Tel Aviv, 22 Nov 2017, 09:12:59
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות
  • אין קטגוריות


[9] לודז’ – המה”רשש”ק – אבן-דרך, אבני זכרון

15 ביולי, 2012
 

YouTube Preview Image

להלן הטקסט המלווה את הסרטון:

 9.         המהרשש”ק . אבן-דרך, אבני זכרון

 הכתובת החקוקה על אבן מצבתו של שאול שטאטאן – הוא אחיו הבכור של סבי – חיל  מאייר שאטאאן, שהיה אביה של אימי – היתה סתומה והצריכה פיענוח:

היה ברור לי כי מדובר ברב נכבד וחשוב שכן לא כל נפטר זוכה לתואר “גאון” ו”זכר צדיק לברכה”

אך מי מסתתר מאחרי ראשי התיבות יוצאי הדופן מהר”שש”ק ?

והכיצד זה הוא “נכדו” – הגם שעל קבר אביו, הירש שאטטאן , שנפטר בשנת 1920, אותו מהרשש”ק כלל לא נזכר.

 חיפוש ברשת האינטרנט העלה שם דומה:  מהרשש”ך ב”כף” לעומת ה”ק” שעל מצבת הקבר.

 ניסיתי מזלי בספריה התורנית על שם הרמב”ם בתל-אביב.

  יגעתי ואף מצאתי ספר של המהרשש”ך ו”כוס הישועות” שמו.

  אך כל מאמצי למצוא את המהרשש”ק ב”ק” ככתוב על מצבת הקבר – עלו בתוהו

 החלטתי לבדוק את מה שמצאתי.

 

הספר “כוס הישועות” יצא לראשונה – ככתוב בו – “פה קהילת קודש פרנקפורט דמין בדפוס יוהאן קעלנר” בשנת 1711 !

 

  –  להבדיל מרוב רובו של הספר המודפס באותיות רש”י –  זיהוי של בעל המחבר המרומז באותיות הפותחות כל שורה – מעין אקרוסטיכון – כמקובל בספרי קודש :

 

 שם זיההה עצמו כ שמואל כהן

ועוד הוסיף : 

“שיר שכולו יתדות ושם מקום לידתי בראשי תיבות של כל חרוז:

ונקרא:

שאטין

          וכאן מצטרפות האותיות לפענוח השם המסתתר מאחרי ראשי התיבות :

מורנו הרב שמואל שוטן כהן

 

כאשר שאלתי פרטים על בעל המחבר של כוס הישועות – המציא לי הספרן החביב ספר רבני אחר – “חוט המשולש” – שמו, מאת של הרב שלמה סופר

שהציג עצמו כאחד מצאצאיו, והוסיף וכתב כי גם הרב משה סופר הוא ה”חתם סופר” המפורסם, היה מצד אמו “בן בתו של הגאון מאור הגולה מקובל אלקי שמואל שאטין כ”ץ זצ”ל בעל ספר כוס ישועות על סדר נזיקין הנקרא בפי כל מהרשש”ך רב דמדינת דארמשטאט ואב בית דין וראש מטיבתא בעיר פרנקפורט דמיין

 

ועוד הפליג בשבחו והילל וכתב כי: 

“הוא הגאון אשר הרביץ תורה לעדריםהעמיד תלמידים לאלפים והרבה מהם היו גדולי הדור תופסי ישיבות ודייני ישראל.”

גם על חוויה אישית סיפר בעל המחבר של “חוט-המשולש”. לדבריו :

 

“בשנת תרנ”א בחודש אלול [ המקביל לספטמבר שנת 1891 ] זכיתי אני ואחי להשתטח על קברי אבותינו הקדושים השוכנים בעיר פרנק פורט דמין …. וראיתי את הכתוב על ציון קברו של מרנא זקיני מהרשש”ך זצ”ל…”

 עתה, לאחר גילוי זה, יכולתי להבין את מקורו של שם משפחתה של אימי :

אותו רב, שמואל כהן, שנולד במקום המכונה “שוטן” או “שאטין”,  צירף לשמו את שם מקום לידתו וכך משנתפרסם והיה גדול בתורה, כונה מהרשש”ך – “שין”  אחת עבור “שמואל” שמו הפרטי, ו”שין” שניה עבור “שוטן” – מקום הולדתו:

עם המעבר לעיר לודז’, עבר השם “שוטן” שינוי קל והפך והיה לשאטטאן” .

 

 אודה ולא אבוש: אבן נגולה מליבי.  חשתי כי במחקרי זה, הסרתי מעין “קללה” שרבצה על שם משפחת אימי, שהלכה לבית עולמה, בשנת 2005 וההסבר ה”מלומד” כביכול מבית מדרשו של “בית-התפוצות” בין נירותיה, הסתבר לי כי ההסבר המקשר את שם המשפחה “שאטטאן” לשמו של השטן, מופרך מיסודו: לא ממקור של סמאל, ושטן, בא לה שם משפחתה אלא דווקא ממקור של רב גדול, “הוא הגאון אשר הרביץ תורה לעדרים העמיד תלמידים לאלפים …”  שספרו “כוס הישועות” שהוא פרשנותו על שלוש מסכתות מהתלמוד, זכה למהדורות אחדות, הראשונה בשנת 1711 בפרנקפורט א-מיין;  אחת נוספת בשנת 1903 בפאדגורזע אצל קראקא היא קרקוב שבפולין. ומסתבר שהוא אקטואלי ומבוקש גם כיום, ואף יצא במהדורה מחודשת מפוארת בשני כרכים בשנת 2008 בירושלים.

 

מהספר “חוט המשולש” למדתי גם כי המהרשש”ך – נפטר ביום 24.6.1719  – והובא למנוחת עולמים,  בבית הקברות היהודי שבפרנקפורט דמיין. ועל קברי בני משפחתו הקבורים לידו כתב המחבר:

 

“בצד ציון קברו [ של המהרשש”ך ]  יש חור עמוק בקרקע אשר מגיע לפי הקבלה עד קבר איש אלוקים פנימה לתכלית שכל מי שיש לו איזה בקשה אל איש האלקים שימליץ עבורו לפני מרן די בשמעיא העלה בקשתו עלי פתקא ותוחבו אל החור פנימה וכך נהגו מאז ומקדם כי לפי הנשמע כן ציווה ולפי המסופר רבים יושעו בדרך זה מקשיי יומם”

 

על המהרשש"ק באנציקלופדיה לגדולי חכמי ישראל

אכן, כל הידיעות הללו : עוררו סקרנות נוספת. אולי אמצא באותו מקום ששמו שאטין, שהנחיל לאימי את שם משפחתה שרידים יהודיים, ואולי אגלה שם פרטים נוספים על מקורות בני משפחתי.

 

גם סיפורו של הרב שלמה סופר, כי השתטח על קבר זקנו – המהרשש”ק, בבית הקברות בפרנקפורט דמיין, עורר מידה של סקרנות.

האמנתי כי כשם שהכתובות החקוקות על האבן, ששרדו שנים בבית הקברות היהודי בלודז’,  ואצרו רמזים לעברה של משפחתנו, והיו לי כספר הפתוח, במסעי זה, יש סיכוי כי אמצא בבית הקברות היהודי בפרנקפורט, רמזים נוספים, בנוגע לעברה של משפחת אימי.

 

החלטתי כי ראוי שלא ארפה את ידי ואמשיך את חיפושי שהחלו, בלודז’ ואסע לפרנקפורט א-מיין, שבגרמניה,

 

 על המשכו של מסע שורשים זה – בפרק הבא

 

 

 

__________________________________

קישורים לסרטוני לודז’ – עיר ואם

__________________________________

 

1.    לודז’ – עיר ואם – הגניזה

2.    לודז’ – היא עצמה

3.    לודז’ – ראשונים

4.    לודז’ – פוזננסקי – החלום

5.    לודז’ ורובינשטיין

6.    לודז’ – האדמה המובטחת

7.    לודז’ – הצד של קאראפקא

8.    לודז’ – הצד של שאטטאן

9.    לודז’ – המהר”שש”ק – אבן דרך, אבני זכרון

10.  משוטטן לפרנקפורט

11-12.  לודז’ – הצד של הרצברג [ חלק ראשון, חלק שני ] 

13.1-13.2.  לודז’-מסע- לב-הר HERZ-BERG [ חלק ראשון, חלק שני ] 

 

 

המשך יבוא…..

 

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....