.

“סטיבן: (עצבנני. ידידותי, מתעשת.) אני מבין את נקודת-המבט שלך אף-על-פי שלי עצמי אין כרגע מלך.

אנחנו חיים בתקופה של תרופות פטנטיות [ .  ] קשה לערוך כאן דיון. אבל הנקודה היא זאת.

אתה מוכן למות למען ארצך, אני מניח. (הוא נוגע בשרוולו של טוראי קר.) 

לא שאני מאחל לך את זה.

אבל אני אומר: תמות ארצי למעני, וזה מה שקרה עד עכשיו. 

אני לא רוצה שהיא תמות. לעזאזל המוות. יחי החיים !

[ יוליסס – קירקי, בעמוד 639-640 – תרגום יעל רנן]

“STEPHEN:

(Nervous, friendly, pulls himself up.) I understand your point of view though I have no king myself for the moment. This is the age of

patent medicines. A discussion is difficult down here.

But this is the point.

You die for your country. Suppose. (He places his arm on Private

Carr’s sleeve.) Not that I wish it for you.

 

But I say: Let my country die for me. Up to the present it has done so. I didn’t want it to die. Damn death. Long live life!