Tel Aviv, 24 Nov 2017, 18:38:10
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות

[00-01] גיתה-פאוסט : “ליל ואלפורגיס” – מקְדוֹשָׁה לקְדֵשָׁה

6 במאי, 2017

.

לא בכדי להתחרות בגיתה, לא ולא !        

– אך ראוי כי כל אדם יכתוב את ה’פאוסט’ שלו”

(היינריך היינה 20.6.1824 )                    

.

ליל ואלפורגיס – החזון של פאוסט – ציורו של הצייר   Luis Ricardo FALERO משנת 1878

 

 

 

1.    “ליל ולפורגיס” 

סדרת פוסטים זו, תתמקד בנושא שכותרתו הרחבה היא “ליל-ואלפורגיס” או בשמו בגרמנית Walpurgis Nacht

“ליל ואלפורגיס” הינו הלילה שבין ה 30 באפריל ל 1 במאי – ובארצות שונות באירופה [ ביחוד בצפונה של היבשת ] הוא מציין את המעבר מתקופת החורף לתחילת האביב ונחגג כחג בעל סממנים פאגאניים – של קבלת פנים לאביב המתעורר. החג נחוג בהתכנסויות עליזות, לעתים מלוות בתחפושות, ובריקודים עליזים סביב מדורות.

 

 

 

2.    “ליל ולפורגיס” – ויוהאן וולפגאנג פון גיתה 

  יוהן וולפגאנג פון גיתה

יוהן וולפגאנג פון גיתה, שלדעת רבים הוא בכיר משורריה וסופריה של גרמניה, שירד ביצירותיו הרבות אל מעמקי “הנפש הגרמנית”, הקדיש שלושה פרקים בחשובה ורבת ההשפעה מכולן – “פאוסט – טרגדיה” וקרא להם : “ליל ואלפורגיס”.

למרות השם הדומה – כל אחד מהפרקים שונה ממשנהו:

ואלה הם:

פאוסט-החלק הראשון

 

  • סצינה מס’ 22 – “ליל ואלפורגיס” [ משורה 3835 עד שורה 4222 ] ובשמה במקור הגרמני: 

Walpurgisnacht.

Harzgebirg. Gegend von Schierke und Elend.

במסגרתה מוליך מפיסטופלס את פאוסט במעלה הר הברוקן – ההר הגבוה בהרי הרץ שבמרכז גרמניה, ומפגיש אותו בחינגת המכשפות [ היא “שבת-המכשפות” ] במהלכה מתוארים מעשי זימה חריגים, כדרכן של המכשפות,  הבזות ומזלזלות בכללי הצניעות הבורגנית והמוסר המיני המקובל ; אך, חשיפתו של פאטסט לאורגיה החריגה מעוררת בו דווקא את געגועיו לגרטכן !

  • סצינה מס’ 23 – “חלום ליל ואלפורגיס או: חתונת הזהב של אוברון וטיטאניה”  [ משורה 4222 עד שורה 4397 ] ובשמה במקור הגרמני:

 

Walpurgisnachtst raumoder

Oberons und Titanias goldne Hochzeit. Intermezzo

במסגרתו פאוסט צופה במחזה בתוך מחזה במעין ואריציה על חתונת הזהב של אוברון וטיטאניה, [ גיבורי מחזהו של שייקספיר “חלום ליל קיץ” ] והשם שכינה גיתה את האפיזודה “חלום ליל ולפורגיס” מתכתב עם שם מחזהו של שיקספיר.

 

פאוסט חלק שני – מערכה שניה:

 

  • סצינה מס’ 3 – “ליל ולפורגיס קלסי , שדות פרסלוס” [ משורה 7005  עד שורה 7490 ] ובשמה במקור הגרמני:

Klassische Walpurgisnacht.

Pharsalische Felder

אפיזודה המתכתבת עם העולם הקלאסי היווני וודמויותיו האליליות, כפי שהן מוזכרות על ידי אובידיוס ומתרחשת בעולם מדומיין הקלאסי אליו “מוליך” גיתה את גיבורו פאוסט

 

לפני שנצלול ונעמיק בטקסטים של גיתה, העוסקים ב”ליל ואלפורגיס”, נקדים מילים אחדות להבנת מקורות השם, וכיצד נתגלגל והיה לחגיגת קבלת פנים לאביב, על סממניה הפאגאניים מצד אחד, ולחינגת “שבת המכשפות” הפרועה, הסוערת ומשולחת היצר מצד שני.

 

 “ליל ואלפורגיס” שולב על ידי גיתה, רק בגירסה השלישית של יצירתו כאשר הודפסה בשנת 1808 המהדורה הראשונה של “פאוסט-טרגדיה” .

בשתי הגרסאות המודפסות של המחזה פרי עטו של גיתה :

בגירסה המוקדמת המכונה “פאוסט-הקמאי – UR-FAUST” מהשנים [ 1772-1775 ] ;

והן בגירסה בנוסחה המשוכלל יותר הידועה בכינויה ה”פראגמנט Fragment” משנת 1790

– לא כלל גיתה פרק המוקדש במפורש ל”ליל ואלפורגיס”.

 

אכן, נמצאו פרשנים שגילו התיחסויות ורמזים ל”ליל ואלפורגיס” גם בפרגמנט משנת 1790 ואולם פרק שלם שזו כותרתו לא היה חלק באף אחת מהיצירות המוקדמות שציטטנו לעיל ועוד נרחיב על כך את הדיבור להלן.

 להשלמת התמונה ראוי לציין כי גם במחזהו של כריסטופר מארלו “קורותיו הטראגיים של דוקטור פאוסטוס [ מהשנים 1604 – 1616 ], שהקדים את גיתה כאשר הקדיש מחזה לדמותו של אותו גיבור, לא מוזכרת אפיזודה של “ליל ואלפורגיס” – דבר המלמדנו כי שילוב אפיזודה זו ב”פאוסט” של גיתה היא תרומתו היחודית והתוספת שהוסיף המשורר הגדול, ל”אגדת-פאוסט” או ל “מיתוס-פאוסט”.

  

 

 

 

3. ואלפורגה הקדושה

 

 

ולפורגה הקדושה  1535-40 Master of Meskirch 

 

מקור השם “ואלפורגיס” הוא בשם “ואלפורגה” [ או ואל-בורגה Walburga ] שהיה שמה של נערה שנולדה באנגליה בשנת 710 לספירה. פרסומה בא לה לאחר שנתקדשה והיתה לנזירה והוטלה עליה השליחות של הפצת בשורת הנצרות בקרב השבטים הפאגניים בממלכת הפראנקים שביבשת.

פעולתה המסיונרית נשאה פרי רב ורבבות של בני השבטים הפאגניים נשבו בקסמיו של ישו המשיח והפכו להיות קאתולים מאמינים.

הנזירה-המסיונרית נפטרה ביום ביום 25 בפברואר 779 ב Heldenheim ועצמותיה הועברו לקבורה ב Eichstatt – AC שבבוואריה . לאחר מותה החליט האפיפיור אדריאן השני להעניק לה מעמד של קדושה לדת הקאתולית. מועד הפיכתה של הנזירה ואלפורגה ל“סנטה-ואלפורגה” היה ביום 1 במאי 780 לספירה, המסמל בעיני רבים גם את המעבר מן החורף הקר והקפוא ושיבתו של האביב, החמים, הפורח והמבורך, וה1 במאי התקדש כיום לזכרה של הקדושה.

 

 ואלפורגה הקדושה

אגדות רבות נקשרו בשמה של הקדושה ואלפורגה ויום התקדשותה [ 1 במאי ] הפך והיה לחגיגה עממית חילונית, בארצות שונות כגון באירופה כגון : בפינלאנד, בשוודיה ובבאוואריה שבגרמניה ונחגג לכבוד שיבתו של האביב.

בתרבות הקלטית הקדומה היה נחגג חג בעל מאפיינים דומים לקראת בוא האביב – ב 1 במאי – ונקרא Beltane  או  Beltaine;

ואלפורגה הקדושה הפכה והיתה לפטרונית של ערים אחדות ביבשת אירופה. נזכייר כאן במיוחד את העיר אנטוורפן שבבלגיה של ימינו. בה הוקמה כנסיה לכבודה. והצייר המפורסם, בן-העיר: פיטר פאול רובנס צייר בשנת 1610 עבור המזבח של כנסיית סנט-וולפורגיס, ציור לכבודה של הקדושה, המתאר נס הקשור בשמה, שתפילתה הנלהבת – כפי שהיא נראית בציור – ניצלו חיי המלחים מפני הים הסוער שאיים לטרוף את ספינתם. 

 

 

 פיטר פאול רובנס [ 1577-1640]  -“נס הספינה” ציור משנת 1610
 
חוקרים שונים גילו פנים ושורשים גרמאניים ופאגניים, בשמה של הקדושה וציינו שמן הבחינה האטימולוגית השם “וואל-פורגה” מורכב משתי מילים גרמאניות-עתיקות:
 
“Wal” שהוראתו “טבח או קרב או חייל מת” ו – “Borg” שמשמעו מבצר או עיר. בשמה של “וואל-בורגה” [ שהפך לוואל-פורגה”]   מצטלצלות עקבותיהן של ה “Val-kyrie” – אותן גיבורות מן המיתוסים הגרמאניים העתיקים שתפקידן היה לאסוף את גופות גיבורי החיל שנפלו בקרבות ולשמר את נשמותיהן במבצרים [ בורג ]. מיתוס שברבות השנים נתגלגלו משירת הניבלונגים של ימי הביניים, אל יצירתו המפורסמת של ריכארד ואגנר Die Walkure ; ודומה כי הכל מכירים את מנגינת “דהירת הואלקירות” בעיקר בזכות סרטו של פרנסיס פורד קופולה, “אפוקליפסה-עתה” על מלחמת ויטנאם והזקוקים לתזכורת הרי היא בקישור זה.
 
 

 

 

 

4.    מסעותיו של גיתה להר-ברוקן

 

“הר-הברוקן” או ה”בלוקס-ברגס” בציור משנת 1749 .

[ ונא לשים לב ל”מכשפות” הטסות על מטאטאים סביב פסגתו הקירחת]

 

כיוון שגיתה מיקם בצורה מפורשת את הסצינה של “ליל ואלפורגיס” במקום גיאוגרפי מסויים וידוע : כפי שציין בכותרת הפרק 

Walpurgisnacht. Harzgebirg. Gegend von Schierke und Elend, ובתרגום: “ליל ואלפורגיס” הרי-הרץ בין שירקה ואלנד” 

שסימונם על המפה המצויירת שלהלן:

הרי-הרץ בין שירקה ואלנד

 

ראוי שנציין כי גיתה עצמו ערך שלושה מסעות ל”הרי הרץ” ואף טיפס לפסגה הגבוה שבהם [ 1142 מטר ! ] היא פסגת “הר-ברוקן”:

המסע הראשון – והחשוב שבהם נערך בחורף 1777 (בחודשים נובמבר-דצמבר 1777) – וגיתה כבן 26 שנה.

גיתה הצעיר

שני המסעות הנוספים נערכו בחודש ספטמבר 1783 ובחודש ספטמבר 1784.

 

לאחר ששהה כבר כשנתיים בחצרו של הנסיך קארל אוגוסט מסאקסן-ויימאר, כיועץ, החלו ספקות לקנן בליבו – ולבטיו וחיבוטי נפשו טולטלו בין רצונו להמשיך בוימאר, במשרה הנוחה והמתגמלת, ובין, יציאה לדרך חדשה.

גיתה החליט לצאת למסע מאתגר מאוד הן מן הבחיה הגופנית והן מהבחינה הנפשית ושם פעמיו לכיבושו של הר-הברוקן, הגבוה בהרי הרץ. הוא יצא למסע דווקא בעיצומו של החורף, חרף קשיי מזג האויר וחרף האזהרות שהוזהר מפני הסכנות הכרוכות במבצע אתגרי הרפתקני זה. יציאתו למסע היתה עבורו מעין מבחן ותוך חיפוש אחרי “סימן” שיאיר את דרכו. 

לא הכל היה כה רומנטי במסעו של היועץ הצעיר להרפתקה בהרי הרץ הגבוהים. מי שסייע במימון המסע היה פטרונו נסיך ושליט נסיכות וימאר, הנסיך קארל אוגוסט, שהטיל, מניה וביה על גיתה גם משימת מחקר שימושי, לנסות ולאתר מינרלים ומחצבים ראויים לכריה וניצול בהרי הרץ, שענינו את הנסיך דווקא מצד ההכנסה הכספית שתנבע לו מכרייתם וניצולם.

גיתה יצא למסע רכוב על סוסו אך חלקים רבים מן המסע, ביחוד בקטעי הטיפוס אל הפסגה, עשה ברגל, מתוך אמונה כי יעמוד במאמץ ויוכל להר הגבוה ולשלג ותנאי מזג האויר הקשים של החורף.

 

רישום מעשה ידיו של גיתה – “מראה הר-ברוקן” מבעד לשלג 1777

 

במכתבים וביומן מסע שכתב לידידתו שארלוטה פון שטיין [ 1742-1793] תיאר קטעים מן המסע וחוויותיו :

במכתב מיום 10 בדצמבר 1777 כתב לשטלוטה: 

“ועתה יקירתי אני מחוץ לדלת [ בית שומר היער -ו’ ],  לפני ברכתו של האשוח באור הלבנה הזוהר

 בית שומר היער שאירח את גיתה

 והיום הייתי ב”מזבח-השטן” ואני מקדיש את מיטב תודותי לאלוהי”

 

 Teufelsaltar הסלע ש”זכה” לכינוי “מזבח-השטן” במרומי הר-הברוקן

ברישום מעשה ידיו של קראוס שליווה את גיתה במסע משנת 1784

 לאחר שכבש את הפסגה [ בגובה 1142 מטר ! ] 

 

 פסגת הר ברוקן – ומדידת הגבהים

 

כתב גיתה לשרלוטה פון שטיין:

” מטרת כמיהתי – הושגה. היא היתה תלויה בצעדים רבים שהייתי צריך לצעוד ומהלכים רבים הנגזרים מהם. יודעת את עד כמה סימבולי הוא קיומי שלי, וכמיהתי תלויה על חוטים רבים


גיתה פירש את התגברותו של הקשיים כאותו “סימן” לו ציפה וכאות המאשר את החלטתו להישאר במשרתו בוימאר.
 

 

 

5.    “מסע חורפי להר-ברוקן”

 

המבע האמנותי למסעו של גיתה להר ברוקן בחורף 1777 – פרץ בשיר רווי הירהורים פילוסופיים שחיבר גיתה בעקבות מסע זה:

כתב ידו של גיתה לשירו “מסע חורפי לחר-ברוקן” 

 

הנימה הכללית העולה מן השיר היא נימתו של המתבודד המחפש את נתיבו בחיים. השיר ספוג הרהורים פילוסופיים על הטבע ומקומו של האדם בו – על בדידותו, על יאושו וחיפוש דרכו בעולם ועל תכליתו. במר לו הוא פונה ל “אבי האהבה” [ Vater der Liebe ] שיפתח עבורו את הנתיב אל האהודה, כמו היה מבקש את מימי המעיין המרווים את הצמא בחומו של המדבר ! [ והכל בעקבות סיורו של גיתה בהר ברוקן המושלג !! ]

על מידת השפעתו הרבה של גיתה על התרבות הגרמנית שתתפתח בעקבות יצירתו יכולה להעיד גם יצירתו של המלחין יוהנס ברהמס, שמילותיו בעלות הנימה המהורהרת של גיתה ב “מסע חורף להרי הרץ” תפסו את תשומת ליבו והוא הלחין שלושה בתים [ מתוך עשרת הבתים] בשירו של גיתה. זוהי יצירה מוזיקלית רויית עצב והרהורים המדברת על בדידות היחיד ועל תהייתו על דרכו בעולם ומוכרת בשמה “רפסודיה לאלט עם מקהלת גברים ותזמורת”.

להלן מילות השיר בתרגומה של עדה ברודסקי1

 

 

כדי לספוג את תחושת העצב והדכדוך בו נמצא הדובר בשיר – כפי שביטא אותו יוהנס ברהמס ביצירתו [ שבוצעה בביצוע בכורה בשנת 1869 ] אני מביא כאן את ביצועה המרגש של קטלין פרייר ליצירה נוגה זו:

 YouTube Preview Image

קישור ישיר לוידאו

 

קישור לקובץ קול

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 

 

 

 6.    הבלאדה “ליל ואלפורגיס הראשון” 

בנוסף לביטוי הלירי העמוק של רשמיו של גיתה ממסעו הראשון בהר ברוקן, [ בחורף 1777 ] כפי שמצאו ביטויים ב”מסע חורפי להר-ברוקן” מסעותיו הנוספים, בעיקר בשליחות המחקרית שלו לגילוי מינרלים ומחצבים על ההר, הולידו יצירות “פואטיות” פחות, והיו בפועל בעלות אופי מחקרי – כלכלי. כך בחיבורו : 

“Geognostisches Tagebuch der dritten Harzreise” ובתרגום “יומני המסע הבחקירת-שכבות-כדור הארץ השלישי להרי הרץ” – כלל חיבור מקיף “על הגרניט” שעורר הן ענין כלכלי והן מן הבחינה המחקרית ונחשב, באותה תקופה, כאחד הסלעים העתיקים והמיוחדים במיוחד.

תעבורנה כ 20-15 שנה מאז חווה גיתה את חוויות הביקור הבעליה להר ברוקן ועד אשר יופיעו ביצירתו הסממנים הראשונים של העולם המיתי והפאגאני ועד לאורגיה שלוחת הרסן שתתפתח ותהיה “ליל ואלפורגיס” כפי יפרסם בסופו של התהליך רק ב 1808.

הצירה שתסמן את תחילת התהליך שיבשיל באפיזודה “ליל ואלפורגיס” שבפאוסט, נכתבה בשנת 1799.

 

ביום 23 באוגוסט 1799 שיגר גיתה לידידו ויועצו המוזיקלי המלחין קארל פרידריך זטלר [ 1758-1832 ] בלדה ששמה “ליל ואלפורגיס הראשון” כשהוא מציע לו ובפועל מפציר בו להלחין מוזיקה ליצירה הכתובה כמעין מחזה או רב שיח בין מדברים שונים.

קארל פרידריך זטלר לא הצליח, למרות נסיונותיו, להלחין את היצירה. גיתה, שהאריך חיים לא נואש וכעבור זמן פנה לפליקס מנדלסון ברטולדי והציע לו להלחין את היצירה.

וגיתה שסבר כי ראוי להלחין אותה מסר אותה לפליקס מנדלסון ברטולדי – שהיה גם תלמידו של זטלר אשר הלחין אותה וכינה את יצירתו “קנטטה חילונית”

גם עבור מנדלסון, לא היתה זו משימה פשוטה והוא הלחין בפועל שתי גירסאות ליצירה.

הגירסה הראשונה נכתבה בשנים 1830-1833 ובתוכניה שליוותה את ביצוע הבכורה ב 1833 הופיע טקסט [ כשהוא מצוטט במרכאות – אך לא חתום, ומיוחס לגיתה עצמו ] ובו דברי הסבר על תוכנה ומגמתה של היצירה:

להלן תרגומי לקטע מאותו טקסט :

“בימיה האחרונים של הפגאניות בגרמניה, הקורבנות של הדרואידים ## היו נתונים לסכנת עונש מוות על ידי הנוצרים, אך בתחילת האביב הדרואידים ותושבי ההרים ביקשו להחזיר להם את פסגות ההרים במטרה שיוכלו להקריב עליהם את קורבנותיהם, ובטקסים אלה, להפחיד להרתיע ולרדוף אחרי הנוצרים (בדרך כלל באמצעות הפחדת בכוחו של השטן). האגדה של ליל וולפורגיס הראשון אמורה להתבסס על ניסיונות כאלה “

 

 

 

 7.    פליקס מנדלסון ברטולדי  “ליל ואלפורגיס הראשון” 

 

 

פליקס מנדלסון-ברתולדי [ 1809-1847]
 
בשנת 1843 מנדלסון עצמו ערך ועיבד מחדש את היצירה והפעם אל התוכניה שליוותה את ביצוע הבכורה השני של “ליל ואלפורגיס הראשון” הופיע ציטוט ממכתב ששיגר גיתה למנדלסון ב-9.9.1831 ולהלן תרגומי לקטע ממנו:

“… בהיסטוריה, ויש לחזור על כך ולשנן תמיד:  הישן, המבוסס, המוכר והמוכח, נדחק הצידה ואף אם לא בטל לחלוטין, הרי לתוך החלל שנוצר בעקבות דחיקתו, נכנסים כוחות חדשים. תקופת המעבר, בה השנאה מסוגלת עדיין להגיב, מוצגת כאן בקצרה,התלהבות שמחה, בלתי ניתנת לכיבוש, מתלקחת שוב בהברקה ובהירות … “

 

שני ציטוטים אלה יכולים להצביע על כוונותיו של גיתה ב”מחזה-הקולות” שבו ניסה להציג כיצד מעשה קונדס [ של נסיון להפחיד את הנוצרים בהתחפשות למכשפות – כנציגי השטן ] מאפשר להמשיך קיומה של מסורת מקומית – המבקשת לקיים את המסורת של חגיגת שובו של האביב, חרף התנגדות נחרצת של משטר חדש [ הנצרות ] הבלתי סובלני למסורות קודמות.

 הדרואידים והאלילים [ נציגי הפאגניות הקדם נוצרית ] מתכוונים לחגוג את יום מאי, כראשית האביב, אך מקהלת הנשים מזהירה את החוגגים מפני הסכנה להפר את מצוות המשטר החדש [נציגי הנצרות].

הדרואידים אינם מוותרים על מינהגיהם ומסורותיהם וקוראים למאמיניהן להאבק על המנהגים והמסורות העתיקות. ה”פתרון” להתנגשות הצפויה בין שתי אמונות חסרות סובלנות זו לזו – מתגלה בהצעה, מבדחת משהו, שמעלה אחד הדרואידים ומציע לארגן מצעד מסכות מכשפות, שדים ורוחות, כשליחי השטן, כדי להטיל מורא על הנוצרים. התעלול מצליח ובזכותו מצליחים הדרואידים לחגוג את חג שיבת האביב.

 

עבור גיתה, מחבר הבלדה וגם עבור פליקס מנדלסון ברטולדי [ שכזכור היה ממוצא יהודי, ושהוריו הטבילו אותו לנצרות הפרוטסטנטית בהיותו ילד כבן 6 – ושלפי סימנים רבים מעולם לא קיבל על עצמו במלואה את הנצרות אליה הומר], היה בבלדה האמורה וב”קנטטה-החילונית” כפי שמנדלסון כינה את יצירתו המוזיקלית, ביטוי לחוסר שביעות רצונם של שני אנשי רוח אלה מחוסר הסובלנות הדתית והסכסוכים המכוערים בין קבוצות קיצוניות, ואף רמזו על ההתנכרות של חוגים דתיים מסוימים לטבע ולכוחותיו המחים כמו כוחו של האביב המתעורר.

בסרטון הוידאו להלן ניתן להאזין ליצירתו של מנדלסון המבוססת על עיבוד לבלדה של גיתה:

 

 YouTube Preview Image

 

קישור ישיר

 

בבלדה של גיתה מוצגת התנגשות בין שתי השקפות: ההשקפה המסורתית – המייצגת את הפאגניות לעומת ההשקפה הנוצרית החדשה המנסה לדחוק את רגלי ההשקפה הקודמת המגיבה, להתרחשויות ולמחזור החיים של הטבע – המכשפות, השדים והרוחות, כמיצגי השטן [ או הזרמים התת מודעים הפחדים והפנטזיות הנובעות תן התת-מודע ומעולם הדימיון ] מופיעים ביצירה מוקדמת זו כגורם אינסטרומנטלי – וכאמצעי “דרמטי” למחזה-הקולת שתפדים להביא את הפתרון להתנגשות שבין שתי ההשקפות המתנגדות.

 

 

 

8.    “ליל ולפורגיס” – כיצד הפכה הקְדוֹשָׁה לקְדֵשָׁה

 

נסתרות ונפתלות הן אורחות אדם ופלפולי נוהגיו ואכן, כמאמר משלי [ פרק ל פסוקים 18-20 ]: 

“שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וְאַרְבָּעָ, לֹא יְדַעְתִּים: דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי-צוּר, דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה; כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה ‘לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן’,

ואין לדעת כיצד דבקה דווקא בשמה של הקדושה ואלפורגה, מפיצת הנצרות הקאתולית החסודה,  חינגת הקְדֵשׁוֹת ##  המתהוללת במרומי הבלוקסברג, הוא הר הברוקן, הגבוה בהרי הרץ שבמרכז גרמניה.

כהר גבוה במיוחד שפסגתו, קרחת שכן היא מתנשאת מעל קו היער שאינו מגיע עד לפסגת ההר, ובשל גובהה, ומזג האויר השורר באיזור רוב ימות השנה, היא האפופה אד, ערפילים ועננים, ולא פלא הוא שמימי קדם עורר ההר הגבוה והמסתורי, סקרנות , מסתורין ותעלומה, ואף רכש מעמד של קדושה אצל השבטים הפרגניים הגרמאניים שחיו בסביבותיו.  

מלך הפרנקים קרל הגדול [ 742-814 ] שבשנת 800 הוכתר על יד’י האפיפיור ברומא כקיסר הראשון של “האמפריה הרומית הקדושה” כפה על השבטים הגרמנים הפאגניים לקבל עליהם את עול הנצרות. משהנצרות השתלטה על ממלכת הפרנים ובפועל הפכה לדת האימפריה הרומית הקדושה, המסתורין וההוד שאפף את ההר הגבוה ומעורר האימה, זכום לפרשנויות שהיתה בהן מידה לא מבוטלת של דמוניזציה, וכך התפתחו  אמונות עממיות ואגדות כאילו פסגת ההר נשלטת על ידי השטן, וכי במרומי ההר מתקימים פולחנים של כישוף ומאגיה.

כמה סלעי גרנית שמרומי הפסגה בעלי צורה דרמטית ומיוחדת זכו, על ידי מטפסים שונים שהעפילו למרומי ההר בכינויים הכורכים את הביטוי Hexe שתרגומו “מכשפה” בשמם כגון; Hexenwaschbecken ; Hexenaltar;  Hexentanzplatz;  Hexenbrunnen

וגם Teufel שתרגומו “שטן” כגון בסלע שנקרא Teufelskanzel:

במאה ה 17 לאור הביקוש והסקרנות של טיילים שונים התפתחו למרומי ההר דרכים ואף אכסניות שיכלו לספק למטילים מחסה ומזון במסעם הארוך והקשה.

 

 

 

9.    יוהאן פראטוריוס “בלוקס-ברג” 1668 

 

בשנת 1668, פרסם משורר, אספן של אגדות עם וחוקר שפעל באוניברסיטת לייפציג שחתם כיוהאן ספאטוריוס ספר שהוקדש ל”בלוקס-ברג” הוא הר-ברוקן

 

שער ספרו של יוהאן פראטוריוס “בלוקס-ברג” שהודפס בשנת 1668 בלייפציג

 

 וכאן תרגום דבר שער הספר

 

Blockes Mountain Occupation /
Or
Detailed Geographical Report
The great old and famous
Blockes Mountains:
Likewise from the
Hexenfahrt / and Zauber-Sabbathe /
So upon such mountains the uncivilian population would come out
Teutschland / Yearly May 1 in Sanct-
Walpurgis Nights.
From many Autoribus signed / and with schoͤ-
Rarities are added to
Figures /
from
M. JOHANNE PRÆTORIO,
Poëtâ Laureatô Casareô.
Next to an Appendice from Blockes-
Mountains / as well as the Old Reinstein /
And the Baumans Hoͤle am
Hartz.

To Leipzig /
Bey Johann Scheiben / and Franckfurth
At the Maͤyn / bey Friedrich Arnsten
to find.
Printed Anno 1668.

 

בספר זה העלה הסופר את האגדות והמסורות הפולקלוריות לפיהן בתחילת חודש מאי מתכנסות המכשפות במרומי הר ברוקן ל”שבת-המכשפות” ואסף אגדות וסיפורים על פעולתן ומעליליהן באותה התכנסות. כאן איור המופיע בספר והמתאר בצורה גרפית חלק מהפעילות המתרחשת על ההר באותה – “שבת המכשפות” שהפכה והיתה ל”ליל ואלפורגיס”.

 

 

Johannes Praetorius: Blockes-Berges Verrichtung, Leipzig 1668

 

 

ספרו זה של פראטוריוס היה מוכר לגיתה, וכפי שנעיר בפוסט הבא, “[00-02] גיתה-פאוסט – קריאה מו{ע/א}רת ב”ליל-ואלפורגיס” נין למצוא את עקבות פראטוריוס ביצירתו של גיתה.

 

יצירה נוספת שעמדב לנגד עיני גיתה כרקע לחיבור “ליל ואלפורגיס שלו, היתה שירו הקומי של המשורר: 

[Johann Friedrich Löwen [1727-1771

  Die Walpurgis Nacht. Ein Gedicht in drey Gesängen – ובתרגום “ליל ואלפורגיס שיר בשלושה מזמורים [ בתים ]”

 

גם על עקבות היצירה הסאטירית הזו ננסה לעקוב בפוסט הבא.

 

 

 

________________________________________

פוסטים בנושא גיתה-פאוסט / ליל ואלפורגיס

_________________________________________

 

 

 

[00-01] גיתה-פאוסט : “ליל ואלפורגיס” – מקְדוֹשָׁה לקְדֵשָׁה

[00-02] גיתה-פאוסט : קריאה מו{ע/א}רת ב”ליל ואלפורגיס” [ בהכנה ]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.

 

הערות שוליים
  1. בספר – מאולם הקונצרטים – מילים לצלילים – חלק שני בעמודים 100-101 הוצאת כרמל – הקיבוץ המאוחד []
סוף עמוד
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....