Tel Aviv, 26 Jul 2017, 07:38:04
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות
  • אין קטגוריות


[5] בעקבות דוסטוייבסקי ורסקולניקוב : מהבית אל הגשר

 

_____________________________________________________________________________________________________________________________

מסלולו של רסקולניקוב על גבי מפה משנת 1900

____________________________________________________________________________________________________________

נקודות הציון במפה:

1.      ביתו של רסקולניקוב

2.     דירתו של דוסטוייבסקי

3.     גשר קוקושקין

4.     דירתה של הזקנה

5.      כיכר סנאיה

6.      גשר ווז’נסנסקי

7.      גני יוסיפוב

___________________________________________________________________________________________________________

עברו כ 146 שנים מאז פורסמה יצירתו של  דוסטוייבסקי “החטא ועונשו”, עד שארזתי את תרמיל המסע שלי ופני מועדות לאיזור הסמוך לכיכר סנאיה שבליבה של סנקט-פטרבורג, איזור בו מתרחשים רוב הארועים הקשורים לרסקולניקוב ולקרבנותיו במעשי הרצח שביצע, הנחתי שלא אמצא שם “ראיות” רבות למה שמתאר דוסטוייבסקי בספרו.

אך, פטור בלא כלום – אי אפשר:

לצד המפה שפורסמה בתרגומו של פטר קריקסונוב ל”חטא-ועונשו” :

 

לא נעלמה מעיני גם ההערה הבאה המובאת בצמוד למפה:

ב”החטא ועונשו” מגלה דוסטוייבסקי נטיה לדה-קונסטרוקציה של הטופוגרפיה הממשית של העיר פטרבורג, ומטשטש אותה בכוונה תחילה. דמותה של פטרבורג ברומן היא יחודית: מצד אחד מדובר באחד מאזורי העיר שאפשר לזהותו באופן ברור, ומצד שני זוהי עיר-כפילה, המשתקפת בראי העקום של הרומן, שבו הרחובות והמרחקים אינם תואמים את המציאות, ואילו מיקומם של בתי הגיבורים ניתן לשינוי וכאילו לא קבוע.

לכן נסיונם של חוקרים לקבוע את המיקום המדויק של בתי הגיבורים המרכזיים העלה בכל מקרה שתי אפשרויות המעוגנות בטקסט הרומן ומשתקפות בתרשים המובא כאן.”

אך לעומת הערה זו ניתן לצטט פרשנים אחרים המשוכנעים כי ניתן לזהות את אותה סמטת ס’ ואותו גשר ק’ ועוד מקומות המסומנים על ידי דוסטוייבסקי באות אחת, במידה רבה של בטחון.

נביא את דבריו של החוקר הסובייטי ואדים קוז’ינוב הכותב:

מן הקטעים הבאים [ משפט הפתיחה של הרומן – ו’ ] למד הקורא כי המעשה התרחש בפטרבורג. סמוך לכיכר סנאיה. ואילו היה תושב פטרבורג, יכול היה לנחש ללא יגיעה יתרה, כי אותו איש צעיר הולך בסמטת סטוליארנאיה, לאורך התעלה (או “הביב” כפי שקראו לה אז), בכיוון לגשרקוקושקין. וכאשר סופר להלן, כי לאחר שצעד “שבע מאות ושלושים פסיעות” הגיע לבית עצום מאוד, שקיר אחד שלו פנה לעבר התעלה והקיר האחר לרחוב ס’…” יכול היה הקורא להבין כי מדובר ברחוב סאדובאיה.

ובהערה הוא מוסיף :

“דוסטויבסקי, ככל הנראה, בכוונה תחילה רשם שמות מסויימים בצופן, ליצירת תחושה מלאה, ככל האפשר של “אמינות”, של ריאליות המתרחש. (לא נוח, כביכול, לגלות הכל עד הסוף, שהרי מדובר באירוע מציאותי.)

ואדים קוז’ינוב : שתי הפנים ב”החטא ועונשו” מתוף החטא ועונשו ודוסטוייבסקי, יצירה ויוצרהֿ מבחר מאמרים הוצאת כתר, בעמ’ 111

לאחרונה גיליתי כי לתחביב המוליך אותי כבר שנים אחדות, בעקבותיהם של סופרים ובעלי אומנות אחרים, הצטרפו אנשים נוספים, שגם הם אינם רואים כטרחה לבטלה, ללכת בעקבות יצירות שאהבו.

כשם שאני הלכתי בעקבותיהם של ליאופולד בלום [ “יוליסס” של ג’ויס ] בדבלין; ומרסל [ “בעקבות הזמן האבוד” של פרוסט ] באילייר ; והנס קאסטורפ [“הר הקסמים” של ת. מאן ] בדאבוס ; ולורליי [ של היינריך היינה ] על נהר הריין ( וזו רשימה חלקית …) גיליתי לאחרונה כי הוקדש אתר שלם לספרו של דוסטוייבסקי “החטא ועונשו”, והוא קרוי “מיפויו של דוסטוייבסקי” בו מפות [ עכשוויות ] של סנקט פטרסבורג, ועליהן סימוני הכתובות הקשורות לשמו ולמהלכיו של רסקולניקוב.

יצויין כי גם לדעת עורכי האתר “מיפויו של דוסטוייבסקי” ביתו של רסקולניקוב מצויין כבית בפינת סמטת סטליארני ורחוב גרזדנסקאיה 19 :

 

1.      “ביתו של רסקולניקוב”

 _________________________________________________________

המקום הראשון אליו ישים פעמיו, צליין-ספרותי, המחפש “לראות” במו עיניו את שדה המערכה בה התחולל סיפורו של רסקולניקוב – יהא “ביתו של רסקולניקוב”- היא נקודת המוצא לכל העלילה – והיא המקום בו נפתח הסיפור:

“בתחילת יולי, בעונה החמה ביותר, לפנות ערב, יצא איש צעיר לרחוב מקיטונו, השכור מאת דיירים בסימטת ס., ושם פעמיו לאט, כמו מתוך הסוס, לעבר גשר ק.”

תרגום פטר קריקסונוב,2007

כאמור, למרות העמימות המכוונת בה נוקט דוסטוייבסקי, כאן וגם ברוב חלקיו הנוספים של הספר, כגון בציון שמה של הסימטה באות ס’ בלבד כמו גם ציון שמו של הגשר באות ק’ בלבד, ובציונן של אותיות בלבד למקומות נוספים בסנקט פטרסבורג, כל אלה לא מנעו מחוקריו של דוסטויבסקי מלצרף פרט לפרט, ונדמה שרובם ככולם אוחזים בדעה דומה לדברים שציטטנו לעיל מדבריו של החוקר ואדים קוז’ינוב

וכך, שמתי פעמי אל עבר  Stoliarny Pereulok = “סימטת הנגרים”

סמטת הנגרים Stoliarny Pereulok

– בואכה הצומת עם רחוב גרזגנסאקיה  Grazhdanskaya 19  [ שבימיו של דוסטוייבסקי נקרא “משצנסקאיה האמצעית” ] ולנגד עיני תבליט ועליו דמותו של דוסטויבסקי:

 

התבליט לכבודו של דוסטוייבסדי בפינת הבית המיוחס לרסקולניקוב

התבליט העשוי מתכת מושחמת בגוון שחור [ לרמז על תהומות האופל שחשף דוסטויבסקי בנפש האדם ? ] מציג את הסופר, תפוס הרהורים, עטוי מעיל ארוך ממנו מבצבצים פניו המיוסרים משהו וידיו השלובות אחת בשניה – במחווה של ספקנות מהולה בשביעות רצון.

הכהות של התבליט מקשה על צילום בהיר של פרטיו – ומה שהצלחתי לצלם מוצג כאן לעיני הגולשים:


 

גרם המדרגות – בצד דמותו של דוסטויבסקי, הינו רמז למדרגות המובילות לדירתו של רסקולניקוב – קומה מעל דירתה של בעלת הבית המשכירה לו את דירתו העלובה – שהלך נפשו המסויג ממנה, אינו פוסח, מלהזכיר חזור והזכר אותן מדרגות:

“…אבל להיעצר במדרגות ולשמוע את השטויות שלה על הבלי היום יום שאין לי שום ענין בהם, כל ההיטפלויות האלה בדבר התשלום, כל האיומים והתלונות שבגללם עליו להתפתל, לבקש סליחה ולשר, לא, מוטב לי כבר להחליק איכשהו במדרגות, כמו חתול, ולחמוק משם הלאה“…

עמ’ 20

“קמתי שוב מאצל החלון, הלכתי אל הכיור והתזתי מעט מים על ברכי המכנסיים המבריקים שלי כדי להשחיר אותם מעט ולהשוות להם צורה מעט חדשה. אחרי כן תקעתי כרגיל נייר ועט בכיס ויצאתי. חמקתי בדממה גמורה במדרגות כדי לא לעורר את תשומת ליבה של בעלת הבית שלי; עברו כבר ימים אחדים מיום תשלום שכר הדירה ולא היה לי עוד במה לשלם”

[ טקסט זה מצוטט מספרו של קנוט המסון “רעב” שנכתב בשנת 1890 תרגום איתמר אבן-זוהר עמ’ 7 הוצאת “שוקן” – ומזכיר עד למאוד את יציאתו של רסקולניקוב מדירתו כשהוא מנסה לחמוק מבעלת הבית ] 

 

 לאחר מכן ידייק דוסטויבסקי יותר ויכתוב את מספרן המדויק של המדרגות [ שכפי שמסתבר רק חלקן מעוצב בתבליט ]:

“הוא זינק אל הדלת , היטה אוזן, תפס את כובעו והתחיל לרדת למטה בשלוש עשרה המדרגות שלו, בזהירות ומבלי להשמיע הגה, כמו חתול…”

עמ’89-90

( מותר להניח כי את המספר 13 – ביש המזל, בחר דוסטוייבסקי, שלא במקרה ….)

מתחת לתבליט הוצב שלט ה”מכתיר” את המקום :

הכתובת על בית רסקולניקוב

כפי שהסתבר לי לאחר שצילמתי את הכתובת וביקשתי עזרת יודעי רוסית בפיענוח הכתובת, המשימה לא היתה נקיה מספקות.

חברי, ששפת אימו רוסית, הציע לי את התרגום הבא:

“ביתו של רסקולניקוב

גורלות טראגיים של אנשי מקום סנקט-פטרסבורגי זה,

היוו תשתית לדוסטוייבסקי

לדרשה לוהטת בדבר הטוב שבאדם”

איני בטוח כי תרגום זה קולע לכוונת קובעי הכתובת החקוקה באבן, אך אם נקבל את הדברים כפשוטם, יש רגלים לסברה כי בעלי הכתובת התקשו לעכל את העולם האפל ומסוכסך של נפש האדם כפי שחושף אותו דוסטוייבסקי ביצירתו הגדולה “החטא וענשו”. קצת קשה להעריך את רסקולניקוב, שרצח בבוטאליות את הזקנה כלפיה פיתח גם רגש של שינאה וגם מעין הצדקה אידיאולוגית-פילוסופית למעשהו, אך בנוסף לכך רצח גם את אחותה הצעירה של המלווה בריבית, ליזאבטה איבנובנה, שכנגדה לא היה לרסקולניקוב כל נימוק, פרט לכך שהאומללה נתגלגלה לדירת אחותה והפתיעה של הרוצח.

גם אם נביא בחשבון את ההתוודות שמתוודה רסקולניקוב על מעשה הרצח, קבל עם ועולם, בחוצות כיכר סנאיה, וגם אם נביא בחשבון את העונש שהוא מרצה בסופו של הספר במחנה עבודה בסיביר הרחוקה – עדיין קשר להלום את הביטוי “הטוב שבאדם”.

יתכן ובמילים אלה ביקש מי שביקש “למרק” את הפסימיות הרבה העולה מספרו של דוסטוייבסקי ולנסות “לחבב” את הסופר הרוסי הגדול על בני עמו בימי השלטון הקומוניסטי, שאף פעם לא הצליח “לחיות” בשלום עם דמותו הפסימית בעלת הערכים הפראבוסלביים הנחרצים, והדעות השמרניות שגיבש לאחר השהות של כעשר שנות גלות ועונש בסיביר.

 

עובדה ראויה לציון היא כי משני צדדיו של התבליט לזכרו של דוסטייבסקי הוצבו שני תבליטים האחד בשפה הגרמנית והשני בשפה הרוסית המזכירים ומציינים את גובה פני המים כפי שהגיעו בשטפון מיום 7 בנובמבר 1824 – ארוע המהווה את הבריח התיכון העובר לאורכו של שירו המפורסם של פושקין “פרש הנחושת”, ומאוזכר במקומות נוספים על בנינים שונים בסנקט-פטרסבורג.

שני התבליטים המציינים את גובה המים בשטפון של 7 בנובמבר 1824

                  השלטים בגרמנית וברוסית המציינים את גובה המים בשטפון של ה 7-11-1824

 

הבית בפינת סטוליארני פריאולוק וגראדשקיה – המוכר כביתו של רסקולניקוב

 

המהלך מביתו של רסקולניקוב לעבר התעלה – הקרויה היום תעלת גרבודייב [ ובימיו של דוסטוייבסקי כונתה “יקטרינסקי קאנאל” ] – לאורכה של “סמטת הנגרים” יגיע כעבור כ 200-300 צעדים, לבית פינתי [ הניצב בצד שמנגד ] .

הליכה לאורכה של אותה “סימטה” תגלה כי לבד מכך שהשם “סימטה” Pereulok דבק בה עד היום, היא בפועל רחוב צנוע המסתיים בגשר.

 

סמטת סטוליארני הבנין המרוחד – הוא הבית של רסקולניקוב

 

2.      דירתו של דוסטויבסקי

_________________________________________________________

בפינת סמטת הנגרים עם רחוב קאזנאצקאיה  Kaznachyskaya ulitza שבתקופתו של דוסטוייבסקי נקראה “מאליה [ הקטנה ]  משצ’נסקיה”


עומד הבית בו התגורר דוסטוייבסקי.

בשלט שהוצב על קיר הבית מצויין כי בין השנים 1864-67 פיודור דוסטוייבסקי התגורר בבניין זה וכאן  כתב את ספרו “החטא ועונשו”.

השלט המעיד על מגוריו של דוסטיבסקי בבית זה בשנים 1864-67 – ובו כתב את ספרו החטא וענשו

 

והנה תצלום הבית עצמו:

 

הבית בו התגורר דוסטוייבסקי בשנים 1864-1867 ובו כתב את החטא וענשו
 

וכך נראה הבית בימים עברו:

בית מגוריו של דוסטוייבסקי בעת כתיבת החטא-ועונשו

 

וכאן מבט מהבית בו התגורר דוסטוייבסקי לעבר “ביתו של רסקולניקוב” בפינה רחוב גרזגנסאקיה  Grazhdanskaya 19

סמטת הנגרים – מבט מביתו של דוסטויבסקי לעבר ביתו של רסקולניקוב

 מותר להניח כי תיאוריו של דוסטוייבסקי את “ביתו של רסקולניקוב” הושפעו בדרך זו או אחרת מהריאליה המידית בה חי באותה תקופה הסופר שבספרו זה – הכניס את רחובותיה, בתיה, גשריה ונופיה של סנטק-פטרסבורג לתוך ספרו ואף עשה אותם מרכיב חשוב במהלך התפתחות הרומן, עד כי הפך את העיר כפי שמתאר אותה דוסטייבסקי לגורם המשפיע בדרכים שונות, על נפשו השסועה של רסקולניקוב .

יתכן וסמיכות הבתים הביאה את הפרשנים השונים להצביע על הבית בפינת גרזגנסאקיה  Grazhdanskaya 19 כ”ביתו של רסקולניקוב” – עד שפרנסי סנקט פטרסבורג, הציבו את  התבליט ואת השלט המכתיר את הבית כביתו של רסקולניקוב.

 

3.      גשר קוקושקין

_________________________________________________________

 

הצעיר שזה עתה עזב את דירתו העלובה [ שעוד מעט נכירו כרדיון רסקולניקוב רומנוביץ ] בערבו של יום קיץ חם במיוחד בפטרבורג, העיר הצפונית והקרה ברוב ימות השנה, עשה דרכו לעבר גשר ק’ ככתוב:

“…ושם פעמיו לאט, כמו מתוך הסוס, לעבר גשר ק.”

את זיהוי הגשר ק’ עם “גשר קוקושקין” נקל לקבל, שכן הוא הגשר הנמתח לרוחבה של תעלת גרבודייבה ומוליך מסמטת הנגרים [ שם מוקם ביתו של רסקולניקוב ] לעבר כיכר סנאיה ורחוב סאדובאיה – מקומות בהם יבקר רסקולניקוב בהמשך.

גשר קוקושקין מבט לדרום – הגשר המרוחק הור גשר ווז’נסנסקי

מבט מגשר קוקושקין אל עבר סימטת הנגרים


מבט מגשר קוקושקין לכיוון צפון אל עבר כיכר סנאיה

 

 “כולנו יצאנו מהאדרת של גוגול

_________________________________________________

 

אמירה זו המיוחסת לדוסטוייבסקי עלתה במוחי בשוטטי ברחובות הסמוכים לגשר קוקושקין, מנסה להחיות בדמיוני את המראות שהכיר דוסטוייבסקי מחייו שלו באיזור זה.

רובע זה בסנקט פטרסבורג היה במאה ה19 איזור של עוני ודלות, ולא התברך בעושר ובפאר שאפיין איזורים עשירים יותר בסנקט-פטרסבורג.

בספרה של  Literary st. Petersburg : Elaine Blair

עוקבת המחברת אחר מסלולי חייהם של מיטב סופרי רוסיה שחיו ופעלו בסנקט-פטרסבורג. וכך נתודעתי לפרטים מענינים על חייו של ניקולאי גוגול – סופר הזכור לא מעט הודות ל”סיפורים פטרבורגיים” שלו.

ניקולאי גוגול הגיע לסנקט פטרבורג מאוקראינה בשנת 1828, בהיותו כבן  19 הוא חיה חסר כסף או קשרים חברתיים :

במקום חדר מרנין המשקיף על הנהר, היה על גוגול לשכור סידרה של חדרים אפלוליים בבתים עמוסי דיירים עם מטבחים משותפים, לרוב באיזורים הפחות נחשבים סביב רחוב גרוכובסקאיה ואיקטרינסקי קאנל [ תעלת יקטרינסקה ] ( כיום נקראת תעלה זו “תעלת גריבוידאב” – ו’), אותם מקומות שגיבוריו משוטטים בהם

עמ’ 28-9

בסיפורו “רשימותיו של מטורף” מוביל אותנו ניקולאי גוגול לאותם איזורים בהם התגורר הסופר :

פתחתי את מטרייתי והלכתי אחרי שתי הגברות. עברנו לרחוב גורוכובסקאיה פנינו למשצנסאיה ומשם לסטוליארנאיה, הגענו לגשר קוקושקין ונעצרנו לפני בית גדול. “את הבית הזה אני מכיר, ” אמרתי ביני לביני , “זה ביתו של זבקוב.” איזו תיבה ! וכי מי לא מתגורר כאן : כמה טבחות ! כמה פוליאקים ! ואנשי-שלומנו, הפקידים – ככלבים לרוב, יושבים איש על גב רעהו. גם אני יש לי שם מכר שמנגן יפה בחצוצרה. הגברות עלו לקומה החמישית. “יפה”,” אמרתי בלילבי, “עכשיו לא אכנס, אבל אזכור את המקום, ואך תבוא הזדמנות לידי, אדע מה לעשות

ניקולאי. ו. גוגול, סיפורים פטרבורגיים, תרגום נילי מירסקי, הספריה החדשה עמ’ 57

אכן, דוסטוייבסקי עצמו מצא את מגוריו כחמישים שנה לאחר מכן באותה שכונה עצמה [ וממש באותם רחובות ] וגם גיבורו רסקולניקוב מהלך באותה סמטת סטוליארני עד לגשר קוקושקין – בו מהלך לו המטורף של גוגול.

האם זה צירוף מקרים או אכן, גם דוסטוייבסקי יוצא מאדרתו של גוגול ?

 

 

 

__________________________________

דוסטוייבסקי – החטא ועונשו – רסקולניקוב – רשימת הפוסטים

_____________________________________________

[1] דוסטויבסקי-החטא ועונשו: ממצוקה ליצירת-מופת

[2] דוסטויבסקי-רסקולניקוב: צד החטא וצד העונש

[3] דוסטויבסקי-רסקולניקוב: החטא או הפשע ועונשו 

[4] דוסטויבסקי-רסקולניקוב: הפתיחה

[5] בעקבות דוסטויבסקי-רסקולניקוב: מהבית אל הגשר

[6] בעקבות דוסטויבסקי: סוסים ואנדרטאות בפטרבורג

[7] דוסטויבסקי-רסקולניקוב: “חלום חולני”

[__] המשך …יבוא…

 

 

תרום - אם אתם מעונינים לתמוך בקיומו של אתר "מילים" הנמנע מכל צורה של פרסום - כל סכום תרומה יתקבל בתודה

Be Sociable, Share!

אין תגובות

כתיבת תגובה

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....