קישור ל- goto facebook page
היום 20.04.2024, 07:59. באתר "מילים" 652 פוסטים ובהם 820,342 מילים. { לשם השוואה: לפי ה'ויקיפדיה' בתנ"ך כולו יש 306,757 מילים...}
קטגוריות


[00] פרוסט/שחזור: בחיפוש אחר מרסל האבוד…

18 בספטמבר, 2021

.

 

[00] מרסל פרוסט : בחיפוש אחר מרסל האבוד…

הטקסט [בעמודה הימנית – בדף הראשי ] , הינו ללא ספק, הקטע המפורסם והידוע ביותר מתוך הרומן רב-ההיקף של מרסל פרוסט, “בעקבות הזמן האבוד”.

זהו גם אחד הטקסטים החדשניים, היפים והמפתיעים בספרות המאה העשרים.

הפרק מתאר את עוררות הזכרון הלא-רצוני כפי שחווה מרסל, הנער גיבור הרומן, כאשר הוא טובל בכוס תה, עוגית מדלין קטנה ומגישה לפיו.

באותו רגע, שמכל בחינה אחרת, הוא רגע שגרתי וחסר חשיבות, מתרחשת מעין “הארה”, ניצת בו משהוא שמעבר להגיונו ומעבר לאפשרות להסבירו: בפועל, זכרונות ילדותו עולים וצפים לנגד עיניו.

מרסל פרוסט היה חובב מושבע של מוזיקה. המוסיקה ממלאת תפקיד נכבד במהלך
הרומן. כך למשל לקטע המוזיקלי המכונה ה“פראזה הקטנה” מתוך הסונטה של ונטיי,
תפקיד נכבד בחלקים רבים של הרומן.

פרוסט עצמו היה אחד ממערצי המוזיקה של ריכרד ואגנר. אהבתו זו, מבצבצת ועולה כמה וכמה פעמים במהלכו של הרומאן. את דמות כמה מגיבוריו, יצק כחובבי ואגנר מושבעים, כך הן
אודט והנסיכה דה-גרמנט בכרך “אלברטין נעלמה” מופיע הקטע הבא:

“ישנם רגעים בחיים בהם סוג ידוע של יופי נולד מרב גוניותן של הצרות המתרחשות עלינו, המשתזרות כמו לייט-מוטיבים וגנריאניים, מתוך הרעיון ואשר ממנו הן גם נעלמות, ארועים אלה אינם ממוקמים בסך-כל ההשתקפויות הניבטות מהמראה הקטנה והאומללה שהנפש אוחזת בקידמתה ואשר ממנה היא מסיקה את העתיד, הארועים שוכנים בפנים ולפתע יפרצו כפרוץ אדם הבא להאשימנו בפשע”

The Fugative, p. 451

בסצינה של עוגית המדלין הקטנה, המובאת [ בצד ימין – בדף הראשי ] , בתרגומה היפה והזורם של הלית ישורון, ניתן “לשמוע”, את פעמיו של הזמן, כשהם חוזרים ומשתזרים בקטע – משל היו אחד ה”לייט-מוטיבים” שבו.

“לייט-מוטיב” או בתרגום לעברית “מוטיב-מנחה” או “מוטיב-מדריך”, הינו מושג בו השתמש לראשונה אחד מפרשניו הראשונים של ואגנר, אריך פון וולצוגן. ואגנר עצמו לא הסתייג ממנו, ואף קיבל עליו עולה של הגדרה זו.

“מוטיב-מדריך” הוא קטע מוזיקלי, ובעיקר מנגינה מסויימת, בעלת איפיון משל עצמה, שקל לזהותה וקל לזכרה. מנגינה אופינית שכזו תחזור, בחילופי גוון וצבע במפורש או ברמז, בקדמת התזמורת, או אי שם ‘מאחרי הקלעים’ – כל אימת שהנושא אליו היא קשורה יעלה במהלך העלילה או ההתרחשות על הבמה.

כגון, “מוטיב הריין’ שהוא אחד הנושאים הבולטים ב”רינג” (או בשמה המלא “טבעתו של הניבלונג”).  נושא זה יחזור לאורכן של ארבע הדרמות המוזיקליות המרכיבות את הרינג: “זהב-הריין” “הוולקירות” זיגפריד” ו”דמדומי-האלים”.

כאשר יועלה או יוזכר הנהר או מימי הנהר – תתנגן לה המנגינה הזכורה מפתיחת האופרה הראשונה המתארת את זרימת הנהר.
בדומה למוטיב “הריין” גדושה יצירתו של ואגנר, שהשמעתה המלאה, אורכת כ 18 שעות ופרוסה על פני ארבעה ימים מימי הפסטיבל בביירויט, כמה עשרות של “לייט-מוטיבים” שכאלה: כגון “מוטיב-זיגפריד”, “מוטיב-ברונהילדה”, “מוטיב-הטבעת”, “מוטיב-ואלהאלה” וכו’ וכו’.

בנקודה זו נצטט דברים שכתב הקומפוזיטור עמי מעייני בספרו המעמיק ורחב ההיקף:
“ריכרד ואגנר מונוגרפיה”, (ירושלים, 1995):

“התכונה המוצלחת ביותר של המוטיב-המדריך היא יכולתו לחרוג משליטתו של הזמן הפיסי מבחינת הסדר הכרונולוגי של העלילה. קיים אצל ואגנר ניצול מוצלח של המוטיב-המדריך כבשורה מטרימה להתרחשות עתידית, אשר לעתים מעוררת בנו את זכרון העבר. עירוב הזמנים – העבר והעתיד – בהתרחשות בהווה, היא ייחודית לאמנות המוסיקה ומנוצלת היטב בשימושם של המוטיבים-המדריכים, המאחדים את הרקמה הצלילית הכללית. יתרון זה אינו קיים בשום אמנות אחרת. ניצולו של יתרון זה הוא הישגו המופלא של ואגנר, הגורם לנו להרגיש, שאנו מסוגלים לעקוב אחר האופרה באמצעות אוזננו בלבד, ועם זאת, להיות מודעים היטב למרבית ההתרחשויות הדרמטיות. זהו יתרונו הגדול של המוטיב-המדריך, כפי שמצא פיתוחו במוזיקה של ואגנר” (עמ’ 591)

 

ניתן לזהות שימוש דומה לשימוש שעשה ואגנר בטכניקה של ה“לייט-מוטיב”, גם ביצירה רבת ההיקף של פרוסט, לארכה שילב, במאות הזדמנויות, את ה“לייט-מוטיב של הזמן”, ואת הלייט מוטיב המתפתח ממנו – “הלייט מוטיב של הזכרון”.

עבור פרוסט הזמן הוא בבחינת ה”מימד הרביעי:

“כל זה הפך בעיני את הכנסיה למשהו שונה לחלוטין משאר העיר: מבנה החולש, אם אפשר לומר, על חלל בעל ארבעה מימדים – כשהרביעי הנו ממד הזמן…. “

כדי להבליט את השימוש שעושה פרוסט במימד הזמן, בקטע זה – שהוא בבחינת
הטיפה מתוך הים הגדול, צבענו את איזכוריו, בצבע כחול.

בנוסף לכך, יצרנו לאורכו של הקטע 20 קישורים, היוצאים ממילים המופיעות בטקסט והן מקושרות לדפי-אינטרנט-מקושרים (בטכניקת ה”היפר-לינק”). לחיצה עם העכבר על הקישור מביאה את הגולש, לטקסטים ותמונות ה”יוצאות”
מתוך המילים בטקסט הראשי.

בדרך זו הופכת הקריאה להיות רב-מימדית, ורב שכבתית. זוהי אחת הצורות של “היפר-טקסט”, והיא מתאימה במיוחד ליצירתו של פרוסט, המעלה במהלך כתיבתו, אסוציאציות, זכרונות, מחשבות, ואיזכורים של יצירות אמנות אמיתיות, (ובחלק מהמקרים בדויות).

בקישורים אלה ניסינו להתחקות אחר הריאליה העומדת בבסיס הקסם.

ובכן, גם אנחנו הלכנו וחיפשנו את המקומות ואת השמות וניסינו לעלות על עקבותיהם של נושאים אחדים ואיזכורים אחדים בקטע האמור, והכל בנסיון למצוא את מרסל האבוד.


 

 

נכתב ועוצב על ידי VICTOR

דצמבר 2000 עודכן בספטמבר 2021

 

________________________________________

רשימת כל הקישורים לשחזור הפוסט המקורי על פרוסט

________________________________________

 

[00.0] מרסל פרוסט : ועוגית המדלן … [ שחזור פוסט משנת 2000 ]

.[00] פרוסט / שחזור: בחיפוש אחר מרסל האבוד…

[01] פרוסט / שחזור: “במשך-שנים”

[02] פרוסט / שחזור : קומברי היא אילייה

[03] פרוסט / שחזור : “חדר-האוכל”

[04] פרוסט / שחזור “מר סוואן”

[05] פרוסט / שחזור: “חדר-השינה”

[06] פרוסט / שחזור : “אמא”

[07] פרוסט / שחזור: “הזכרון”

[ 08 ] פרוסט / שחזור : “מדלינות-קטנות” 

[ 09 ] פרוסט / שחזור : “קשווה-גלית”

[ 10 ] פרוסט / שחזור : “קונכיית סאן-ז’אק”

[11] פרוסט / שחזור: “הדודה-ליאוני”

[12] פרוסט / שחזור : הבית הישן והאפור

[13] פרוסט / שחזור : “החדר”

[14] פרוסט / שחזור : “הביתן הנשקף אל הדירה”

[15] פרוסט / שחזור : “הכיכר”

[16] פרוסט / שחזור: “הרחובות”

[17] פרוסט / שחזור : “הפארק-של-סוואן”

[ 18] פרוסט / שחזור : “הוויוון”

[19] פרוסט / שחזור : “הבתים-הקטנים”

[20] פרוסט / שחזור: “הכנסיה”

 

 

 

.

.

 

Google Translator
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....