.

 

דברי פתיחה:

 

פוסט זה החל להכתב בזמן בחג הפסח 2022 .

כוונתי המקורית היתה לפרסם פוסט שיציג בפני קוראי אתר “מילים” [ העוסק כזכור גם במראות [ כלומר “תמונות” וגם ב”קולות” כלומר ב”מוזיקה” ] את חייו ועולמו של האמן הגרמני Franz Stuck פרנץ שטוק [ שחי בין השנים 1863 עד 1928 ].

 

התחלתי, כדרכי בהכנת תקציר של תולדות חייו של האמן, אך עיקר כוונתי היתה להתרכז ולהתמקד בציורו המפורסם ביותר :

“החטא” Die Sunde שהוצג לראשונה בתערוכה השנתית של אמני מינכן של שנת 1893 – ציור שהפך למזוהה ביותר עם יצירתו – הסימבוליסטית – ששורשיה יונקים מעולמות המיתוס והארוטיקה הנשית.

[ עוד אשוב ואשלים את כוונתי המקורית והפוסט על הציור “החטא” יועלה בקרוב לאתר “מילים” – אנא העזרו בסבלנות ! ]

 

בעודי רכון על הספרים ומתמודד עם הטקסטים באנגלית ובגרמנית המלווים אותם, התפוצצה בקול רעש גדול  – מה שכונתה ברשתות החברתיות ואף בתקשורת הממוסדת “פרשת שלמה גרוניך”, וכל הרעש והמהומה קמו בשל השימוש שעשה הזמר, בעת שניסה להחמיא לקהלו, כאשר השתמש בביטוי “צ’אח-צ’אח” – מילת סלנג,  שכיום לא כל כך ברור מה משמעותה המדויקת – האם כולה מכוונת להשפלתם של “המרוקאים” או בני עדות המזרח בכלל,  או שהיא “כינוי גנאי לאדם צעיר שהוא פרחח חסר תרבות” [ כפי שמגדיר אותה המילון “רב-מילים” ]. 

– את דבריו המיותרים כפי שהשמיעם בפסטיבל עין-גב ביום 19.4.2022 – ניתן לשמוע בקישור ישיר לוידאו ובו דברי שלמה גרוניך העובדה שסמוך לאחר שאמר את מה שאמר חזר לבמה והתנצל – לא יכלה לעזור כיוון שסוסי השנאה כבר פרצו מן האורווה…

התפרצות רגשי השנאה ההדדית שהציפה את הרשתות החברתיות ואף את העיתונות הכתובה והמשודרת – שינתה באחת את תוכניותי ביחס לפוסט על הציור “החטא” שעסקתי בהכנתו:

את הסתייגויותי ממחול השדים של השנאה ההדדית עקב התפוצצות “פרשת שלמה גרוניך” ניסיתי לבטא בדרכים אחדות:

• ביום 20.4.2022 פרסמתי פוסט בפייסבוק – ובו הבאתי את קטע ה”צאח-צ’אחים” המפורסם בנאום הבחירות של מנחם בגין שנישא ביום 27.6.1961 ערב הבחירות שנערכו ב 30 ליוני 1881 בכיכר מלכי ישראל ובפסט ציינתי בין השאר:

“נאום ה”צ’אח-צ’אחים” של הדמגוג מנחם בגין – שימו לב להצגה, לפאוזות, להנפות האצבע, להיגוי המלעיג במכוון – הדוקטור עם הקוקו הטוען שהוא “הסטוריון מוסמך” מתיחס לדמגוגיה הזו כדברי אלוהים חיים – כאילו דמגוגיה היא “נאום מכונן” – ואינו מסוגל להבדיל בין דמגוגיה להצגה להמונים המשולהבים.

הגיע הזמן להתנער מהאיפיונים העדתיים והגזעניים – לא עוד “צ’חצחים” ולא עוד “אשכנזים” או “ווזווזים” ושאר סטריאוטיפים בזויים. הגיע הזמן שנדבר ב”בני אדם” ונכבד איש את אחיו – באשר הוא.”

 

• ביום 21.4.2022  העליתי לאתר “מילים” את הפוסט “ציור לזיהוי” בו ביקשתי מהגולשים לנסות לזהות את הציור והצייר שהוצג בפוסט זה וכן הוספתי גם “סטורי” ברוח דומה – בנסיון למשוך תשומת לב לציור שתוכנו – “שיר אהבה” – כנגד גלי השינאה והשטנה  שפרצו מהבקבוק…

 

• למרות שפרסומים אלה זכו לכמות לא מבוטלת [ באופן יחסי ] של צפיות – לדאבוני אף אחד מהגולשים לא מצא לציין כי זיהה את הציור או הצייר.

 

• כעבור יומיים – ב 23.4.2022 העליתי “סטורי” נוסף ובו 3 רמזים ברורים יותר של הציור על שלושת חלקיו, אך גם הפעם, אף שהסטורי זכה להתענינותם של גולשים רבים – לצערי אף אחד מהגולשים לא טרח – ולו לנסות לזהות את הציור ואת הצייר;

 

 

 

עתה אני בא “לפרוע של השטר” – ולהשיב על השאלה מי הצייר ומה הציור – שנותרה לדאבוני ללא מענה – ובמקום מחול השדים של השנאה הגזענית והעדתית – שהציתה אמירתו המיותרת של שלמה גרוניך, החלטתי ל”השיב” לכל השונאים משני עברי המתרס – בשיח על :

 

הציור שצייר הצייר פרנץ שטוק בשנת 1887 – שכותרתו :

Canzonetta d’amore

שיר קטן של אהבה

 

 

זה אחד מציורי-השמן  הראשונים שצייר פרנץ שטוק בשנים 1887-8 [ בהיותו כבן 24 ] וכשנתבונן בו נוכל לזהות כי הוא מתכתב – בדרכים שונות – עם יצירות מן העבר.

הסיומת Canzone–tta שבכותרת הציור באה להקטין את הביטוי Canzone שמשמעו “שיר” כלומר הסיומת הופכת את השיר ל“שיר-קטן” אולי אפילו “שיר-זעיר”; 

 

 

מן הבחינה המוזיקלית הציור יכול להתכתב עם יצירתו של אחד מגדולי מוזיקת הבארוק הקומפוזיטור קלאודיו מונטוורדי מ 1584 הנושאת אותו שם:

קישור ישיר 

 

 

ניתוח הציור

 

 

ניתן לחלק את הציור בעל הצורה המאורכת – באופן יוצא דופן – לשלושה חלקים או שלושה נושאים שהציור עוסק בהם:

לפי החלוקה הבאה::

שלושת חלקי / נושאי הציור

 

נדון בכל אחד מהם על פי הסדר:

♥

מעל גופו המעופף של התינוק השמנמן, השולף חץ מתוך אשפת החיצים שלו – כדי לירות אותו על מנת לעורר את האהבה … מופיעה כותרת מודפסת בצורת האות S

 “הצהרה” על תוכנו של הציור המוצג בפני הצופים מלווה את האיקונוגרפיה הנוצרית מאז ימי בראשית של האיקונוגרפיה הנוצרית. 

ביחוד נהגו הציירים להוסיף כתובת מסוגננת כזו בציורים של “הבשורה” THE ANNUNCIATION המתארים את המלאך המבשר למריה הבתולה – אם האלוהים – כי היא נושאת ברחמה ילד – בלא שהתעברה כדרך כל אשה – וכי הבן שיוולד הוא הוא המשיח: 

ציור של צייר לא ידוע משנת 1420 – מוצג בברצלונה “המלאך מבשר לבתולה כי תלד” 

שימו לב לכתובת המסוגננת בצורת האות S – הכוללת את דבר הבשורה

 

ביטוי נוסף לאותו רעיון – פרי מכחולו של קאראוואג’יו ניתן לראות בציור זה המתוארך לשנת 1609 המתאר את לידתו של ישו באבוס בחברתם של  פרנציסקוס ולורנס הקדושים 

מיכאלאנג’לו מריסי – הוא קאראוואג’יו – לידת ישו [ 1609]

 

ואם נתייחס למלאך המרחף ממעל ונושא עימו את הבשורה בדמות הכתובת המעוצבת – הרי במקרה זה הכתובת ברורה וקלה לפיענוח:

הכתובת : GLORIA IN EXCELSIS DEO

שתרגומה : “תהילה לאל במרומים”

השילוב בין דמות המלאך הגולש הנושא את הכתובת – מצביעה על המעמד המיוחד שיוחס לציור בעל האופי הדתי – שהשפעתו ניכרת על ציורו של פרנץ שטוק – והוא בעל מעמד של “תהילה אלוהית” כלומר דרך לבטא בעוצמה את התוכן של הציור – המודגש בכתובת שאינה מותירה כל מקום לספק.

ובעיניננו – ציורו של פרנץ שטוק מבקש להכריז – תוך שימוש בהדהוד למסורת הציור הדתי – כי הציור שלפנינו מכריז על עצמו כציור שנושאו הוא “שיר אהבה”  

הצייר בחר להציג את דמותו של אֶרוֹס הוא אל האהבה והתשוקה במיתולוגיה היוונית –  [ המוכר במיתולוגיה הרומית בשם “קופיד” או בשמו האחר “אמור”  Amor ] בדמות ילדון שמנמן הוא בן דמותו של “קופיד” [ או קופידון” ] העסוק בשיגור חיצי האהבה…

דמות ה”קופיד” – יורה את חיצי האהבה

מימין קטע מפרסקו של רפאל – נצחונה של גלתיאה – 1512

 

הילדון המעופף באמצעות כנפיים הצמודות לו על גבו, כדי לעורר את האהבה – הוא מוטיב חוזר בתרבות המערב מאז ימי יוון העתיקה:

בציורי הכדים היווניים מהתקופה הקלאסית הוא מופיע בדמות של מלאך עם כנפיים המעופף לצידה של אפרודיטה העסוקה באהבהבים:

הקופיד – אל האהבה והיצר מרחף ליד אפרודיטה על כד יווני 

 

בפיסול הרומי הקלאסי דמותו של “קופיד” מצוידת בקשת ובחיצים אותם הוא יורה כדי להעיר ולעורר את האהבה :

קופיד בפסל רומי – והקשת בידו

 

שילוב דמותו של “קופיד” העומד לשלוף חץ מהנדן – מרמז על הנושא העיקרי של ציור זה : הוא נושא האהבה ;

את ההקשר של “קופיד” לכלי המוזיקלי ניתן אולי ליחס לציורו הידוע של קאראוואג’יו : – קופיד משנת 1604 – ציור המקשר את אל האהבה – לעולם המוזיקה – וה”חץ” שבידו אינו אלא קשת של כלי נגינה…

קאראוואג’יו – קופיד מכונף – על רקע כלי נגינה 

 

 

♥

 

מה שמקשר בין הכותרת – 1 לבין גוף הציור – המתאר את המנגן -2  הוא הזווית בה מצוירים גם אשפת החיצים של קופיד וגם אחיזתו של המנגן בכלי הנגינה שבידו:

 

 

הקשר בין “קופיד” אל האהבה השולף חץ מאשפת החיצים שלו היא זווית דומה מאוד לזווית בה אוחז המנגן ב”צוואר” [ “גשר”] כלי הפריטה אשר בידו –

כביכול שניהם עוסקים באותה שליחות – שניהם פועלים – כל אחד בתחומו – לאותה מטרה להעיר ולעורר את האהבה…

 

לבושו של המנגן ומראהו מעורר את הרושם כי הצייר חשב על מחזר בעל חזות “לטינית” – מעין טרובדור הלבוש במיטב מחלצותיו – העומד לשיר סרנדה או בפועל “קנצונטה” לפני ביתה של האהובה…

כלי הנגינה שבידי המנגן מוסתר על ידי גופו ורק ה”גשר” עליו מתוחים המיתרים וקצהו בו נמצאים מפתחות הכיוונון של המיתרים – גלוי לעיני הצופה.

מבט מקרוב יאפשר לספור חמישה מפתחות לכל מיתר. כיוון שהלאוטה כמו המנדולינה מורכבת מזוגות של מיתרים [ המכוונים לאותו גובה ] אנו נרמזים כי כלי הנגינה המשמש את המנגן הוא לאוטה המתאימה לתקופת הרנסנס והבארוק – או מנדולינה המתאימה לתקופה מאוחרת יותר:

 

דמות הטרובדור – הפורט על הלאוטה ויש שיאמרו – מנדולינה

 

גם כלי הנגינה ששם הצייר בידו של המנגן – מתכתב עם כלי פריטה – שצירים ציידו בהם את המנגנים בני זמנם:

המנגן בלאוטה

 

מנגנת במנדולינה – שימו לב למספר המפתחות לכיוון המיתרים

 

 

אל מי פונה הנגן עטוי הגלימה האדומה המופיע בציור ? 

על פי הציור – הנמענת של שירת המנגן המלווה עצמו בכלי הנגינה – נשארת עלומה ובלתי נראית…

הצייר פרנץ שטוק העדיף להשאיר אותה – בלתי מזוהה ? והיא בבחינת חידה ותעלומה …

 

למי כיוון הצייר בציור שנותר ללא מענה ?

 

באחד הספרים העוסקים בפרנץ שטוק שבספרייתי מצאתי תצלום של תחריט מעשה ידיו של הצייר Max Klinger משנת 1887 – אותה שנה בה צייר פרנץ שטוק את ציורו – ובתחריט זה נוכל להבחין בהשפעה הרבה שהיתה לאותו תחריט – על הציור בשמן שצייר פרנץ שטוק באותה שנה ממש:

מקס קלינגר – אהבה בפארק 1887

 

 

אין לספק כי התחריט השפיע על ציורו של פרנץ שטוק – די את נשווה את הגדר המעוגלת המשותפת לשתי היצירות – כדי להבין כי ההשפעה קיימת.

ואם השפעת הגדר המתעגלת ניכרת בשני הציורים – מדוע שהנושא העיקרי של התחריט הוא נשיקת האוהבים מעל גבי אותה מרפסת או גדר שבגן – אינה הקו המקשר ביניהם ?

 

הקישור למוזיקה…

 

הקישור בין הכותרת הכוללת את ההפניה ל CANZONETTA, תוך שילוב נגן הלאוטה / או המנדולינה כמסמל את המוזיקה על רקע המבנה הארכיטקטוני המעוצב כגדר מעוגלת של מרפסת הפונה אל הגן – מזמן לנו אסוציאציה חזקה לאריה מפורסמת מאוד מהאופרה דון ג’יובאני של מוצארט:

הנה היא לשיפוטכם : Deh vieni alla finestra ובתרגום לעברית : מחלונך השקיפי….

קישור-ישיר

 

וכאן תרגום הקנצונטה לעברית בנוסח “אקויריטמי – מותאם למוזיקה של מוצארט מאת הרי גולומב” [ הוצאת “אור-עם” משנת 1990 בעמ’ 116-118:

 

 

 

♥

 

כאמור, הנמענת של שירת ונגינת המנגן נותרה עלומה – ומה שנותר לצופה הוא להתפעל מיופיו של המבנה הארכיטקטוני המסוגנן בצורת חצי עיגול – שלצידו פורחים הפרחים הלבנים – שגם הם מסמלים את לבלובה של האהבה

 

מה שנותר לנו הוא לחזור ולהביט בתמונה בשלמותה – ולהתפעל מיופיה – וממה שהיא מסמלת : שיר קטן על האהבה.

 

 

.