המביא דברים בשם אומרם : ז’בוטינסקי – “המזרח”
4 באוגוסט, 2016
.
.
“אין לנו, היהודים, שום דבר משותף עם מה שמכונה “המזרח”, ותודה לאל.
עד כמה שיש להמונינו הבלתי-משכילים מסורות ומשפטים קדומים רוחניים, המזכירים את “המזרח”, צריך לגמול אותם מהם, ובזה אומנם עוסקים אנו בכל בית-ספר הגון, ובזה גם עוסקים בשקידה ובהצלחה מיוחדות החיים עצמם.
הולכים אנו לארץ-ישראל, ראשית, בשביל נוחיותנו הלאומית, ושנית, כפי שאמר נורדאו, כדי “להרחיב את גבולות אירופה עד הפרת”. במלים אחרות, כדי לטאטא מארץ-ישראל ובאופן יסודי עד כמה שמדובר על היהדות שבה בהווה ובעתיד את כל עקבותיה של ה”נשמה המזרחית”.
ומה שנוגע לערביים שבארץ-ישראל, הרי זה עניין שלהם; ואולם אם אנו יכולים לעשות להם טובה, הרי זו אך אחת: לעזור גם להם להשתחרר מן ה”מזרח”.
ועד כמה שאנו, במשך תקופת-המעבר או אחר-כך, נצטרך לחיות בארץ-ישראל בתוך סביבה ספוגה ריחות “המזרח” — תהא זו סביבה ערבית או יהודית של שלומי-אמוני-ישראל, אחת היא — אנו ממליצים על אותה תנועה, שכל אחד מאתנו עושה שלא מדעת, כשהוא עובר במעיל עליון ברחובות ה”מזרחיים” הצרים של איסטמבול, קאהיר או ירושלים: לקפל את המעיל כדי שלא יכוסה אבק באיזה אופן שהוא, ולהתבונן באיזה מקום להציב את הרגל. לא מפני שאנו יהודים; ואפילו לא מפני שאנו מאירופה; אלא בפשטות מפני שאנו בני-אדם תרבותיים.”
זאב ז’בוטינסקי, “המזרח”, 1926.
תרומתכם תתקבל בתודה ובהערכהתרומה צנועה שלכם, תהא עבורנו אות וסימן, כי ה"מילים" שלנו שיצאו מן הלב והושקעו בהבאתם מאמצים רבים, ושעות עבודה רבות הגיעו ונגעו לליבכם - וכי עמלנו ומאמצינו נשאו פרי ולא היו לשווא ועל כך תבואו על הברכה.
