה, בבית השלישי, עובר התיאור אל “עלמה אין כמוה ליופי” היושבת על הסלע מכונסת בעצמה, נרקיציסטית, עסוקה בסירוק שערותיה הזהובות.  

ישיבתה פאסיבית, אין היא רוקדת או נעה בתנועות פיתוי, תנועתה היחידה היא תנועת סירוק שערותיה הבלונדיניות.

 

Die schönste Jungfrau sitzet
Dort oben wunderbar;
Ihr goldnes Geschmeide blitzet,
Sie kämmt ihr goldenes Haar     

   

האם מכאן צמח מיתוס ה”בלונדה האולטימטיבית” ? שחדר כה עמוק לתודעה ההמונים החל במרלין דיטריך, עבור במרלין מונרו  דרך אניטה אקברג ו בריז’יט בארדו ועד פנינה רוזנבלום ועד בכלל…

 

אך בצד הפאסיביות שבישיבה ומידת האקטיביות שבסירוק השיער, בבית הרביעי עובר המשורר למעשה אקטיבי יותר של אותה עלמה רבת יופי – לא סתם יושבת וסורקת את שערה אלא: 

  

Sie kämmt es mit goldenem Kamme
Und singt ein Lied dabei;
Das hat eine wundersame,
Gewaltige Melodei. 

 

כלומר, אגב סירוק שערה היא “מזמרת שיר”... שהיא פעולה אקטיבית   

הנה הבתים 3-4 של השיר בתרגומה של עדה ברודסקי

 

תרגום הקרוב ברוחו לתרגומו של פנחס שדה: 

 

אני מציע  לקרוא גם את תרגומו ה”ארכאי” של יצחק קצנלסון לבתים 3-4 של לורליי של היינה:

נדמה כי גם הפעם, תרגומו של יצחק קצנלסון ובייחוד שתי השורות האחרונות:

“כה עזה מנגינת פלאיו,

כח טמיר בה”

מצליח להעביר את הרובד העמוק בשירו של היינה.   

• לא יופיה;   
• לא ישיבתה הפאסיבית ;
• לא תנועת סירוק השיער

– אלא השיר ומנגינת פלאיו – הם סודה וסוד כוחה הטמיר:  

וכמה גרמני פירוש זה, וכמה רומנטי הוא:  

שהרי בגרמניה של התקופה הרומנטית כוחו של הליד – הלחן בעל הכח הטמיר למילים הרוגשות והמלנכוליות – הן הציפור השרה ומזמרת את הנפש הגרמנית.

וזה אולי מסביר את נהייתם של הקומפוזיטורים, בני התקופה, להלחין אותן מילים ממש:

אם נאזין למוזיקה שחיברה קלרה שומאן למילותיו של היינה נבחין באימה המתחוללת בנפשו של הדובר מן המילים הראשונות של השיר:  וכאן בביצוע הזמרת Diana Damrau   

התמונה של עלמה יפהפיה יושבת במרומי הסלע  – וסורקת את שערה זכתה, לפרשנויות “רומנטיות” רבות:

 

 

♦

לורליי בגלויה מתחילת המאה העשרים                                                                                                           

♦

לורליי- העלמה הרומנטית המפתה                                                                                     

♦

 

לורליי – יושבת על חוד הסלע                                                          

אם בבתים 3-4 סיפר לנו המשורר על אותה עלמה יפה השרה שיר במרומי הסלע, עדיין לא ידענו מה שמה, ולא ידענו האם זה סיפור אותה “אגדה עתיקת יומין”.

בשני הבתים הנוספים, החותמים את השיר, מציג לנו היינה את שיאו של השיר, וחושף לפנינו את הדרמה הטעונה בשיר:

Den Schiffer im kleinen Schiffe
Ergreift es mit wildem Weh;
Er schaut nicht die Felsenriffe,
Er schaut nur hinauf in die Höh.

Ich glaube, die Wellen verschlingen
Am Ende Schiffer und Kahn;
Und das hat mit ihrem Singen
Die Lore-Ley getan.

 

כאן גם יפורש שמה של אותה עלמה יפה השרה, כאילו לתומה, תוך סירוק שערות הזהב שלה. שמה הוא לורליי, ואולי – כך נוכל להבין דבר מתוך דבר – סיפורה הוא סיפור אותה “אגדה עתיקת יומין” שלא נתנה מנוח ומזור לנפשו המלנכולית של הדובר בבית הראשון של השיר:

כאן הבתים 5-6 בתרגומה של עדה ברודסקי :

עתה נגלה לפנינו אותו “ספן בסירה הרופפת” אשר – בניגוד לחובתו לדבוק, בדייקנות גרמנית, בתפקידו ולהשגיח על נתיב נסיעתו, כדי לנווט את סירתו הקטנה ולהרחיקה מן הסלעים השקועים במים ומהווים מלכודת מות, הוא מוקסם… מהעלמה, מישיבתה הסטאטית, מסירוק שערה הבלונדיני וככל הנראה, בעיקר משירתה. מאותה

Gewaltige Melodei

.…מנגינה מקסימה, מופלאה, פלאית

ואלה, מסיטים אותו מדרך הישר.

המנגינה, אותו שיר ששרה לורליי – הם המביאים עליו את גורלו המר : 

“זאת לורליי עוללה

בזמר שזימרה”

כשנביט בביטויים הגראפיים שביטאו, בצורה עממית, את הסיטואציה, מה שיזדקר בבירור לעיננו הוא העצמתה של לורליי היושבת אל הסלע וגימודו של הספן שבריין: 

מימדיה של העלמה גדולים מפרופורציה רגילה ואילו מימדיו של הספן קטנים ביחס אליה.

 

♦

 

לורליי ה”גדולה” והספן ה”קטן”                                                                                                                   ♦                                       

לורליי ה”גדולה” והספן ה”קטן”                                                                                  ♦  

לורליי ה”גדולה” והספן ה”קטן”                                                                                                                              

בציורים אלה הדברים בולטים במיוחד:

 ♦  

 

 

 

לורליי ה”גדולה” והספן ה”קטן”                                                                                ♦  

לורליי ה”גדולה” והספן ה”קטן”

ונדמה כי כאן בא לביטוי מיתוס נוסף והוא מיתוס ה Femme fatale האשה הפטאלית, זו שבשירתה גוזרת מות על הספן.

“הנוסח של אותה “אגדה עתיקת יומין” שונה אצל היינה מאשר אצל המשורר קלמנס פון ברנטנו שכתב בלדה על לורליי בשנת 1800 – כ 27 שנים לפני היינה.

גם אצל ברנטנו מופיעה לורליי אך אצלו לורליי מאבדת עצמה לדעת בקופצה מהסלע  [ הוא סלע לורליי ] כדי להתלכד עם אהובה שטבע שם.

אצל היינה לורליי אינה ממיתה את עצמה אך היא זו המביאה מות לספן על ספינתו הרעועה.

אכן העלמה  [ לורליי ] והמוות.

 

 

 

       לורליי כמבשרת מוות                                                                                                    

 

ונשים לב:

לרשימתנו קראנו “העלמה והמוות”

להבדיל מיצירותיו של פרנץ שוברט “המוות והעלמה” כאן בביצועה של קתלין פרייר

 

– כאשר את המוזיקה לשיר לפי מילותיו של המשורר Mattias Claudious   חיבר שוברט בשנת 1817

 

ובשנת 1824 חיבר את הרביעיה המפורסמת על פיו בקישור זה.  

 

אך זה כבר מיתוס אחר הראוי להתיחסות נפרדת ואולי באחד הימים עוד אגיע גם אליו.

 

 

 

 

 

 

 

פורסם לראשונה ביום   6.11.2009 ב”קפה דה-מרקר”

 

 

 _________________________________

“פרוייקט  היינה ולורליי“ –   רשימת הפוסטים

_________________________________

 

[1.1] בעקבות היינה ועוללות לורליי – מדיסלדורף ואילך

 

2. לורליי – סרטוני וידאו

 

[Lorelei – Heine: Video [2.1  לורליי-היינריך היינה

[2.2]     בעקבי לורליי – אל מעמקי הריין 

 

3. רשמי מסע אישי אל לורליי

 

[3.1]      בעקבי לורליי – תצלום, תרגום והרהורים אחדים

[3.2]      בעקבי לורליי – עוד תצלום ועוד תרגום

 

4. לורליי – היינה – קריאות בשיר

 

[4.1] השיר לורליי – קריאה בבית מס’ 1 – “העצב העמוק”

[4.2] השיר לורליי – קריאה בבית מס’ 2 – “הזרימה אל השקיעה”

]4.3]  השיר לורליי – קריאה בבתים מס’ 3-4 : “העלמה והמוות”

 

5. לורלי – השיר והעברית

 

[5.1]  השיר לורליי – משמעות תרגומו של יצחק קצנלסון, 1924

[5.2]  השיר לורליי – מקור וארבעה עשר תרגומים לעברית

[5.3]  לורליי במפעם אלתרמני – 2 שירים

 

6. עקבות היינה בספרות העברית 

 

[6.1]  לורליי במפעם אלתרמני – 2 שירים

[6.2]  [8] מס. יזהר היינה ולשיר Der Doppelganger

[6.3]  [9] מס. יזהר לשוברט והיינה ועד לשיר Der Doppelganger

 

 

 .

.