אלת הרחמים הבודהיסטית

התחנה השלישית במסע-יפן הביאה אותי לעיר קטנה בחופה הצפון מזרחי של יפן. 

מעיר הנמל MIYKO נסענו נסיעה קצרה למפרץ לחוף האוקיאנוס האטלנטי המקום נקרא KAMAISHI – ולנגד עיננו נתגלה מפרץ רגוע – צבעו הכחול של האוקיאנוס – היה כחול-עמוק. לאורך המפרץ ניצבו סלעים וצמחיה ירוקה רבת גוונים כמו נשקה למים.

הצבע הכחול והשמים הצחורים, מלווים בעננה קלה פה ושם, שניקדו את השמים בכתמים לבנים, העלו בדמיון את חופיו היפים של הים התיכון, הוא הים “שלנו” הקרוב והמוכר והנה אני כאן בחלקו האחר של הכדור  מרחק אלפי קילומטרים מהים התיכון – והמראה דומה. דומה אך שונה:

מפרץ KAMAISHI לחוף האוקיאנוס האטלנטי – 

[ צילום ויקטור 22.4.2023 ]

האסוציאציה הראשונה שעלתה בדמיוני היתה ביקור ליד אחד מחופי  הים התיכון, כמו ליד אחד מאיי יוון או למול מפרציו הסלעיים של מפרץ אמאלפי שבאיטליה – והפסל הלבן שניצב בראש הגבעה המוריקה – [ בתצלום זה הוא מצולם מהגב  ] אמור היה להיות פסל יווני עתיק או לפחות פסלה של המדונה … אכן קשה להשתחרר מהדימויים והאסוציאציות השולטות על עולמו של מי ששוכן לחופי הים התיכון… ונופיו כובשים את עולמו… אלא שהפעם הרחקנו קילומטרים רבים מזרחה ואיננו נמצאים בחוג השפעת העולם היווני – נוצרי – ומשהרחקנו מזרחה נכנסנו לחוג ההשפעה של דתות ואמונות המזרח ואנו חוסים תחת השפעתו ו”מרותו” של הבודההיזם – על גרסאותיו השונות והמגוונות.

 והפסל הזה, הניצב לנגד עינינו למלוא גובהו, צבעו לבן והוא מתנשא לגובה של כ 48.5 מטר מעל בסיסו: 

פסל אלת הרחמים באמונה הבודהיסטית : דיאקונן DIA-KANNON

בפועל הפסל הבולט בצבעו הלבן – נראה למרחוק כמין כמעין מגדלור המסמן את מקומו של המקדש של “אלת הרחמים” במיתולוגיה הבודהיסטית . האלה אוחזת בידיה דג גדול – והוא משמש ברכה ומשפיע מרוחו על הדייגים המוצאים את פרנסתם מן הים הסמוך – והאלה כמו מאחלת להם כי ישובו ממרחבי הדייג שלהם בריאים ושלמים כששלל הדגה שעלה ברשתם יהיה בשפע.

אלת הרחמים ודג המנחה בידה

הפסל שלפנינו הושלם בשנת 1970 והוא כולל בתוך מבנהו מקדש בודהיסטי לכבוד אלת הרחמים. במקדש פנימה מוצגים פסלים נוספים של אותה אלה.

מה שמשך את תשומת ליבי היא העובדה כי בדת מזרחית זו – מוענק לדמות נשית מעמד של אלה – ובמקרה זה אלת הרחמים – ואכן האיזור בו נבנה הפסל הוא איזור מוכה אסון והצונאמי שהכה בחופי יפן בחודש מרץ 2013 – והציף חלקים רבים מהיבשת גבה קורבנות רבים בנפש [ נמנו באיזור זה כ 1000 נספים ! ] . כפרים שלמים שהבתים הבנויים בצפיפות רבה – והיו עשויים עץ – נסחפו בגלי הצונמי. אך כיום האיזור שוקם הבתים נבנו הפעם בבטון ואבן – ורוחה המפייסת של אלת הרחמים הנישאת על סביבותיה ליד העיירה קאמאאישי – KAMAISHI –  משפיעה מרוחה המפייסת והחומלת על תושבי המקום .

.

.