[02] פרידריך ניטשה: “..ואלוהים מת ! ” Gott ist tot
5 בספטמבר, 2010.
הצץ ב”הציץ ונפגע”
__________________________________________________________________________
פרידריך ניטשה
“…ואלוהים מת ! ” * Gott ist tot
“האיש המשוגע, – האם לא שמעתם על המשוגע ההוא, שבוקר נהיר אחר הדליק פנס, רץ אל השוק וצעק בלי הרף:
“אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים”
מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים, עורר האיש צחוק גדול.
האם הלך לאיבוד שאל אחר מהם.
ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר.
ואולי הוא מתחבא מפחד מפנינו?
אולי עלה על סיפונה של אונייה? היגר?
– כך צעקו וצחקו כולם יחד בערבוביה. המשוגע קפץ והתערב ביניהם ונקב אותם במבטיו, “היכן נעלם אלוהים” קרא, “אני אגיד לכם היכן.
הרגנו אותו – אתם ואני !
כולנו רוצחיו אבל איך עשינו זאת ?איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו?
מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק מקצה ועד קצה?מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה ?
לאן היא נעה עכשיו ?לאן נעים אנו?
הלאה מן הממשיות כולן ?
אין אנו צונחים מטה מטה ?
ואחורה והצידה ולפנים – לכל עבר ?
היש עדיין למעלה ולמטה?האין אנו תועים כבתוהו אינסופי?
האין החלל הריק נושף עלינו?
האם לא נהיה קר יותר ?האין יורד הלילה כל הזמן ?
עוד ועוד לילה ?
האין צורך להדליק פנסים לפני הצהרים ?
האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים ?האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי?
– גם אלים נרקבים! ואלוהים מת !
מת ולא יחיה עוד !
ואנחנו הרגנו אותו !
במה נתנחם, רוצחים בני רוצחים שכמונו ?
הקדוש והאדיר מכל מה שהיה בעולם עד כה שתת דם למוות תחת סכינינו – מי ימחה את הדם הזה מעלינו ?
היכן המים שיטהרונו ?
אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים יהיה עלינו להמציא ?
האין גודל המעשה הזה גדול לנו מידי ?
האין אנו עצמנו חייבים להיות לאלים, ולו כדי להראות ראויים לו ?
מדוע עוד לא נעשה מעשה גדול מזה – וכל מי שייוולד אחרינו יהיה שייך, מכוח המעשה הזה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שהיתה עד כה !”
כאן השתתק האיש המשוגע ושב והתבונן במאזיניו:
גם הם שתקו והסתכלו בו תוהים ובוהים.
לבסוף השליך את פנסו ארצה, והפנס התנפץ לרסיסים וכבה. ואז אמר:
“הקדמתי לבוא, עוד לא בא זמני.
המאורע הכביר הזה עודנו בדרך, נודד – בני-האדם עדיין לא שמעו את שמעו.
הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים, אף לאחר שנעשו,
צריכים זמן כדי להיראות ולהישמע.
המעשה הזה עודנו רחוק מהם יותר מן הרחוקים שבכוכבים – ואף-על-פי-כן הלוא עשוהו !” –ועוד מספרים, שבאותו יום עצמו התפרץ האיש המשוגע לכנסיות אחדות והתחיל מתפלל בהן את תפילת האשכבה לאלוהים. וכאשר הוציאוהו החוצה ותבעו ממנו הסברים, לא היה בפיו אלא מענה אחד שוב ושוב:
“הרי הכנסיות האלה,
מה הן עכשיו עוד
אם לא קבריו ומצבותיו של אלוהים ?”
__________________________________________
“ניטשה מסה ומבחר מכתביו, מאה שנה למותו” בעריכת ותרגום יורגן ניראד ואילנה המרמן, עם עובד עמ’ 135-137
מתוך : “המדע העליז” ( 1882) קטע 125
