מן המפורסמות הוא כי כל עלילת “יוליסס”, המתפרסת בתרגום לעברית על 841 עמודים, מתרחשת בעיר דבלין שבאירלנד. ואף אם קורה שאחד מגיבורי הסיפור פועל בפרברי העיר [ כמו בפרק הראשון – המתרחש במרטלו טואאר שבמפרץ דבלין ] עדיין המרחב הגיאוגרפי התוחם את מקום העלילה בה מתרחש הסיפור מוגבל לשטחה של עיר אחת.

גם בכך, לדעתי, ביקש ג’ויס לשלח קריצה אירונית כלפי האודיסיאה של הומרוס : עלילותיו של אודיסיאוס – מתרחשות על פני כל אגן הים התיכון הוא יוצא למסעותיו מטרויה [ השוכנת במזרח – באסיה הקטנה – לחופי טורקיה דהיום ] ועד לאי של הנימפה קאליפסו – אוגיגיה – שמלומדים מזהים אותו עם גיברלטר בקצה המערבי של הים התיכון, ומשם חזרה לארצו איתקה השוכנת לחופי יוון –  מסע בן כמה אלפי קילומטרים !

 אם נוסיף לכך את ההבדל הבולט על מה שעובר על אודיסיאוס במהלך מסעותיו – תלאות, הרפתקאות, סכנות, התנגשויות דמים, סערות מסכנות חיים לעומת עלילת ה”לא-קורה-שום-דבר” המאפיינת את שיטוטיו חסרי התכלית של ליאופולד בלום ברחובותיה של דבלין – נבחין כי ג’ויס , בכוונת מכוון, חמד לו לצון, וביקש ל”גמד” את עלילות הגבורה של הגיבור ההומרי לאיש-מן-השורה, מעין “כל-אדם” מודרני שחיי את חייו האפורים והשגרתיים כפי שעוברים חייהם של רוב קוראיו ואף אם לא הצליחו לחצות את כלמרחבי היצירה הגדולה והמסובכת.

הסופר ולדימיר נבוקוב – שירטט בכתב ידו מעין מפת מסעותיו של בלום בעירו דבלין – מפה המציגה מצד אחד את הפעלתנות הרבה של בלום ומצד שני את המרחק הגיאוגרפי המצומצם שהוא גומע במהלך הספר המתרחש כידוע ביום אחד.

נדמה כי גם הבחירה לצמצם את זמן העלילה לתחומו של יום אחד המתחיל בשעה שמונה בבוקר – [ ואף אם הוא גולש לתוך הלילה של היום שלאחריו ויסתיים אי שם בלילה ] עדיין צמצום הזמן אינו רק אתגר של סופר לדחוס ליום אחד את “כל-העולם” ו”כל-החיים” אלא , לדעתי, יש לראות בכך מעין קריצה עוקצנית לעלילותיו של אדיסיאוס המשתהה כ 10 שנים עד ששב – לאחר שניצח במלחמת טרויה – לביתו שבאתיקה.

 על הנסיבות לבחירתו של השש עשרה ביוני 1904 להיות אותו יום יחיד [ אך שיגרתי  מכל בחינה אחרת ] הרחבתי את הדיבור במקום אחר וניתן לקרוא את הדברים

בקישור:  “כשג’ים פגש את נורה”

 

ועוד אירוניה חמד לנו לצון ג’ויס בסיפור שסיפר על אותו גיבור ליאופולד בלום שנשתמרו בו לפחות שתיים מהתכונות שידע על אותו אלפרד חנטר – מדבלין, שעליו תכנן בהיותו ברומא בשנת 1906-7 סיפור ושמו “יוליסס”,  שלא רק ריננו אחריו כי יהודי הוא אלא כי אשתו בוגדת בו ומצמיחה לו קרניים.

אודיסיאוס נעדר מביתו תקופה ארוכה ביותר : בפועל 20 שנה – עשר השנים הראשונות עברו עליו במלחמת טרויה, עד שהכניע אותה [ ועלילות אלה מסופרות ביצירתו האחרת של הומרובס “האיליאדה” ]  ועשר השנים הנוספות – עובדות עליו במסעו חזרה לביתו – כפי שמתואר ב”אודיסיאה”.

 הלקח הגדול שאליו מוליך הומרוס את קוראיו הוא כי למרות הזמן הרב שעבר ולמרות הפיתויים והקשיים ולמרות טורדנותם ולחציהם של המחזרים הרבים שביקשו למלא את מקומו של אדיסיאוס במיטתה של פנלופה אשתו – היא שמרה לו אמונים !

זוהי בתמצית עלילת ה”אודיסיאה” – והמוסר-השכל – פנלופה הנאמנה לבעלה.

לעומת זאת מולי – אשתו של ליאופולד בלום – היהודי הדבלנאי המומר, אינה שומרת לו אמונים, ובשעה ארבע אחר הצהריים של אותו יום “שיגרתי” תקיים מפגש אהבים בחדרה ועל מיטתם עם בלזאס [ עזאזאל ] בוילן – מי שמתפקד כאמרגנה וגם מאהבה.

ועל כך מוזמנים הגולשים לקרוא בקישורים על פרשת יחסיה עם אותו בלזאס [ עזאזאל ] בוילן  – האמרגן והמאהב:

18.7-הקטלוג של מולי – [3a] בלזאס “עזאזאל” בוילן – Blazes Boylan-Hugh

18.8-הקטלוג של מולי – [3b]בלזאס “עזאזאל” בוילן – Blazes Boylan-Hugh

 

 

§

 

 

  _____________________________________________

רשימת הפוסטים : [06] יוליסס – ממיתוס לאירוניה

______________________________________________

[06.1]  יוליסס – ממתיוס לאירוניה : צעדים ראשונים

[06.2] יוליסס – ממיתוס לאירוניה : פרסומים ראשונים

[06.3] יוליסס – ממיתוס לאירוניה: השם יוליסס כאירוניה 

[06.4] יוליסס – ממיתוס לאירוניה : אחדות הזמן והמקום

 

 

 

פורסם על ידי Victor | ביום: 25 ביולי, 2012 |[2,548] | קטגוריות: 06-יוליסס-כללי | תגובות: 0 | להוספת תגובה לחץ כאן