Tel Aviv, 18 Nov 2017, 06:26:10
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות

[6] גיתה/פאוסט: עלילת פאוסט

שלוש הדמויות העיקריות במחזה: פאוסט השואף אל מרגריטה כאשר מפיסטופלס מאחור

 

עלילת פאוסט

[תמצית קורות פאוסט ]

 

בפוסט זה ננסה לתמצת את סיפור העלילה [ הסינופסיס ] של המחזה “פאוסט” – החלק הראשון – מאת יוהאן וולפגנג גיתה  

[ הכותרות המוצגות בצבע חום הן על פי כותרות המחזה של גיתה – לצד תרגומן לעברית מעשה ידיה של המתרגמת ניצה בן-ארי ]

 

 

1.  הקדשה – Zueigung

 

לפני פתיחת המחזה מופיעה “הקדשה” בה שבות אל המשורר ה“דמויות המרטטות”  schwankende Gestalten אותן ינסה הפעם ללפות .

“חזי רוגש בי שוב בכאב עלומים

מצעיף הקסם האופף דמויות קדומים”

לאחר ההקדשה יחל המחזה ב:

 

2. “תמונת פתיחה בתיאטרון” Vorspiel auf dem Theater

 

בהיכרות שלנו עם שלוש דמויות של שחקנים בתיאטרון – המשליכות ומרמזות על הדמיות שתופענה במחזה עצמו, ומציגות שלוש גישות שונות לתיאטרון [ ובעצם לחיים עצמם]

מנהל התיאטרון ; [ המרמז על דמותו של ואגנר שיופיע במחזה כתלמידו הרציונליסטי של פאוסט]

המשורר-המחזאי [ המרמז על דמותו של פאוסט עצמו ]

השחקן-הקומי     [ המרמז על דמותו של מפיסטופלס ]

לאחר תמונת פתיחה זו מופיע:

 

3. “פרולוג בשמים” Prolog im Himmel

 

כאן מופיעים שלושת המלאכים: רפאל, גבריאל ומיכאל המדברים על נפלאות הבריאה ואז יופיע מפיסטופלס, ש:

“אין בפי דבר על חמה וירח

אך היטב אראה איך אדם מתאנח” [ שורות 279-280 ]

לאמור הוא מכוון מבטו ומעשיו לבני האדם עלי אדמות ולסבלותיהם.

אלוהים שגם הוא, בכבודו ובעצמו, הינו דמות במחזה פונה למפיסטופלס ושואל האם הוא מכיר את פאוסט,

ומפיסטופלס משיב בשאלה המסגירה שהוא אכן מכירו “הדוקטור?” ואלוהים משיב: “עבדי” לאמור:  פאוסט הוא עבד אלוהים ולפי השקפת האלוהים מאמין בו.

אך מפיסטופלס המכיר את פאוסט יודע גם כי פאוסט זה אינו מסתפק במה שיש לו והוא “הרחק יתור אחר מזון משביע” הוא מכיר בו שתי תכונות – מצד אחד רצונו:

“לקטוף ממרום את כוכבי הרקיע

ועלי אדמות לרוות שיאי נחת

אף כי קרוב ורחוק גם יחד

לא יוכלו את ליבו השורר להרגיע” [ שורות 304-308]

אך גם אלוהים טוען כי הכירו ואף נותן בו אמון שכן אף אם בתחילה הוא מועד, אלוהים יכוונו ויפקח עיניו אל האור, ואלוהים משווה עצמו לגנן המסוגל לראות בשתיל הרך את הפרח ואת הפרי שיצמח ממנו.

עתה  מציע מפיסטופלס לאלוהים התערבות שבה מפיסטופלס בטוח כי הוא יאבד כמאמין באלוהים ומפיסטופלס מבקש מאלוהים רשות “לנסות” את פאוסט.

אלוהים מסכים ומתנה תנאי אחד – על מפיסטופלס להבטיח כי פאוסט יחיה ומפיסטופלס מתחייב בכך, כאשר אלוהים בטוח בדרכו לאמור:

 

“אדם, כל עוד ישארף, יכול לשגות”. [ שורה 317]

 

אלוהים נותן את ברכת הדרך למפיסטופלס :

 

“את נשמתו נתק מכור מחצבתה

ואז הדח אותה לדרך שתבחר

אם רק תוכל, אבל עלי להזהירך

שתאלץ אז להודות לבשתך

האיש הטוב גם אם בתשוקתו יבער,

אינו מודע פחות לדרך הישר” [ שורות 324-329]

עתה, לאחר שנערכה ההתערבות ומפיסטופלס יוצא לדרכו – יכול המחזה עצמו להתחיל:

 

החלק הראשון של הטרגדיה Der Tragödie Erster Theil

גיתה הכתיר את יצירתו כ”טרגדיה”. ל. ברוך בתרגומו לעברית בשנות הארבעים של המאה העשרים תרגם את פאוסט כ“מחזה-תוגה” ]

 

 

5. לילה Nacht

כאן פוגשים אנו את פאוסט בחדרו

האלכימאי – ליטוגרפיה של רמברנט

 

והוא פותח ומציג מעין “תעודת זהות” של עצמו:

“כך למדתי, אהה, ובחשק גדול,

רפואה, משפט ופילוסופיה,

ובלהט דומה, כמה צר להודות,

שקדתי גם על התיאולוגיה.” [ שורות 354 – 357 ]

אך עד מהרה אנו לומדים לדעת כי פאוסט זה, עתיר הלימודים ורב הנסיון, הגיע עד משבר וכל לימודיו אינם מסייעים בידו להבין את העולם, ועתה הוא מבקש לפנות לכישוף ולבדוק אם יוכל:

“בכח הרוח וסוד המילה

למצוא את הדרך לחקור במופלא” [ שורות 378-380 ]

 

פאוסט בחדרו                     תחריט של אג’ן דלקרואה

 

 

וצורך חקירת המופלא פונה פאוסט לספרו של מיכאל נוסטרדמוס  [ 1503-1566 ] אסטרולוג שהיה חוזה עתידות בכוכבים. [ שורות 420 ואילך ].

בפועל פאוסט מאס בכל התורות בהן השתלם ועתה הוא פונה של האזוטריה ביאושו מן התבונה וההגיון, בתקוה כי בה ימצא ישועה והיא תסייע בידו להבין ולהבין את העולם הסובב אותו.

עתה יופיע ואגנר ותתפתח שיחה בה ידונו על המשבר הרוחני אליו נקלע פאוסט.

 

6. לפני שער העיר Vor dem Thor

 

פאסט יוצא לפני שער העיר ופוגש שם את האנשים הפשוטים הוא מצטרף לחגיגתם.

לפתע יבחין פאוסט “בכלב שחור רץ בין שלף לקמה” [ שורה 1147 ]

 

ציורו של הצייר Moritz Retzsch פאוסט, ואגנר והכלב..

אך ואגנר מבטלו ואומר כי ראה אותו כבר קודם לכן “אך אין בו מאומה”. [ שורה 1148 ]  ואגנר רואה פודל שחור ואילו פאוסט מבחין שהכלב חג סביבם במעגלים וטווה מקסם של קורים.

פאוסט, ואגנר והפודל – Eugene Delacroix

אלא שכמסתבר המפגש עם הפודל השחור אינו סתם מפגש עם כלב כפי שנלמד בפרק הבא:

 

7. חדר העבודה Studirzimmer

 

פאוסט מצוי עתה ב“חדר העבודה”, עסוק בתרגום הפתיחה לבשורה על פי יוחנן : ומתלבט בדרך הנאותה לתרגם את :

“בראשית היתה המילה…” [ שורה 1224 ]

או הרעיון או הכח או המעשה…בעודו עסוק בלבטי התרגום ומפיסטופלס מופיע בחדרו מאחרי הוילון –

מפיסטופלס- בגילגולו ככלב – בציורו של Moritz Rettzsch

 

ומכאן מסיק פאוסט כי מפיסטופלס התגלגל בצורת הפודל השחור – בכל זאת הם עורכים היכרות ומפיסטופלס מציג עצמו שהוא:

“מאותם כוחות

הרוצים את הרע ובוראים את הטוב” [ שורות 1337-1339 ]

וכך מתפתחת השיחה בינהם ממנה יכול פאוסט להבין כי גם לרוחות ולשדים יש חוק וסדר והוא מקשה:

“אם כן, יש חוקים גם לגהינום ?

יפה, פרושו של דבר שניתן

גם אתכם, רבותי, לחתום חוזה”. [ שורות 1413-1415]

ואכן מופיסטופלס מופיע לפתע בחדרו של פאוסט.

 

פאוסט ומולו מפיסטופלס בדמות הכלב בציורו של Johan Ludwig Gotterfried

ומפיסטופלס מאשר כי כל מה שיובטח – פאוסט אכן יקבל.

 

 

8.  חדר העבודה Studirzimmer

 

אנחנו עדיין בחדר העבודה של פאוסט ומפיסטופלס חוזר.

פאוסט נואם את נאומו הניהילסטי המובהק:

“ארורה מכל ההערצה הגלויה

שרוח האדם רוחשת לעצמה !

ארורה מתיקות כל צורת אשליה

שאת החושים במרמה מרדימה !

ארור הפיתוי שמרעיף החלום

לשם עולמים וחיי תהילה !

ארור הרכוש שמחניף לבריות

בדמות אישה וילד, משרת או נחלה !

ארור ממון, שוצרותיו מגרים

את יצרינו למעשים נמהרים,

או מושך אותנו לזחיחות בטלה,

בפרשו לרגלינו כסתות וכרים !

ארור עסיס הענב המשכיח !

ארורות הבטחות שאהבה תפריח !

ארורה התקוה ! ארורה אמונה,

וארור מכל אלה ארך הרוח” [ שורות 1591-1606]

 

מתוך נאומו זה מגלה מפיסטופלס את חולשתו של פאוסט ומציע לו כי ישים פעמיו אל “שבילי החיים” [ 1643 ] והוא מוכן להיות לו מלווה. וכשפאוסט שואל מה יהיה עליו לתת בתמורה – עונה לו מפיסטופלס כי “זמן הפרעון כה רחוק עדיין” [ שורה 1651] אך פאוסט מבקש לדעת את הפרטים ומפיסטופלס משיב:

“כאשר נתראה שוב, בצד שמעבר,

תשיב לי גמולי ונחליף את הסדר” [ שורות 1658 – 1659 ]

מפיסטופלס מוסיף ומבטיח לו:

“כרות את הברית ! ובימים הבאים

תחזה בשמחה באוצרות הפלאים

שכמותם אדם מעודו לא חזה” [שורות 1671-1674 ]

 

ואז נרקם החוזה עליו מתבקש פאוסט לחתום :

“דף ניר פשוט יספיק למשימה,

וחתום את שמך בטיפה מדמך” [ שורות 1738-1389 ]

משהו מתקוותיו של פאוסט לאחר שחתם על החוזה שתנאיו לא הובהרו הבהר היטב, ניתן ללמוד מנאומו הבא של פאוסט:

“לא באושר דובר, זאת הבהרתי היטב.

תן אבדן עשתונות, הנאה עד כאב,

שנאה אוהבת, יאוש משלהב.

לבי, שנרפא מתשוקת הלימוד,

משום מכאוב שוב לא ירתע,

ואת שנועד לכל בני תמותה,

ארצה למצות בתוכי בשלמות.

לתפוס ברוחי פסגות אנוש ותהומותיו,

את טוב האדם ואת כל יסוריו,

להגדיל את עצמי לדרגת כל אדם,

ובבוא הקץ, להתנפץ איתם”. [ שורות 1765-1776]

 

הברית נחתמת, מגיעים לחדר סטודנטים הבאים ללמוד מחכמתו ונסיונו של פאוסט אך מפיסופלס מזרזו לצאת מחדר העבודה

“ברוך צאתך לחיים חדשים” [ 2073 ]

 

 

9. מרתף אאורבך בלייפציג Auerbachs Keller in Leipzig

 

שהוא מקום ממשי וידוע בעיר לייפציג – מסעדה שלפי האגדה ביקר כאן הדוקטור פאוסטוס המקורי בשנת 1526.

[ וראו הרחבה ב: “מרתף אוארבאך בלייפציג”  ] 

כאן נערכת מסיבת שתיה עליזה בה משתתפים כמה סטודנטים פאוסט ומפיסטופלס – במהלכה ישיר מפיסטופלס את :

“שיר הפרעוש והמלך” המפורסם

[ וראו  הרחבה בפוסט: “גיתה/ פאוסט : שיר הפרעוש והמלך : מקורו ופשרו” 

וכן בפוסט : “גיתה/פאוסט: שיר הפרעוש – וידאו” ]

הביקור במרתף אוארבך בליפציג ואוירת ההוללות שם הינה הצעד הראשון של פאוסט לעבר חייו החדשים.

 

 

10. מטבח המכשפה Hexenküche

 

 

השלב הבא בדרכו החדשה של פאוסט הוא ביקור ב“מטבח המכשפה” אליו מוליך אותו מפיסטופלס.

פאוסט נכנס למטבח זה בספקנות רבה – והוא תוהה:

“האשאל בעצת זקנה בלה ?

וכי הבליל בקדרה הדוחה

יפחית שלושים שנה מחיי? [ שורות  2340-2343 ]

כלומר מטרת הבאתו של פאוסט למטבחה של המכשפה הוא להשקות אותו סם שיצעיר אותו ו“יפחית שלושים שנה מחיי ? ” [ 2443 ] ויכין אותו לחיים החדשים אליהם מבקש מפיסטופלס להוליך אותו.

 

במטבחה של המכשפה Hexenküche  ציורו של Theodor Hosemann 

 

 

במטבחה המכשפה מגלה פאוסט את “ראי הקסמים” המעורר בו את יצר האהבה:

“הו אהבה, לי השאילי כנפך,

חיש קל אל מעונה אתעופף” [ שורות 2341-2342 ]

 

ודרך אותו ראי-קסמים  הוא מצליח לראות:

“תמונת אישה יפה מאין כמוה!

האם יש אישה כה יפה בתבל ?” [ שורות 2436-2437 ]

אך לא קל לשבור את מנהגיו ועולמו הקודם של פאוסט.

הוא חשדן ומסוייג מאוד מן המכשפה ומהקסמים והלחשים שהיא מרעיפה עליו:

“אילו הבלים היא מקשקשת

ראשי נשבר מגיבוב מילים

כמו לו באזני בלי הרף רוחשת

מקהלת אלפי כסילים” [ שורות 2571-2756 ]

אך הוא שותה מן השיקוי שרקחה לו המכשפה , ומפיסטופלס מאיץ בו:

“שתה את הכל ! בבת אחת !

זה יחמם את ליבך מיד” [שורות 2583-2583 ]

המכשפה נותנת לפאוסט שיר גס המיועד לעורר בו את היצר.

ופאוסט שזה עתה עבר את הטרנספורמציה מבקש עוד שהות קצרה להציץ בראי הקסמים והוא מצהיר:

“דיוקן האישה היה כה פלאי” [ 2600]

פאוסט מגלה את גרטכן בראי הקסמים

 

 

פאוסט מתכוון כאן לאותה אישה שנגלתה לו בראי הקסמים, עוד לפני ששתה מן השיקוי, אך עבור מפיסטופלס – זה כוחו של השיקוי והוא מבטיחו:

“עם שיקוי שכזה הזורם בורידים

תראה את הלנה [ היפה – ו’ ] בכל הנשים” [שורות  2603 –  2604 ]

 

המפגש בין פאוסט וגרכטן

 

 

 

11. רחוב Straße 

 

לאחר שפאוסט שתה ב“מטבח המכשפה” את השיקוי ההופך אותו צעיר הוא יוצא לרחוב.

כאן תופיע לראשונה גרטכן היא מרגריטה – שתהפוך מעתה לגיבורה נוספת בסיפורו של פאוסט.

גרטכן עוברת ברחוב. פאוסט המגלה את ניצני תכונותיו החדשות – מעז ופונה לגרטכן ומציע כי ילווה אותה לביתה.

הצייר אוג’אן דלקרואה העלה סצינה זו בתחריט שעיצב והמציג את הסיטואציה כאשר פאוסו יוזם, גרטכן מסוייגת ומפיסטופלס “משגיח” על הנעשה במבט בוחן:

“בת טובים יפה, הואילי בטובך לטול את זרועי והביתה אלוך”

 

כבת טובים גרטכן מסרבת. אך הסירוב הוא לזמן קצר.

פאוסט מבקש ממפיסטופלס : “השג לי את הבחורה” [ 2618 ]

ומפיסטופלס מנסה לשכך במעט את התענינותו של פאוסט בה בהציגו אותה כילדה טהורה שהתודתה זה עתה אצל הכומר

“ועל בריה שכזו אין לי שלטון” [ 2626]

אך פאוסט מתעקש וחושק בנערה התמה.

 

 

12. ערב Abend

 

 

בתמונה זו נראית גרטכן כשהיא כבר מעוניינת באותו גבר שפגשה ברחוב:

“הוא נראה עז נפש ורב עלילה

מוצאו בודאי מבית אצולה “ [ 2680-2681]

גם פאוסט מופיע וגם הוא כבר רוחש רגשי ענין בגרכטן זו שפגש ומפיסטופלס – על מנת למלא את שליחותו שותל בתוך ארונה קופסת תכשיטים – בתקוה כי התכשיטים יסחררו את ראשה:

“הכנסתי בה זוטות ושטויות

אמנם לאחרת היו יעודות

אך ילדה היא ילדה ומשחק הוא משחק” [2735-2737 ]

מרגריטה נכנסת לחדר אחרי שפאוסט ומפיסטופלס חמקו החוצה וכדי להרגיע את הצמרמורת החולפת בכל אבריה היא שרה שיר:

זהו השיר על המלך בטולה , שיר שנכתב בשנת 1774 ככל הנראה בלא קשר לפאוסט אך הפך לאחד הקטעים האהובים והמוחלנים בפאוסט.

 

נביא את מילות השיר [ בתרגומה של ניצה בן-ארי] וכן 3 ביצועים שלו – ללחנים של שלושה קומפוזיטורים שונים:

 

“השיר למלך בטולה” לפי מוזיקה של פרנץ שוברט שרה כריסטה לודוויג:

YouTube Preview Image

קישור ישיר

וכאן ביצוע השיר כפי שהלחין הקטור ברליוז ב”קללת פאוסט” שלו

YouTube Preview Image

קישור ישיר

וכאן בגירסה שלישית כפי שהלחין שארל גונו באופרה שלו “פאוסט” לאותו שיר

YouTube Preview Image

קישור ישיר

לאחר שהשמיעה את השיר מגלה גרטכן את קופסת התכשיטים בארונה והיא משתוממת על הימצאותה שם . היא מתקשטת בתכשיטים ומביטה על עצמה בראי

ומקוננת:

“לו רק לי נועדו העגילים!

אתם דמותי משתנה כליל!

מה בצע ביופי ובנעורים ?

ודאי שהם לא מזיקים כתוספת;

עם יופי בלבד לא תרחיקי לכת.

מתוך חמלה מחמאה לך חולקים.

לזהב זקוקים,

בזהב תלויים

כולם, אוי לנו העניים!” [ שורות 2797 – 2804 ]

 

13. טיול Spaziergang 

 

 

כאן, בטיילם בגן מספר מפיסטופלס לפאוסט כי גרטכן התמימה גילתה את דבר קופסת התכשיטים וזו מסרה אותם לכומר – ומפיסטופלס מעיר:

“לכנסיה יש קיבה מופלאה

ארצות שלמות לעסה ובלעה,

ואף על פי כן לא תדע שבעה;

רק היא גבירותי יכולה לעכל

בבטנה הקדוש רכוש קלוקל” [ 2836-2840 ]

פאוסט לא נותר חייב וגם הוא משמיע דברו בענין:

“יכולת כזאת היא נחלת הכלל,

יכול יהודי, גם מלך יוכל” [ 2841-2842]

ופאוסט מבקש ממפיסטופלס להביא לגרטכן קופסת תכשיטים שניה טובה יותר כאמצעי לכבוש את ליבה.

14.  בית השכנה Der Nachbarin Haus

בתמונה זו מופיעה דמות חדשה היא מרתה, שמפיסטופלס מבשר לה כי בעלה נפטר, לאחר שנעלם לפני שנים רבות.

סיפורה של מרתה הוכנס לכאן על מנת למצוא תואנה לקירבה בין פאוסט וגרכטן. גרכטן באה למרתה שכנתה על מנת להתענג על התכשיטים הנוספים שקיבלה שכן היא חוששת לצאת איתם לרחוב כיוון שהם יעוררו חשד מאין לנערה עניה ופשוטה כמוה תכשיטים שכאלה ומרתה מעוניינת בתעודה שתוכיח את פטירתו של בעלה.

מפיסטופלס רוקח מכאן את המשך העלילה.

15. רחוב Straße

כאן נפגשים מפיסטופלס ופאוסט ומפיסטופלס מבטיח לפאוסט כי גרכטן תהיה שלו בתוך יממה [ 3027 ] אך לצורך כך צריך פאוסט לחתום כי אכן בעלה של מרתה נפטר והוא קבור בבית הקברות בפדובה.

ומפיסטו מסיתו:

“סנקטה סימפליסיקיטס ! אל בהלה

נחתום על עדות בלי לדעת דבר !” [3037-3038 ]

[“סנקטה סימפליסיקיטס ! זו הקריאה שקרא יאן הוס על המוקד כאשר ראה זקנה אחת מוסיפה זרדים למוקד שעליו הועלה – תרגומה ” תמימות קדושה” ]

פאוסט מסתייג ממתן עדות שקר ומפיסטופלס דוחק בו ומעמיד את הדברים כאילו בלא העדות הדרך לגרטכן חסומה…

ופאוסט מתרצה ואומר:

“ובוא כבר, קצתי בפיטפוטי סרק,

הצדק אתך, כי לי אין ברירה”. [ 3071-3072 ]

כלומר פאוסט מוכן לחתום על הצהרת שקר ובלבד שישיג את גרטכן..

16. גן Garten

כאן מתקיימת הפגישה בין פאוסט ומרגריטה כאשר מרתה ומפיסטופלס גם הם משוטטים בגן.

גרטכן מספרת לפאוסט על חייה הפשוטים ועל עבודות הבית הרבות המוטלות עליה. אביה נפטר אחיה הוא חייל והיא צריכה לטפל באחותה הקטנה.

וכך מתפתחת השיחה הם חוזרים למפגשם הקודם ברחוב וגרטכן כמו מתנצלת על כי לא נענתה מיד לחיזוריו מחשש שיחשוב אותה לזולה.

היא קוטפת פרח חרצית וקוטפת את עלעליו במשחק “אוהב” “לא אוהב” – בעלעל האחרון מכריזה “אוהב”.

והוא מאשר:

“כן ילדתי ! תני לפרחי המילים

להיות פה לאלוהים ! הוא אותך אוהב !

האם את מבינה ? הוא אותך אוהב” [ 3184-3186 ]

מרגריטה ופאוסט – “אוהב” – “לא אוהב” – “אוהב” !

 

17. סוכה בגן Ein Gartenhäuschen

כאן מתקיים מפגש האוהבים הראשון בין פאוסט ובין גרכטן – הם מגלים איש לרעהו את אהבתם ומתנשקים. הכל מתרחש בחטף כמו בהגנב.

 

מרגריטה מחבקת אותו ומשיבה נשיקה “אוהבת באמת ! “

אך הספקות וחוסר ההערכה העצמית של גרטכן חוזרים:

“אלי הטוב ! אילו מחשבות

רבות וסבוכות במוחו חולפות !

אני עומדת נכלמת וחסרת חן,

מסוגלת בקושי להשיב בכן.

אני סתם ילדה בורה ומסכנה,

מה הוא מוצא בי, איני מבינה.” [ שורות 3213-3216 ]

 

 

18.  יער ומערה Wald und Höhle

  

פאוסט לבדו ופונה בדברים ל”רוח האדמה”

“ובעלות ירח זך למול עיני

צף נוסך שלוה, נוהר אלי

מתוך צוקים ומערה שיחים

עולם קדום על כסף דמויותיו

ומשכך תשוקת הגות קודרת.

הא, כי אין לו לאדם שלמות בחלד

אני למד כעת. עם אושר זה,

המקרב אותי למעלה של אל,

נתת לי רע למסע שבלעדיו

לא עוד אוכל, אף כי ביד צוננת

הוא מבזני בעיני ובהבל פה

שם לאל את פלא תשורותייך.

בליבי הוא מבעיר ומלבה כתופת

אש פראית אל אותה כלילת יופי.

וכך אני נע, מתאוה אל העונג,

ובבוא העונג – משתוקק להתאוות” [ שורות 3250-3240 ] 

 

פאוסט מודע לשתי הפנים ביחסיו עם מפיסטופלס – אך הוא אינו יכול בלעדיהם. האהבה גוברת עליו.

 

“היא קרובה לליבי, וככל שאתרחק,

לא אוכל אותה לשוח ולא לאבד.

אני מתקנא בגוף המושיע,

כאשר את שפתיה אליו היא תגיע” [ שורות 3331-3335 ]

19. חדרה של גרטכן Gretchens Stube

כאן מופיעה גרטכן לבדה בחדרה. בהערות הבמה מציין גיתה כי היא נמצאת ליד הכישור – והיא שרה את שירה המפורסם.

על שיר זה “גרכטן ליד הכישור” – שגם הוא זכה להלחנות של מלחינים רבים – יורחב בפוסטים נפרדים.

 

[ המשך סיפור עלילותיו של פאוסט – יבוא….]

 

 

 

 

[ המשך יבוא ]

 

 

תרום - אם אתם מעונינים לתמוך בקיומו של אתר "מילים" הנמנע מכל צורה של פרסום - כל סכום תרומה יתקבל בתודה

Be Sociable, Share!

אין תגובות

כתיבת תגובה

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....