Tel Aviv, 24 Jul 2017, 23:47:58
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות
  • אין קטגוריות


דביוסי : שער היין

17 במאי, 2010

דביוסי :  La Puerta del Vino



La Puerta del Vino בגלויה מצויירת מתחילת המאה העשרים


1.     פרלוד אפשרי מספר 1:


את הרשימה הזו ניתן להתחיל בהצגתה של הגלויה המצוירת הזו שצוירה בראשית המאה ה 20 והיתה נשלחת, כמקובל אז, בין ידידים לאחר ביקור במקום שהרשים אותם. איכותם של התצלומים באותה תקופה היתה פשוטה מאוד והם היו בעיקר בשחור-לבן,

2.      פרלוד אפשרי מס’ 2

קלוד דביסי1918 – 1862

קלוד דביסי נולד בסנט אטיין אן-לייר ב 22 באוגוסט 1862.  את לימודי המוזיקה החל בגיל 9, אצל דודתו בעיר קאן. בגיל 10 החל ללמוד בקונסרבטוריון בפאריז. למזלו נמצאה לו תומכת עשירה שתמכה בלימודיו ובקידום הקרירה המוזיקלית שלו, וכבן 20 היה כאשר הופיע כמלחין בסדרת שירים שחיבר. ב 1884 זכה בפרס הראשון למלחינים ברומא, ונשאר בה כ 3 שנים. דביסי חזר לפריז וחי חיי דחקות. בשנת 1889 ביקר בתערוכה הבין לאומית שהתקיימה בפאריז ונחשף שם למוזיקת הגאמלאן מיאווה. ב1892 החל לחבר את הפרלוד המפורסם “מנוחת אחר הצהריים של פאון” מקור ההשראה ליצירה היה שיר של המשורר הצרפתי, סטפאן מלארמה, המתאר את התענגותו ותשוקותיו של פאון על שמש אחר הצהריים. היצירה היא מוזיקה לבלט ובהופעת הבכורה שלה רקד את תפקיד פאון, הרקדן הרוסי ניז’ינסקי. באותה עת החל לכתוב את פליאס ומליסנדה, האופרה היחידה שחיבר. חיבורה ארך כ 10 שנים.

3.      פרלוד אפשרי מס’ 3

מנואל דה פאליה

מנואל דה פאליה, המלחין הספרדי הידוע, הגיע לפאריז בתקופת לימודי המוזיקה שלו ובה פגש את דביוסי, ההיכרות בין שני המלחינים הולידה ידידות והפריה הדדית. בעקבות מפגש זה החל דביוסי מתענין במוזיקה הספרדית. בשנת 1910 שלח מנואל דה פאליה  לידידו בפאריז, קלוד דביסי, גלויה מצוירת של ה Puerta del Vino שרכש מאחד הצירים האנגליים או הצרפתיים שהיו מוכרים גלויות למבקרים באלהמברה שבגרנדה.

ואת הגלויה הזו, ששצגתי לעיל, בפרלוד אפשרי מס’ 1, שיגר לידידו בפאריז, הקומפוזיטור קלוד דביוסי.

4.      פרלוד אפשרי מס’ 4

בשנת 1910 החל דביוסי בחיבור יצירות קטנות לפסנתר להן קרא “פרלודים” “פתיחות” “מבואות” ולכל אחד מהם העניק שם המהווה מעין מקור השראה לחיבור היצירה. רוב השמות לפרלודים נוטים למידה של פואטיות – כמו רוחה העדינה והאוורירית של המוזיקה עצמה. אחד הפרלודים – מן הספר השני של הפרלודים נקרא Le Puerta del Vino  והוא כתוב במקצב ההבנרה. Mouvement de Habanera

5.      פרלוד אפשרי מס’ 5

קלוד דביסי מעולם לא ביקר בספרד ולא בגרנדה ולא ראה את “אלהמברה” [ אלהמברה – ה”אדמונית” ( ‘חמרה=  אדום, בערבית ] , על שום צבען האדמדם של אבניה.

גראנאדה, האלהמברה – מראה כללי

האלהמברה היא מכלול של ארמונות, גנים ומבצרים, שנבנו על ידי הכליפים בני שושלת נסריד  (Nasrid)  ששלטה בגרנדה מכיבושה  על ידי המוסלמים בשנת 1232 ועד לנפילתה חזרה לשלטון הנוצרים בשנת 1492. הקרב על שחרורה של גרנדה משלטון המוסלמים ארך כ 10 שנים. הארמונות שבאלהמברה, טובלים בגנים מפוארים, ובמערכת מזרקות מדהימה בשכלולה, היא הדוגמה המפוארת ביותר לארכיטקטורה הערבית המעודנת והיצירתית ביותר.

אלהמברה, חצר פנימית

הכוונה להקים מתחם דמוי גן עדן עלי אדמות דחף את הארכיטקטים לשימוש נרחב במים הזורמים בין הארמונות ובתוכם, מפכים בחצרות, זורמים במזרקות הרבות ומתנקזים לבריכות המיוחדות האופייניות לארכיטקטורה באלהמברה, והכל  לא רק להעניק יופי וקסם למקום אלא גם כאמצעי לצינון המקום  המצוי באיזור חם בדרום ספרד. מערכת מזרקות ותעלות המביאה את המים לחצר המרכזית והמפוארת ביותר היא חצר האריות במרכזה מזרקה עם 12 אריות;



אלהמברה – חצר האריות

6.      פרלוד אפשרי מס’ 6

במתחם האלהמברה שערים אחדים, להלן שמותיהם:

The Puerta de las Granadas

Puerta de la Justicia

Puerta del Vino

Puerta de las Armas

Puerta de los Siete Suelos

The Puerta de los Carros

Parador de San Francisco

שמו של אחד מהם Puerta del Vino מעורר תהיות אחדות: הרי מדובר במתחם מוסלמי שנבנה על ידי כליפים מוסלמיים, וכידוע היין אסור באיסלאם. השם” שער היין” הוא ככל הנראה שיבוש שמו הערבי של השער שמו המוסלמי היה ככל הנראה שער “אלחמר”, על שמו של השליט הראשון מיסד השושלת הנסרידית. הנוצרים שלא ירדו לעומקי השפה הערבית אלא “תרגמו” של השמות לפי צלצולם, וכך “זכה לתואר “שער היין” למרות שכידוע היין אסור בשתיה בדת האיסלאם ולא יעלה על הדעת לקרוא לשער בתוככי הארמון  המוסלמי המלכותי המפואר בשמו או לכבודו של המשקה האסור והמגונה.

זהו שער פנימי ואינו בעל מבנה של שער צבאי-הגנתי ולכן נבנה כשער ישר ולא כשער בצורת האות “ר” – זכה בעיטורים רבים והוא אחד השערים המעוטרים והיפים באלהמברה, ומכאן נהיית ציירים לציירו על גלויות דוגמת הגלויה ששלח המלחין הספרדי מנואל דה – פאליה למלחין הצרפתי קלוד דביוסי.

תצלום “שער היין” בימינו.

לתצלום מוגדל של השער – בקישור זה

7.      פרלוד אפשרי מס’ 7

פדריקו גארסיה לורקה – משורר וקומפוזיטור

המשורר הספרדי הידוע פדריקו גארסיה לורקה, שהיה בן גראנדה  היה גם קומפוזיטור ופעל רבות יחד עם מנואל דה פאליה להחייאת הCanto Jundo  “הזמר העמוק” – הוא שירתם של הצוענים הספרדיים. לורקה האמין כי ה”קאנו חונדו” השפיע על דביוסי בחיבור ה”מוזיקה” הספרדית של הקומפוזיטור הצרפתי:

והנה דברי לורקה על דביסי:

“….ההשפעה הבולטת ביותר של ה”קנטה חונדו”, הבאה לידי הגילוי המדוקדק ביותר, חושף הוא בפרליוד המופלא המכונה “שער היין”  La Peurta Del Vino   וה”ערבית בגרנדה” La Soirre dans Granade

[ פ.ג. לורקה, הזמר העמוק  [הקנטה חונדו ] הזמר האנדלוסי הקדום, 1922.2.19,  19.2.1922 מתוך, משחק הדואנדה ותורתו, עמ’ 40, תרגום רנה ליטוין]

דביוסי – La Puerta del Vino


ולאחר כל שבע הפתיחות האפשריות הללו ראוי להגיע אל העיקר ולהאזין למוזיקה עצמה [ סוף סוף היא הראשית והיא העיקר] הגלויה שלעיל, שימשה לדביוסי מקור השראה לכתבית הפרלוד השני של הפרלודים שזכה לשם “La Puerta del Vino . נדמה כי לא נחוץ דמיון רב כדי לשמוע בצלילים העדינים של דביוסי את היענותו ותגובתו לקוים העדינים והרגישות הרבה לאור ולצבע, כפי שהצליח אותו “צייר גלויות לתיירים” לצייר בגלויה ששלח מנואל דה פאליה לידידו מגרנדה לפאריז. גם המקור – כלומר השער עצמו מצטיין בעיטורים מרהיבים – פאר הארכיטקטורה הערבית.

דביוסי “שיגר” מפאריס לידידו מנואל דה פטליה מעין תשובה לגלויה המצויירת בצורת מעין “גלויה מוזיקלית” או “רישום מוזיקלי” ה”מתאר”, עד כמה שצלילים יכולים לתאר, את אותו שער מפואר – אותו לא זכה דביסי לראות בעיניו, אך הצליח להעביר בתליליו את יופיו, את משחקי האור והצל, והצבעוניות המעודנת של האבנים היוצרות את השער העתיק והמפואר:

להלן שני ביצועים שלה הפרלוד :

הראשון :

ביצוע בפסנתר משולב באנימציה

והשני

ביצוע של הפסנתרן הישראלי אריה ורדי.


פורסם לראשונה ביום 11.10.2009 ב”קפה דה מרקר”

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....