Tel Aviv, 16 Jan 2018, 13:32:46
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות


[11] ג’. ג’ויס / יוליסס- הקטלוג של מולי (4) דדאלוס

16 במאי, 2010

לאחר שבפוסט הקודם [ שמפאת אורכו חולק לשני חלקים סטיפן הופך לדדאלוס – חלק א’ וסטיפן הופך לדדאלוס – חלק ב’ ]

ערכנו היכרות עם “סטיפן דדאלוס” Stephan Dedalus גיבורו של הרומאן הראשון של ג’יימס ג’ויס “דיוקן האמן כאיש צעיר” – נוכל לגשת בפוסט זה להתייחסותה של מולי בלום ב”יוליסס” לסטיפן דדאלוס.

ג’ויס מוליך את גיבורו מ”דיוקן האמן כאיש צעיר” לתוך הרומאן הגדול שלו “יוליסס”.

שלושת הפרקים הראשונים של יוליסס – נחשבים כחלקו הראשון של הספר: הפרקים “טלמכוס” [ שם בנו של אודיסאוס ], נסטור ופרוטאוס – מזמנים לנו היכרות עם גיבור המשנה של הרומאן “סטיפן דדאלוס”.

כאן הוא מבוגר בכשנתיים מאז נפרדנו ממנו בסוף “דיוקן האמן כאיש צעיר” בקריאתו :

“אב קדמון, אומן קדמון, היה בעזרי עתה ולעדי עד”

ביוליסס הוא צעיר כבן 22-3 המתעורר בבוקר ב”מרטלו טואר” שלחוף מפרץ דבלין

MARTELLO TOWER

משמש כיום מוזיאון לכבודו של ג’ימס ג’ויס ]

סטיפן משמש כמורה בבית ספר קרוב, והוא בתהליך התפתחות לקראת היותו משורר ופילוסוף. עבור ליאופולד בלום הוא דמות הבן-האבוד [ לאחר שבנו הביולוגי רודי נפטר והוא תינוק בן 11 יום ].

סטיפן דדאדלוס הוא צד האלתר-אגו האינטלקטואלי, הפיוטי, המשוררי והרגיש  של ליאופולד בלום שאינו אלא…סוכן של מודעות פרסומת העובד עבור עיתון דבלינאי.

במהלך הרומאן מולי כמעט ואינה נתקלת פנים אל פנים בסטיפן דאדלוס [ אלא באפיזודה מן העבר כאשר סטיפן היה כבן 6 …במפגש בתיאטרון ]. היא יודעת עליו מדברים שהיא שומעת – מאביו הזמר ונגן הפסנתר סימון דדאלוס – שמצוי פעמים רבות בגילופין [ כמו אביו של ג’יימס ג’ויס עצמו ]. את האב סיימון דאדאלוס מולי כזמרת מכירה ואף נזדמן לשיר כשסימון דדאלוס מלווה אותה בפסנתר.


ומכאן הענין לעקוב אחרי הופעתו של הבן סטיפן דאדלוס במונולוג שלה:


סטיפן דדאלוס Stephan Dedalus


את מופעיו של סטיפן דאדלוס אסמן בצבע סגול

מולי יודעת כי ליאופולד בלום לקח איתו את סטיפן דאדלוס כאשר התגנב לביתם [ בפרק ה 17 – איטקה ]. מולי אינה “מאושרת” מזה, שכן היא יודעת כי בעלה בלש אחר הסימנים שנותרו ממפגש ה”התענבלות” שלה עם בוילאן, מפגש שהחל על מיטתם של בני הזוג ליאופולד ומולי בלום, אך בשל הרעש הרב שהקימו קפיצי המיטה היא הורידה את “שדה ההתרחשות” מהמיטה הזוגית לרצפת החדר, כפי שפורט ב”קטלוג” של מולי בלום -3-חלק א’

נזכיר את הציטוט [ הצבע כתום מסמן את האמרגן-המאהב  עזאזאל בוילן]:

“אוף מנעמי החטא מי המציא את הפטנט הזה דווקא לנשים כאילו לא מספיק לנו הבישולים והבגדים והילדים והמיטה הישנה המחורבנת הזאת גם כן מצלצלת כמו תזמורת שדים בטח יכלו לשמוע אותנו בצד השני של הפארק עד שעלה לי רעיון לשים את השמיכה על הרצפה עם הכר מתחת לישבן שלי קשה לי להחליט אם זה יותר נעים ביום אני חושבת שכן ….”

עמ’ 827

עתה היא חוזרת לביקור זה ונזכרת בו במורת רוח:

“מביא לי הנה חברים שלו להתארח כמו אז בערב שהוא נכנס הביתה עם כלב לא פחות ולא יותר שבכלל לא בטוח אם היתה לו כלבת ועוד דווקא הבן של סיימון דדאלוס האבא שלו כזה ביקורתי עם המשקפיים האלה שלו והצלינדר על הראש במשחק קריקט ועם חור כזה גדול בגרב דבר אחד עושה צחוק מהשני והבן שלו שקיבל את כל הפרסים האלה בעד מה שזה לא היה בבחינות של התיכון תארי לעצמך איזה רעיון לטפס על הגדר אם מישהו שמכיר אותנו היה רואה אותו פלא שהוא לא עשה לעצמו איזה חור רציני במכנסיים המפוארים שהוא לובש להלוויות כאילו שהחור שקיבלנו מהטבע לא מספיק  סוחב אותו ישר לתוך המטבח המטונף הזה אז אני שואלת אתכם הוא נורמלי ….”

עמ’ 826

ובהמשך…היא תיזכר בקונצרט בו שרה יחד עם סיימון דאדלוס “השיכור תמיד”:

“עכשיו הוא [ סיימון דדאלוס ] הוא אלמן מענין איך יצא הבן שלו הוא אמר עליו שהוא סופר והולך להיות פרופסור לאיטלקית באוניברסיטה ואני צריכה לקחת אצלו שיעורים מה הוא [ בלום ] זומם עכשיו עוד הראה לו [ לסטיפן דדאלוס ] את הצילום שלי בכלל לא מוצלח הוא יצא הייתי צריכה להצטלם עם בגדים שלא יוצאים מהאופנה אבל לפחות אני נראית שם צעירה פלא שהוא לא נתן לו את זה מתנה ואותי בתור תוספת למה לא בעצם ראיתי אותו [ את סטיפן דדאלוס ] נוסע לתחנת קינגסברידג’ עם ההורים שלו הייתי באבל אז 11 שנים עברו כן הוא [ הבן רודי שנפטר ] היה עכשיו בן 11 אבל בשביל מה זה טוב להתאבל על מישהו שעוד לא היה בכלל בן אדם…”

עמ’  832

לאחר זרם מחשבות על בנה שנפטר בהיותו תינוק חוזרת מולי לסטיבן דדאלוס אותו ראתה לפני 11 שנה כאשר היתה, באבל על רודי בנה וסטיבן היה ילד כבן 5-6 . ג’ויס מציג לנו אותה כך :

“הוא [ סטיפן דדאלוס ] כבר נהיה גבר בינתיים אז הוא היה ילדון תמים וכזה מתוק בחליפה כמו הלורד הקטן מפונטלרוי והתלתלים כאלה כמו נסיך בתיאטרון כשראיתי אותו אצל מאט דילון מצאתי חן בעניו  גם כן אני זוכרת אני מוצאת חן בעיני כולם ….”

עמ’ 832

כפי שיסתבר עוד מעט אותו “ילדון תמים וכזה מתוק” – סטיפן דדאלוס היה אז כבן 5 או 6 !

ג’ויס מבקש לצייר את מולי כאישה המרוכזת בעצמה ומאבדת את חוש המידה ואת ההערכה העצמית הריאלית שלה. כיום, כשהיא כבת 34,  היא נזכרת כי לפני כ 11 שנה, כאשר סטיפן היה כבן 5-6, היא מצאה חן בעיניו, כפי שהיא מוצאת חן … כרגיל בעיני אנשים אחרים… נדבך נוסף בדמותה הילדותית-משהו, יתגלה כאשר יחול המפנה בחשיבתה. המפנה ביחסה לסטיפן דדאלוס יחול כאשר “פתחה בקלפים”. ג’ויס מציג לנו את מולי כאישה הנשענת, ביחוד ב”עינינים של הלב”, על אמונות הזויות.

הנה כך מציג ג’ויס, בתחילת המאה ה 20, כיצד פועלת מחשבתה של מולי – וכיצד היא “מחליטה ללכת על”  סטיפן דדאלוס כאובייקט לתשוקותיה:

“רגע אלוהים אדירים כן רק רגע זה היה הוא בקלפים שפתחתי היום בבוקר קשר רומנטי עם אלמוני צעיר לא בלונדיני ולא שחרחר שפגשת כבר פעם חשבתי שהכונה אליו [ אל סטיפן דדאלוס ] אבל הוא כבר לא בדיוק אפרוח וגם לא אלמוני …”

מתוך הקלפים – שלפי מידת ההגיון – אינם מגלים שום דבר !  – מולי מוצאת אחיזה מסוימת בכיוון או ב”אופציה” שהקשר הרומנטי שהראה הקלף הראשון – מכוון לסטיפן דדאלוס שהראה הקלף השני…. אכן, הגיון הבנוי כ…בנין קלפים…

אך, חוסר יציבותה הרגשית של מולי חוזר במהרה, פקפוקיה באיזוטריה מתגברים ואת הסקפטיות היא מוצאת באותם קלפים עצמם….

“וחוץ מזה הפנים שלי בקלף היו לכיוון ההפוך מה היה הקלף ה – 7 זה שאחריו היה 10 פיק נסיעה ביבשה אחרי זה היה מכתב בדרך ושערוריות וגם ה-3 מלכות וה-8 יהלום עלייה בסולם החברה כן רגע זה הכל יצא באמת ככה ה-2 קלפים 8 אדום  [ כפי שנראה להלן בהערה נפרדת הספרה 8 מאוד משמעותית בפרק ה 18 של יוליסס – ועל כך בהערה נפרדת ] בגדים חדשים תראי מה זה וחלמתי גם מישהו נדמה לי כן היה שם משהו על שירה…”

[ נזכיר שמולי יודעת שסטיפן דדאלוס משורר]

ועתה מחשבותיה הופכות קונקרטיות יותר. היא כבר מודדת אותו לפי מידותיו של מי שהיא חושבת על קירבתו. ראשית, יש להסיר את הדחיות הקטנות…

“אני מקווה שאין לו שערות שמנוניות ארוכות שנופלות לו לתוך העיניים או קופצות למעלה כמו אינדיאני בשביל מה הם מסתובבים ככה רק עושים צחוק מעצמם”

עמ’ 833

ובכן למדנו: למולי אלרגיה ל”שערות שמנוניות ארוכות …” כלומר היא תסכים גם אם יש לו אך…עדיף שלא, ש”לא יקפיץ לה הסעיף” מארנק הפודרה והרוז’ המלווה אותה לכל מקום… ואז תכין עצמה באופן נפשי להסתערות הבאה:

“והשירים שלהם בגלל זה תמיד אהבתי שירה כשהייתי צעירה בהתחלה חשבתי שהוא משורר כמו לורד ביירון ואין לו מזה אפילו פירור באופי שלו חשבתי שהוא לא כמו כולם ….”

ומחשבותיה הולכות ומתחדדות ונהיות מעשיות יותר ויותר:

השאלה היא אם הוא לא צעיר מידי הוא צריך להיות בן רגע ב 88 התחתנתי 88 [ נא לשים לב לסיפרה 8  ! ] למילי היה אתמול 15 89 בן כמה הוא היה אז אצל דילון 5 או 6 בערך 88 צריך להיות בן 20 או קצת יותר אני לא מבוגרת מידי בשבילו אם הוא בן 23 או 24 אני מקוה שהוא לא כזה מין סטודנט עם האף למעלה לא כי אחרת הוא [ ליאופולד בלום ] לא היה שם מתיישב איתו במטבח העלוב שלנו לשתות קקאו אפס ולדבר הוא כמובן עושה עצמו כאילו הוא מבין הכל ובטח סיפר לו [ לליאופולד בלום ] שהוא גמר את הטריניטי קולג’ הוא נורא צעיר בשביל להיות פרופסור אני מקוה שהוא לא פרופסור מהסוג של שיף פרופסור עם תואר באלכוהול שמומחה לג’ון ג’יימסון [ סוג של ויסקי ] הם כולם כותבים על איזו אישה בשירים שלהם נו טוב אני לא חושבת שהוא ימצא הרבה כמוני….

עמ’ 833

כאן הפנטזיה של מולי גוברת, מחשבותיה נמהלות במילים מתוך שירים רומנטיים שהיא מכירה או שנהגה לשיר, שירים אלה עם הגיטרה מחזירים אותה לגיברלטר, עם הרקע הספרדי שלה

[ את הקטעים הקשורים לשירים וגיברלטר אצבע ירוק ]:

“שם חרש נאנחת הגיטרה אנחות של אהבה שם השירה היא ממש באויר הים הכחול והירח זורח כל כך יפה בדרך חזרה בלילה במעבורת מטאריפה המגדלור באירופה פוינט הגיטרה שהבחור ההוא ניגן כל כך מביעה רגש מי יודע אם אני אחזור לשם פעם מלא פרצופים חדשים זוג עיניים סורג האשנב הסתיר [ הערת המתרגמת מעבירה אותנו לפרק “הסירנות” – הערה 22  “במאדריד עתיקת השנים ” הוא פזמון שנושאו אהבה נכזבת לבעלת “עיניים ספרדיות” ] את זה אני אשיר לו זה על העיניים שלי אם יש לו אפילו קצת נשמה של משורר זוג עיניים רושפות כמו כוכב האהבה איזה מילים יפות אלה כמו כוכב השחר של האהבה [ ושוב הערת המתרגמת לעיל ]

עמ’ 833

השירים הרומנטיים על האהבה מחזירים את מולי אל האובייקט של חלומה הרומנטי – סטיבן דדאלוס, אגב כך נגלה לנו טפח מעולמה הרומנטי – יש גם צד כזה באשיותה של מולי – למה בעצם האשה הנשואה שיש לה בעל ויש לה מאהב משתוקקת באמת, הנה חלומה : [ ואולי זה חלומה של כל אשה ? ]

נזכיר הקטעים על סטיפן דדאלוס – בצבע סגול

הקטעים המתייחסים לליאופולד בלום – בתכלת

“זה יהיה שינוי רציני רק אלוהים יודע כמה סוף כל סוף מישהו אינטליגנטי שאפשר לדבר איתו על עצמך לא רק לשמוע אותו [ את ליאופולד בלום, שהוא כזכור, סוכן מודעות של עיתון דבלנאי ] על המודעה של בילי פרסקוט והמודעה של יפתח והמודעה של השד יודע מי ואם משהו לא לא הולך להם בעבודה אז אנחנו צריכות לסבול אני בטוחה שהוא נורא מיוחד אני מתה לפגוש גבר כזה לא כמו הברברים האלה שאלוהים ישמור חוץ מזה הוא צעיר…”

עמ’ 833

מחשבותיה נודדות לחוף הים :

“הבחורים היפים האלה שהצצתי עליהם בחוף של מארגייט מאחרי הסלע עומדים ככה בשמש ערומים כמו איזה אל או משהו ואחרי זה לקפוץ אתם לים למה כל הגברים הם לא כאלה לפחות היה לנו איזה פיצוי לנשים כמו הפסלון המקסים הזה שהוא קנה הייתי יכולה להסתכל עליו מהבוקר עד הערב ראש מתולתל והכתפיים שלו עם האצבע למעלה שתקשיבי לו הנה לך דוגמה מה זה יופי אמיתי…”

עמ’ 833

אך, לא לעולם חוסן. ה”מולי” האמיתית, יוצאת מתוך המונולוג של מולי בלום: הכוונה למולי הייצרית, הנשית, זו המכירה את הגברים על בוריים  ומהי [ בדיוק נמרץ ! ] נקודת התורפה שלהם והטכניקה להכניע אותם ולכבשם:

“ושירה אמיתית הרבה פעמים הרגשתי שמתחשק לי לנשק אותו על כל הגוף אפילו את הזין החמוד והצעיר שלו ככה זה כל כך פשוט לא היה איכפת לי לשים אותו בפה אם אף אחד לא היה רואה כאילו זה מבקשת ממך שתמצצי אותו כזה נקי”

עמ’ 834

והפנטזיה ממשיכה:

“לכן הוא נראה עם פרצוף של ילד בחיי שהייתי עושה לו את זה תוך ½ שניה אפילו אם היה יוצא לי לבלוע מזה [ מהזרע ] קצת אז מה זה בסך הכל כמו דייסה עם הרבה מים או כמו הטל זה היה מסוכן חוץ מזה זה היה כל כך נקי בהשוואה לחזירים האלה הם בטח לא חולמים לרחוץ את זה אפילו פעם 1 בשנה רובם בכל אופן אבל זה מה שעושה שפם לנשים זה באמת יהיה אדיר אם יצליח לי עם משורר צעיר ויפה ועוד בגילי…”

עמ’ 834

והיא חוזרת לענין הקלפים:

“דבר ראשון על הבוקר אני אפתח את הקלפים עד שאני אראה אם יוצא לי הקלף מזל או שאני אנסה בן זוג לקלף של המלכה ונראה אם זה יוצא הוא אני אקרא ואני אלמד כל מה שאפשר למצוא או שאני אלמד קצת בעל פה אם רק הייתי יודעת את מי הוא אוהב ככה הוא לא יחשוב שאני סתם טיפשה אם הוא חושב שכל הנשים אותו דבר ואת השאר אני יכולה ללמד אותו הוא ירגיש אצלי מלמעלה עד למטה עד שהוא כמעט יתעלף מתחתי ואז הוא יכתוב עלי אהובה ומאהבת בגלוי גם עם 2 התמונות שלנו בכל בעיתונים כשהוא יהיה מפורסם כן אבל מה אני אעשה אז עם ההוא [ כאן מתחיל הפסוק השמיני של המונולוג , ומולי, הנתונה עדיין בסערת הפנטזיה המינית שלה עם סטיפן דדאלוס, חוזרת למאהבה המאוד גופני – עזאזאל בוילאן ] לא זה לא בא בחשבון איך שהוא מתנהג אין לו שום נימוס שום עדינות ושום כלום מכניס לי כזאת מכה מאחור על הישבן…

בעמ’ 834

מסתבר כי כל ה”קשר” של מולי בלום למשורר הצעיר והרומנטי הוא קשר המתרחש בפנטזיה שלה, אך מקרה זה מזמן לנו אפשרות לחשוף פן נוסף באשיותה ובתשוקותיה:

לא מספיק לה בעל,

לא מספיק לה מאהב

שהיא מתארת את ההתערבלות עימו בביטויים ישירים ובוטים… היא זקוקה לעוד מישהו, מישהו אינטליגנטי… שיש מה לדבר איתו…

על מה ?

על …. עצמה ! ……


פורסם לראשונה ביום 12.3.2009 ב”קפה דה מרקר”

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....