Tel Aviv, 27 Jun 2017, 08:25:54
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות

[11] קפקא והנשים: הזונה מן החלום, 1911

 

יאן סאודק, תצלום-אילוסטרציה: "הזונה מן החלום"

 

הרושם שעשתה על קפקא השחקנית פלורה קלוג היה רב השפעה. מיד לאחר רישום הארוע עימה והרושם שהותירה בו הוא שוקע בהרהורים נוגים באשר לגורלו כרווק.

ביומן, משאיר קפקא רישומים המתעדים את העובר עליו, על התרחשויות החולפות בחייו הממשיים, על דברים המעסיקים את תודעתו – וגם רישומים של חלומות, שהם כפי שסוברים רבים, תשדורות מן התת-מודע של האדם, העלאה מתהומות הנפש של מאויים, פחדים המתגבשים לסיפורי ותמונות חלום.

מיד אחרי שפרשת פלורה קלוג החלה להטריד אותו הוא מדווח על חלום.

תחילתו נושאת אופי “קפקאי” אופייני.

קפקא מהלך דרך שורה ארוכה של בתים:

הנה החלום הרשום בדף המתייחס ל 9 באוקטובר 1911:

“הלכתי – ואיני יודע אם מאקס היה עימי כבר מתחילה – דרך שורה ארוכה של בתים בגובה הקומה הראשונה עד לשניה, כדרך שאדם עובר ברכבת-מעבר מקרון לקרון.

פראג: "הלכתי בין שורה ארוכה של בתים"

 

הלכתי בצעדים מהירים מאוד, אולי משום שלפעמים היה הבית שברירי כל כך, עד שדבר זה עצמו החיש את צעדי. לא שמתי את לבי כלל על הדלתות שבין הבתים. היה זה, פשוט, טור ענקי של בתים ואף על פי כן אפשר היה להבחין לא רק בשוני הדירות אלא גם בשוני הבתים. אפשר שכל החדרים שעברתי בהם היו בהם מיטות. בזכרוני נשמרה מיטה טיפוסית העומדת בצד לשמאלי אצל הקיר האפל או המזוהם, אולי מלוכסן כבעליית גג, ועליה ערימה נמוכה של כלי מיטה ושמיכתה, בעצם רק יריעת בד גסה, משתלשלת ארצה בצורה מחודדת, שכיווצוה רגליו של מי ששכב כאן. בושתי על שאני עובר בחדרים בזמן שרבים עדיין שוכבים בהם על מיטותיהם, ולכן הלכתי על בהונות רגלי בפסיעות גדולות, שבהן קיוויתי להוכיח איכשהו שאני עובר רקבעל כורחי, שאני נזהר ככל האפשר ושאני דורך על הרצפה בעדינות, כדי שמעברי כאילו לא יהיה נחשב. לכן גם לא הסבתי פני אף פעם אחת בחדר אחד ולא ראיתי אלא מה שהיה מימיני לצד הרחוב או משמאלי לצד הקיר האחורי.”

עד כאן האוירה הקפקאית, ניתן למצוא אותה גם ביצירותיו.

הנה כדוגמא משל קטן:

“אהה”, אמר העכבר, “מיום ליום הולך העולם וצר.
תחילה היה רחב עד להפיל אימה רצתי הלאה ומה שמחתי כשראיתי לבסוף מרחוק חומות מימין ומשמאל, אך חומות ארוכות אלו אצות כל-כך
להתחבר זו עם זו, עד שהנה כבר הגעתי לחדר האחרון, ושם בפינה עומדת המלכודת,ולתוכה אני רץ”.

– “אינך צריך אלא לשנות את הכיוון”. אמר החתול  ובלעו !


{ פרנץ קפקא תיאורו של מאבק, עמ’ 97 }

 

וכאך ימשיך החלום:

 

“פעמים רבות קטעו בתי-בושת את שורת הדירות, אלא שאני, אף-על-פי שלכאורה עשיתי דרך זו מענם, החשתי צעדי במיוחד עד שלא נשאר במוחי אלא זכר מציאותם. אך החדר האחרון שבכל הדירות שוב היה בית בושת, וכאן נשארתי. הקיר שממול לדלת, שבה נכנסתי, כלומר, הקיר האחרון של שורת הבתים, או שהיה עשוי מזכוכית או שהיה פרוץ בכלל, ואילו הוספתי ללכת הייתי נופל למטה. אפילו קרוב יותר לשער שהיה פרוץ, שכן סמוך לפאת הרצפה היו מוטלות הזונות.

 

יאן סאודק, תצלום-אילוסטרציה: "סמוך לפאת הרצפה היו מוטלות הזונות"

 

ראיתי ברור שתים, על הארץ, ראשה של אחת מהן היה תלוי קצת מעבר לקצה, באויר החפשי למטה, משמאל היה קיר חזק, לעומת זאת הקיר שמימין לא היה מושלם, אפשר היה להשקיף על החצר, הגם לא עד לקרקעיתה, וגרם המדרגות אפור ורעוע הוליך למטה בכמה חלקים. אם לשפוט לפי האור בחדר, היתה התקרה כמו בשאר החדרים.

 

התעסקתי בעיקר בזונה שראשה היה תלוי למטה, ומאקס בזו ששכבה בשמאלה. מיששתי את שוקיה ואחר כך לחצתי שעה ארוכה את ירכיה בתנועות קצובות. הנאתי בשעת-מעשה היתה מרובה כל כך, עד שתמהתי, שעדיין אין צורך לשלם בעד שיחה זו, שהיא באמת היפה ביותר. בטוח הייתי שאני (ואני לבדי) מרמה את העולם. אחר כך הרימה הזונה את החלק העליון של גופה, בלי להניע את רגליה, והפנתה אלי את גבה, שלתדהמתי היה מכוסה בעיגולים גדולים אדומים כלכה של חותמת, שוליהן דהויים ובינהם נתזי אודם פזורים. עכשיו ראיתי, שכל גופה מלא בהם ושבאגודלי שעל ירכיה החזקתי בכתמים כאלה ושגם על אצבעותי היו מונחים חלקיקים אדומים אלה כמו מחותמת מנופצת”

 

אלא, שבכך לא מסתיים החלום, וקאפקא המפליא לציין פרי פרטים מחלומו – מקשר את ארועי החלום, גם לנסיבות ולהתרגשויות העוברות עליו בימים אלה, ימי היכרותו עם חבורת השחקנים ובעיקר השחקניות של התיאטרון האידי מלמברג [ לבוב ].

החלום ממשיך ופולד את עבר המציאות: הנשים שבאות לקראתו באות מן החזרה [ שכן הן שחקניות, כגון אלה שהחלו להקסים אותו בהופעותיהן על הבמה המאולתרת בקפה “סאבויי”

“אמש ב”גראבן”. לקראתי השחקניות שבאו מן החזרה. קשה כל כך להתוודע מהר אל אופיין של שלוש נשים, כשאתה רוצה להסתכל עוד בשני שחקנים, הבאים מאחריהן בצעדים השחקניים…”

 

וכך מתקשר ובפועל מתפענח החלום שחלם לאחר שראה את ההצגה בו כיכבה השחקנית פלורה קלוג, שקאפקא החל מוצא בה ענין…אף מעבר לכשרונות המשחק שלה.

ועל כך בפוסט הבא, על השחקנית אותה העדיף בסופו של דבר על פלורה קלוג היא מניה צ’יסיק.

_____________________

 

 

תרום - אם אתם מעונינים לתמוך בקיומו של אתר "מילים" הנמנע מכל צורה של פרסום - כל סכום תרומה יתקבל בתודה

Be Sociable, Share!

תגיות:

אין תגובות

כתיבת תגובה

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....