Tel Aviv, 26 Jul 2017, 07:36:36
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות

§-בלומסדיי-2002 או : הנני בלום ! Jestem Bloom

 

רשמי ביקור בדבלין ב “2002-Bloomsday” – “יומו של בלום” ביקור ראשון ב”חגיגה הספרותית” המיוחדת, ורשמיו של עיתונאי פולני מאותו ביקור

§

_________________________________________________________________________________________
[ הנני בלום ]

להלן תרגום לעברית של כתבה שפרסם העתונאי הפולני ארקדיוש בארטושיאק בעתון הפולני רב-התפוצה:

ז’צ’פוספוליטה (הרפובליקה), וארשה

ארקדיוש בארטושיאק – עיתונאי פולני

קישור ישיר לכתבה בעתון היוצא הוארשה

_____________________________________________________________________________________

הרשימה כתובה א-לה-ג’ויס: כמו בספר עצמו, גם כאן, כל אחד מתשעת פרקי הכתבה מרמז בסגנונו על חלקים מסוימים ב”יוליסס” של גוייס.

בכתבה רמזים וציטוטים ישירים ומסווים לקטעים בספר.

אנו הוספנו ציטוטים מתוך “יוליסס” עד כמה שהצלחנו לגלות אותם. אליהם מרמז הכותב – קטעים אלה נצבעו ירוק

וכן קישור לתצלומים. הן תצלומים שצולמו בעת התרחשותם של הדברים, והן צילומים המאיירים את המקומות בהם מדובר. אז והיום.


1.

פעמוני פטריק הקדוש צילצלו בקול כמזמינים לתפילה .  קמתי מהמיטה והסטתי את הוילון. למרבה הפליאה לא טפטף,  אבל העיר טבלה, כהרגלה, בחלב-אפור-כסוף. מפוהק גררתי את עצמי למקלחת. סיבנתי את פני ולקחתי לידי את התער.

הכומר, ככל הנראה, כבר הניף ידיו לתפילה

{“ הוא הגביה את הקערה ודקלם בהטעמה:

Introibo ad altare Dei

תרגום: ואבואה אל מזבח אלוהים” תהילים, מ”ג 4

יוליסס, טלמכוס עמ’ 31 } .

כן,  השש-עשרה-ביוני חייב להתחיל בדיוק  בשמונה בבוקר היכן היו הם, היכן הינם עתה:  הוא מתחיל להתעסק שם בהכנות לארוחת הבוקר. עוד מעט קט יצא לקנות את כליית החזיר שיטגן לה לארוחת הבוקר היא עדיין מנומנמת מחרחרת לעברו. חתלתולה שכמותה.

{“החתולה התהלכה  סביב רגל השולחן, איבריה נוקשים וזנבה מזדקף

יוליסס, קליפסו עמ’ 37 }.

אך כן, אתמול במגדל ג’ויס,  פסלון של הפנתרה השחורה הייתי במרטלו שבסנדיקוב מקום מקסים.  אין פלא שכאן מתחיל הכל. כל העלילה. מההר רואים היטב את סלעי פורטי-פוט  הא, כאן הם היו נוהגים לטבול בים, כמו אתמול. הכתובת “לגברים בלבד” מוצבת כאן תמיד, אך הן באות כדרכן, מפשיטות עצמן לביקיני הקטן והצפוף שלהן ו… הופ… מתמזגות למימי הים כאילו היו הסירנות עצמן.

ואז, במקרה נקלעתי לקבלת פנים לכבוד הצגת הספר מדריך חדש ליוליסס. כל המקומות בדבלין שבלום ביקר בהם. דרכי בלום ודרכיו של סטפן בדבלין, הפרטים הזעירים ביותר, פירוט מפורט, פרטים מדוקדקים עד דק.

אחד מהטיימס האירי פתח: “הספר הזה יכול ללא קושי להחליף את המקור”.  מה היה שמו של מחבר המדריך ?  הא כן, ודאי… רוברט ניקולסון. מצחיק כזה, לא-גדול במשקפיים גדולים, לחייו לוהטות, אבל דיבורו לענין. שיעשע את הקהל:  מזה 24 שנים הוא מנהל את מוזיאון ג’ויס במרטלו טואר.

נשבע, בכל היקר לו,  שלכל מקום הוא מגיע ברגל ו… לכל היותר רכוב על אופניו. כך הוא מגלה כל הזמן אתרים נוספים. פסוקים מסוימים בספר נתפענחו לו רק לאחרונה. כל הזמן הוא מתאים את הדברים הכתובים בספר ללבירינט של רחובות דבלין. כך, ללא ליאות מזה עשרים וארבע שנים:  דבלין עיר ללא הפסקה מזה עשרים וארבע שנים.

לאחר הנאום, במהלך קבלת-הפנים, משך במקטרוני זקן בלתי מזיק אחד, שאל מאין אני ומיד לאחר מכן החל במתקפת התנצלויות: עד כמה הוא מתבייש שבמשאל העם שבו האירלנדים הצביעו נגד הרחבת השוק האירופי המשותף. ביקש ממני, ‘כנציג פולין’, סליחה. כאילו אני נוטר לו באופן אישי. נעים הליכות. לא הספקתי להציץ בכרטיס הביקור שדחף לידי. רגע… בטח כרטיס הביקור נמצא עכשיו באיזה כיס פנימי של המעיל שלי, האם לא הזמין אותי לנורט-גרייט ג’ורג’ סטרייט  לארוחת הבוקר ? כן. יש לבדוק.

ואז שוב עליתי למרום המגדל. הרוח נשבה. העננים הסגילו, כהים דביקים וכבדים. באויר עמדה הסערה המתקרבת . במוצא המדרגות הגיח לעברי הרזה, מאנשי המוזיאון. בדיוק כמו אז. כך ודאי ראה באק מאליגן את סטפן בשפתי הזהב. לא אחרת, עמד על עמדת התותח ונופף בתער שלו.

אוי ! לכל הרוחות, נחתכתי במקום הגרוע ביותר על שפת השפה התחתונה שלי,

{ “נכתכתי בזמן הגילוח. נושכת את שפתה התחתונה..”

יוליסס, קאליפסו, עמ’ 98}  

הפצע לא יגליד כל היום, חולירע. שתי טיפות כבדות. ארגמן כהה נשרו לקצף הסבון שבקערה.

 

2.

James Joyce Cultural Center

Godfray Graham

Director

… גרהם ? להציץ במדריך. כן הבנין ברחוב גרייט נורט ג’ורג’, היום מרכז ג’יימס ג’ויס, הוא בית המשפחה שלו. כאן נולד ועכשיו הוא המנהל. אך אבוי, יכולתי אתמול לשאול אותו ועכשיו… יש למהר לארוחת הבוקר. יגישו כליה מטוגנת. חובה . מעניין אם יהיו תיירים רבים. מקווה שבלי היפנים הטורדנים האלה. לא. למזלנו אצלם עכשיו אליפויות הכדור-רגל. היו אמורים להיות אלפים, חשבתי שכל הרחוב יהיה עמוס עד שקשה יהיה להדחף לגיננס ולמטוגנים ‘א-לה ליאופולד בלום’. העין לא הבחינה אפילו בשתי מאות אנשים. אוף… כמעט “בלומסדי-קאמרי”. מי היה מאמין ?

במדריכי התיירים הם כותבים “בשש-עשרה ביוני ביום העלילה של יוליסס, הרחובות עמוסים בהמון רב עד כי קשה לאמדו, של אנשים המסתערים על רחובות דבלין בעקבות גיבורו של הסיפור” אולי יש המונים, אבל אם יש משהו עליו הם מסתערים הרי אלה  הפאבים.  אהה נכון, היום המשחק המכריע אירלנד-ספרד בגביע העולם. התרחשות והתרגשות רבה בפאבים, כולם עוטים צבעי תפוז-לבן-ירוק   * צבעי דגל אירלנד

מעודדים את קבוצתם:

“אייר – לאנד !  או !  לה ! לה ! ; אייר-לאנד ! או ! לה ! לה ! …”

לא משנה אם ינצחו. בין כה וכה דבלין תטביע עצמה הלילה בים-השחור של הגיננס.

מתחילים לגמוע ב 12:30 ? כן. חייבים לחזות במחזה הזה. יתכן ועד אז יצליחו להביא לקבר את דינגאם האומלל הזקן.

ואז… פגשתי אותו:

נמוך, מלא, מאפיר ומקריח במידה, במעיל רוח, ענוב בעניבה, משקפי ‘אינטליגנט’ על אפו, עם מצלמה דיגיטלית על ביטנו ולצידה מצלמה סטילס מוכנה תמיד לירות צילומים לכל עבר…

פארודיה נהדרת על תייר אמריקאי בגמלאות. הציע  שנלך יחד לבית הקברות בגלאסנווין

בדיוק באותו מסלול שבו צעדה הלוויה באותו שש-עשרה בחודש: קגינהם, פואר, סיימון דדלוס אביו של סטיפן וכמובן בלום עצמו. המסלול המדויק היה מסומן במפותיו, בצבעי אדום וירוק.

שאל מאין אני.

– ” מפולניה ? באמת ?”

From Poland , really –

– ואתה מדבר פולנית, קצת ?

נדהמתי.

– בוודאי עניתי. מדוע לא חשבתי על כך קודם לכן…  המבטא…

– אני ויקטור, יהודי ממוצא פולני, מלודג’. הורי הביאו אותי לישראל כשהייתי בן חמש. אתה חייב לסלוח לי על הפולנית שלי אבל עברו כבר כ… חמישים שנה מאז שיצאנו מפולין.

 

3.

הלכנו לאורך בלסינגטון-סטרייט פנינו בברקליי, צילם את הכל הנציח כמעט את כל הדרך – הו… הבתים פה נראים ישנים, דלתות שעמדו אז על תילן  מי יודע מי יודע ?

צ’יק ! צ’יק ! צ’יק ! [ קול נקישת המצלמה ]

אתה רואה את בית החולים שם, דרך כאן נסעו.

צ’יק ! צ’יק ! [ קול נקישת המצלמה ]

מיד בצד ימין יהיה אקלס – סטרייט  הו, הנה יש שלט.

צ’יק ! צ’יק! צ’יק !

כן, אקלס-סטרייט, כאו גרו במספר 7. בני הזוג מולי וליאופולד בלום. איך היא קראה לו ?

‘דון פולדי דה לה פלורה’ וכרטיס הביקור המצחיק שלו המוחבא בתוך המגבעת. מר הנרי הפורח והפרחוני.

רגע, שניה,  מה היה לי כאן? הא כן, כרטיס ביקור. לא טוב שוב שכחתי. יהיה צורך לחזור. בשביל מה הוא מצלם את כל הרחוב . הבית כבר לא קיים הכל כבר השתנה מאז  יתכן ונותרה רק דלת ועליה הספרה 7 . העבירו אותה  לרחוב גרייט-נורט. כן, כנראה יהיה צורך לחזור לשם ולראות שוב.

מענין מתי תגמרנה לו הבטריות.

בחיי, הוא מצחיק !  קשוב ודרוך מאוד. ארטיסט מתוסכל. כנראה רומנטיקן-חסר-תקנה. חה חה.

מזכיר מישהו… למרות משקלו מתנועע בזריזות קופצנית ומוזרה. מדלג בקלילות כאילו היה איזה חתול שחור.

– אך! כן ! . אבל… כן ! בלום ! הפנתר.  היהודי הנודד, הנע-ונד הבלתי נלאה. האיש שעל המזודות.    כן !.

– תיארת לעצמך פעם איך נראה בלום ?

– לא. יש לי עניינים אחרים להוגיע בהם את מוחי ! אותי מענין יותר… איך נראתה המולי הזאת החתלתולה המפתה הזו…

– הו

LOOK !

– היא הולכת שם. אתה רואה ?

{ “חיש-קל, נעולת סנדל דק, לאורך המדרכה המתבהרת, רצה, היא רצה לפגוש אותי, נערה זהובת שיער נשאת ברוח”

יוליסס, קאליפסו, עמ’ 80 }

טוק פוק טוק  [קולות נקישת עקבים]. עקבים. טוק  פוק !

שני מלונים בשלים.

{ “הוא נישק את התפוחים התפוחים הרכרוכיים המרוחרחים של עכוזה המלוני-חלמוני, על כל חצי-כדור תפוחי-תפוח, בחריץ החלמוני-חולמני, עם השקה חשוכה מתמשכת מדיחה תפוחית-רחרוכית”

יוליסס, איתיקה, עמ’ 197}

התנודדו. טוק  פוק. ג’ינג’ית מנומרת עינים כחולות. תפסה את מבטי. טוק  פוק

תרביץ צילום. מהר.

צ’יק ! [ קול נקישת המצלמה ]

 

4.

– תפסתה ?

– יש. תפסתי. מקווה שתפסתי.

– ואם אנחנו חוזרים לבלום אז אתה נראה ממש כמו בלום. אתה בלום-הנודד

– בלום היה צעיר יותר.  היה בן 38 שנים. ו… לא היה מלא.

– לא חשוב, בטח באחד הימים התבגר. ויכול היה להעלות במשקל.

– טוב. אני היהודי בלום. אבל יהודי פולני לא הונגרי ! . ויקטור בלום… זה אפילו מתאים. אבל אם כך אז אתה, אתה …  סטיפן !.

– גם כן מתאים.

– מה זאת אומרת בפולנית נע-ונד?

– זוהי נשמה תוהה וטועה. נע ונד. בן בלי בית. מחפש תמיד. מין יוליסס כזה. אודיסיאוס.

– אז אתה טועה, סטיפן. אני לא נע ונד. אני לא מחפש לי מולדת. יש לי את ביתי. בתל-אביב אני בבית. אצל עצמי.

5.

 

ויקטור בלום. באהבה ובעונג

{“מר בלום אכל מתוך עונג איברים פנימיים של חיות ועופות הוא אהב מרק קרבי אווז סמיך …”

יוליסס, קאליפסו עמ’ 73 }

ובמסירות נפש רבה כמו ש…  קרא קטעים מ”יוליסס” בעברית בלוויה של דינגאם. באו כמה מקוננים. יותר מאשר אז. כמה תיירים עם הספר תחת בית שחיים כמה אנשים לבושים בבגדי התקופה. אפילו מישהו שהתחפש לג’ויס. ובאק מאליגן במעיל-מגבת צהוב

אבל הבחור במעיל החום ? דגם המקינטוש*רמז לג'ויס עצמו המלוה את גיבורי הספר בנוכחותו

כאילו שהיום כבר ראיתי אותו… מאפה לכל הרוחות הגיע הנה. נעלם לי משדה הראיה באותה מהירות בה הופיע לי, מי זה יכול היה להיות? הלכנו אחריו לאורך הקיר האפור של בית הקברות. הרי מכאן חייב היה ללכת. כמו אבן במים.

השמים התעננו יותר הרוח ניפחה את מעיל-הרוח של בלום ובשניה אחת פרץ הגשם.

– מהר להסתתר באיזה מקום. כאן מעבר לפינה. מאחרי השער. פאב ג’והן קאוואנא נקרא “פאב הקברנים”.

 אוף. זהירות. כמה חשוך כאן והריח. כמו ב… כן. כליה מטוגנת. שתן חם.

 

– פעמיים פיינט למכרי החדשים !

ישב בפינה אפלולית. ומדד אותנו במקל הליכה. כנאה לא ראה באחת מעיניו

{“מודעות מודבקות על חלונות חדר האורחים . רטיות מודבקות על עין החולה. להריח את אדיו העדינים של התה.

יוליסס,  קאליפסו, עמ’  80 }

מכיון שעיקם במוזרות את צדודיתו. הסיגריה המעשנת חרכה את קצות אצבעותיו. על השולחן לפניו ניצבו שלוש כוסיות ויסקי. מחציתן כבר מלחשת בבטנו ואדיה טיפסו ועלו לראשו. היה לוגם מהם לסירוגין. כאילו שהיה משחק משחק שלושת הקלפים. הבר-מן הביא שני פיינט של בירה שחורה.

– אני ג’ון. עכשיו אתם לוגמים על חשבוני. ותוכלו לצאת מכאן רק כשארשה לכם !.

– סליחה – באדיבות התערב ויקטור בלום – אבל בלל לא הבנתי את אדוני. אתה מדבר באיזה סלאנג-מוזר. אתה דבלינאי?

– לכל הרוחות, דפק בחוזקה בשולחן – מאז שאני זוכר את עצמי אני מלוה גוויות לבית קברות זה וגם אותי יטמנו כאן. דבלינאי !! מבין ?

תושב מלידה ! בר-מן מלא לי עוד שתיים.

– “צ’ירס”, פלט כעבור דקה.

-“לחיים”,  אמר מר בלום.

“נא זדרובייה”  – פלטתי.

סטוק סטוק סטוק [ קולות עקבים ]

משכתי לגימה ארוכה. על הקצפת הקרמית הבהירה במרומי הנוזל השחור, נותר כתם אדום כהה. חולירע הייתי צריך להדביק על השפה את הפלסטר.

ועכשיו …

– ג’ון כאילו התרומם קלות מעל מושבו ובאצבע מושטת הצביע על הקורבן

{“… ממלא אחר הוראות אצבעה המושטת. הרים מכנס של תחתוניה המלוכלכים מן המיטה. לא? אז בירית אפורה מפותלת, ענובה סביב גרב: עקב מקומט, מבריק”

יוליסס, קאליפסו עמ’ 83}

– תגיד לי אתה, יהודי,  מה נישמע שם אצל השרון הזה שלכם? מה הוא משתולל עם הערפאת הזה וכל פלסטינה ?!

בלום פתח את מעיל הרוח, ואחר כך פשט אותו. ניגב את הזיעה מעל מצחו, התיר את העניבה ופתח את הצווארון של חולצתו ולבסוף הצליף בשתי כותפות מכנסיו האדומות והמטיר:

– אז מה עליו לעשות? ללטף את הזקן של העארפאת הזה?

אוי, לא טוב. חייבים לפרק פה את המתח. מהר. מה לעשות ? מה לעשות? כדור-רגל, אליפות. כן רק זה יעזור.

– אירלנד תנצח היום את ספרד,  מה אתם חושבים?

– בטח !

הצליח. כן . האויר יצא מהם.

– טוב מתערבים – ניצנוץ שימחה הבזיק בעניו של ג’ון – כמה-כמה ;  וכמה יורו אתה שם.

– אני לא מבין שום דבר בכדור-רגל ואיני מתערב לעולם – אמר ויקטור בלום – נדמה לי שכל התחרות הזו בכדור רגל אינה אלא מכת-עונשין שכולם חייבים ליטול בה חלק ?

– אוי, שוב לא טוב….

– בעיטות עונשין?

ג’ון למזלנו לא הקשיב

– אמרת משהו על בעיטות עונשין ? כן זה דומה.

– אתערב על כך. החברה שלנו ינצחו בעונשין.

הדלת נקשה. לתוך הפאב נכנסו שלוש נשים קולניות. תיירות. ללא ספק מארה”ב רק הם עוטפים את עצמם בקולניות שכזו. שתיים מהן הנראות כמו המבורגר אבל האחרונה … לא רעה בכלל. גבוהה, רזה מושכת מאוד. שחורה חתלתולה שחומת-עור.

הביטו ! – ג’ון כבר קם על רגליו ו”ירה” בה במקל הליכה שלו – הן באות הנה כל פעם יותר ויותר. ואיש לא יודע מה לעשות עם זה…

אוי, באמת נעשה מאוד לא טוב.

6.

גידופיו של ג’והן, השיכור הדבלינאי, ליוו אותנו כמאה כמאה מטרים  נוספים. הנה הקברנים מגיעים : הלכנו לכיוון המרכז, ליד הנהר. היתה צריכה להיות עוד הצגה. הרי הפסטיבל מתחיל בארוחת הבוקר. בכל זאת כל הזמן ירד גשם. ברחנו לדווי-בירנס

{ “הוא נכנס אל המשבעה של דיווי בירן. פאב הגון. לא מפטפט הרבה. מזמין אותך לפעמים על חשבון הבית . אבל לא יותר מפעם בארבע שנים”

יוליסס, לסטריגונים, עמ’ 702 }

נעים חמים ויבש. אז כאן ישב ליד הבר ונזכר בנשיקה הראשונה עם פרח-ההרים עם מולי גדושת השפתיים. מכוסים ברודודנדרום  והפיטמות המלאות הבולטות שלה. אוח…

אכלנו סנדביץ עם גורגונזולה ושתינו בורגונדי

{ “הייתי לוקח כמה זיתים אם היה להם. מעדיף את אלה מאיטליה. כוסית טובה של בורגונדי; יחליק את זה למטה. שמן סיכה……. סנדביץ עם גבינה שיהיה . גבינת גורגונצולה, יש לכם? …”

יוליסס, לסטריגונים, עמ’ 802 } .

“בלום-לאנץ” המחייבת.

אבל הם גובים עליה ! ולא מוסיפים לכך חרדל. סקנדל .

{“מר בלום חתך את הכריך לרצועות דקות. “כומר מסכן”. יותר פשוט מכל מכל השמנת החולמנית של הפייטנים האלה. “חמש מאות נשיו. עשו חיים משוגעים עכשיו”.

– חרדל אדוני?

– תודה . ” יוליסס, לסטריגונים, עמ’ 702 }.

ואז העיר מתה. החל המשחק הגדול. נפש-חיה לא היתה ברחוב. גשם טופף בשלוה על האספלט. ניכנסנו לנייטס בבצלורס-וואק על גדת הליפי כוורת רוחשת רעשים. ריצפה דביקה ותיקרה נמוכה ממנה נטפו אדים חמימים וצעקות חמות. כאשר קאסילס* שוער נבחרת ספרד

הדף, בקצב של רקדן-פלמנקו, את בעיטות העונשין האיריות, מר בלום רקד ריקוד סוער עם המצלמה שלו.

לא נשברו. לא ויתרו. לא הלכו מכות. לא קיללו. תרבות לדוגמה. תרבות של שתיה ובעצם של שביעה – גמיעה. בחוץ גשם זלעפות. מהר מאוד איבדתי את סדר התמונות בסרט הנע.

7.

– זכור !  עלינו לשתות רק חצאי פיינטים – שמעתי קול-קורא

מישהו אחז במרפקי. היכן אני. כבר הספיק להחשיך. אבלבמהמדובר אבךבמהמדובר* בלום נוהג לחבר מילים 

 אני לא הולך לשום מקום . מבקש סליחה מעצמי . .. אוף, מעט אויר רענן וטרי. עושהליטוב  הוכך ! [שיהוק]

– רק מחצית הפיינט ! זכור ! – הקול-קרא היה שייך למר בלום – יוליסס זה רק יום אחד שמונה עשרה שעות. עוד רבה הדרך שלפנינו מחכה לנו עוד עבודה רבה …

מה הוא רוצה ממני. השתגע לחלוטין ? להיכן הוא גורר אותי? מסתובבליהראש . מוטב ללכת. הספקתי להתאהב בו. בחורציק נחמד. פיקח כמו יהודי

{“.חיוכו המשועשע התמשך. שכל יהודוני יש בזה: שמש הריבונות עולה מכיוון צפון מזרח …”

יוליסס, קאליפסו עמ’ 67 }

 שיהוק ! בעל יצרים, ידע רב. ויחד עם זאת המון “כיף” להגיד עליו מצחיק עדיין לא אמרת דבר. כן, בעל חוש הומור. בודאות. היף. שיהוק מקולל. וגם בעל פאנטזיה. מה סיפר על ספרד? אך כן, נסע  במיוחד לאותו מקום שבלום ביקש ממולי את ידה. לגיברלטר. ומצא אותם. מהמחבוא צילם זוג מתנשק מתחת לחומה המורית. היף ! שיהוק ! שיגעון-שכזה. מענין אם היו לה שושנים בשיער ? ואחר כך הממזר לא התבייש להציג את הצילומים שצילם מן המסתור באתר שלו באינטרנט . כנראה יש לו הרבה קוראים. נוסע בעולם בעקבות סופרים. היף – שיהוק. הובי נהדר. טוען שהוא בעל מקצוע חופשי. אבל אין לו עסק עם אנשי העולם התחתון. בטח מרוויח כהוגן. היף. הו, הנה אנו מול אורמונד אבל לאן הוא הולך? אלוהים אוטובוס ! מצד שמאל. תפסתיו בצוארונו. מהר… ! אוף, מילימטרים מהרכב. כחוט השערה. למה הם לא לומדים לנהוג בצד האנושי של הכביש. יש להזהר. הצליח. שי – הוק . כן. עבר.

– ומי כאן שתוי יותר?, מי?

מלון אורמונד. כאן הפרק האחד-עשרה. שתי מוזגות מזמרות ברונז וגולד

… בלונדיניות בונטיות… את כולן אוהב, הייתי רוצה… לאט-לאט.

מוטב להזמין בירה קטנה. צריכים “לחסוך” בלום צדק. אבל היכן הוא? אה כן. חד חידות למוזגים על ידיעותיהם הספרותיות.

 

 – למה הבר הזה נקרא “בר הסירנות” ? אתה לא יודע? ולמה יש לכם כאן אולם זהב אחד ואחד ארד? – אתה יודע?

דחפתי אותו ובמרפקי ודחקתי אותו לצד השני של הבר.

ישבו ולגמו “דרינק” כחול-שקוף . זהובת שיער ובעלת השיער הברונז. פאטהמורגנה ? אפילו לא הספקתי להתמקם והוא כבר היה לידן.

– גבירותי היקרות גולדי וברונז אתן יודעות מדוע השמות שלכן שימשו לקבוע כאן את שמות האולמות במלון הזה?

“הלך לו” לא רע איתן. מי היה מאמין? סובב אותן על האצבע הקטנה. צייצו אליו כמו היו גוזלים מורעבים. בבקשה, ידו כבר סובבה סביב טליה של אחת.. נופף אלי בידו הפנויה…

– זו ליזה – הברונז היפה ומריה – זהב טהור. הן היו ממש ממש …  שמחות להכיר אותך, סטיפן

לא עברו כמה דקות שתי המתכות האצילות הללו, יצאו לבזוק מעט פודרה על אפיהן.

– אז איזו מהן אתה בוחר – שאל.

– אני? – אני, תודה רבה. אתה יכול להתכבד בשתיהן.

– מה אין הן טובות לך? איך אומרים זאת בפולנית?  לא מספיק צעירות בשבילך.

– אתה נשוי ?

– למה לא. אישה זה דבר טוב. יש לי אישה, וגם שלוש בנות ומה בכך? גם לבלום היתה אישה ואיך אתה יודע שאצל המולי שלך לא מבקר עכשיו איזה עזאזל בוילן  לעולם לא תדע זאת. אני אומר לך. אנו נלך לבית זונות אמיתי. כמו שבלום האמיתי וסטיפן האמיתי הלכו . אל תדאג. אני משלם.

8.

היה כבר הרבה לאחר חצות. בלום הכיר את הדרך. בטח הוליך לכיוון הרכבת וטאלבוט-סטרייט.

ציחקק מתחת לשפמפמו. ואכן הלכנו מתחת לגשר מתכת  כאשר הטיפוס הזה דחף אותי. התנפל עלי ללא אזהרה מוקדמת. פשוט הגיח מתוך החשיכה אין יכולתי שלא להבחין בו.

מר בלום סייע בידי לקום חזרה על רגלי. איזו חזירות. רגע האם לא היה לטיפוס הזה מעיל גשם חום ? המקינטוש שוב ? אותו אחד. היה איתנו בבית הקברות. מה הוא עושה כאן?

– ראית אותו? לאן נעלם? הרי לא יכול היה להתנדף !

לאט, לאט. ברור הצליחו להערים עלי. ברור התרגיל הידוע של הגנבים. להמעיד מישהו ובה בעת לכייס לו את הארנק. יש לבדוק… התחלתי לבדוק עצמי. טופח במקום בו תפורים הכיסים כן. הפספורט במקום. הכסף גם כן. ערמון-עליז בכיס ימין של מכנסי

{“.על סף הדלת גישש בכיס האחורי של מכנסיו אחר המפתח. לא שם. במכנסיים שהחלפתי. צריך לקחת אותו. תפוח-אדמה יש לי. ..”

יוליסס, קאליפסו עמ’ 57  }

 הארנק במקום. הטייפ. החליפה. מוזר. הכל נמצא אז מה ? פיסת קרטון קטנה. הא כרטיס הביקור. גרהם . איך יכולתי לשכוח. חולירע. מתי שוב אפגוש אותו? בעוד שנה?

המשכנו לאורך גדת הליפי. עברנו את הרוחב הראשי או-קונור והמשכנו בעורק הראשי של העיר. בפינה השניה סובבנו שמאלה. עוד כברת דרך והתחלנו לחפש. שום דבר. דממה. ועוד כברת דרך לשמאל ואחר כך לימין. בלום זירז צעדיו. והאיטם. ושוב כלום. דממה מוחלטת. ממרחק ניתן היה לשמוע. סטוק פוק סטוק. אבל זה לא זה. לא הן. מפח הזבל זינק חתול שחור ונמלט לצד השני של הרחוב. הפנה מבטו הביט בנו בחשדנות ונעלם מבין הבנינים.

– אני, שום דבר לא מבין – בלום פשט ידיו בתמהון – הרי הן היו צריכות להיות כאן.

חבילה גדולה של נערות יפות. אולי הלכו לישון ?

לאט לאט התחלתי להבין. התיישבתי על הגדר והתחלתי לצחוק.

– הרי באנו בדיוק למקום שלהן – בקושי הצלחתי לנשום – אבל זה היה לפני כמה שנים ! אתה חשבת שהן כאן כל הזמן מאז ? שכלום לא השתנה ? החזיקו אותי, לפני שאתפקע !.

….

9.

כן אמר שמולי הפרטית שלו תביא לו ארוחת בוקר למיטה חוזר מחר לביתו לישראל לחלום בלתי-ריאלי אחר הצהריים מטען מפיל חמשה עשר קורבנות ובערב הולכים לקפה כדי שלמחרת בבוקר תיסע שוב באוטובוס ולהשתדל שלא-לחשוב בתל-אביב אני אצל עצמי אמר מענין מה היה עושה ליאופולד האם גם היה נוסע בטח לא היא פרח-הרים לא היתה מסכימה לא היה מצליח לשכנע אותה היה נישאר עם הנערה האנדלוסית שלו מספיק לו שהיתה תוחבת שושנים בשערה לא היה מצליח לשכנע אותה אולי כן לא ידוע זה יכול היה להיות בכל זאת משהו חלק שני בעיר שצמחה מן החולות בלבירינט אשר בו החומות גדלות יחד איתך על חוף ים אשר מצטייר תוך עיניך כן זה ימשך כן למה לא כן. *הפרק התשיעי המסיים כתוב ללא סימני פיסוק כמו הפרק האחרון של יוליסס 

וכאן הגענו אל הסוף.

 


הכתבה תורגמה מפולנית בעזרתו של העתונאי ארקדיוש ברטושיאק בינואר 2003


הוסף לאתר “מילים” הקודם ביום:  19.05.2010

תרום - אם אתם מעונינים לתמוך בקיומו של אתר "מילים" הנמנע מכל צורה של פרסום - כל סכום תרומה יתקבל בתודה

Be Sociable, Share!

תגיות:

אין תגובות

כתיבת תגובה

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....