Tel Aviv, 26 Jul 2017, 07:36:12
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות

יוליסס§קאליפסו 04-7 – אג’נדת נטעים הציונית וליאופולד בלום

14 ביוני, 2016

תקנון של אגודת נטעים משנת 1908

בפרק “קאליפסו” יאזכר ג’ימס ג’ויס את “אג’נדת נטעים”.

הנה הקטע כפי שהוא מופיע בספר לפי תרגומה של יעל רנן:

 

רח’ דורסט אין סימן, נעלמה, אז מה? הוא פנה חזרה דרך רחוב דורסט, קורא בעיון.

“אגנדת-נטעים”:

[הערות של המתרגמת בצבע אפור [7]. כך במקור (בתעתיק מוטעה של “אגודת נטעים”)]. 

אגודה של נוטעים. לרכוש שטחי חול נרחבים מן הממשלה התורכית ולנטוע בהם עצי אקליפטוס. מצוינים בשביל צל, דלק ובנייה. פרדסי תפוזים ומקשאות מלונים ענקיות מצפון ליפו. אתה משלם שמונה מארקים והם נוטעים בשבילך דונם אדמה של זיתים, תפוזים, שקדים או אתרוגים. זיתים יותר בזול: תפוזים זקוקים להשקאה מלאכותית. כל שנה אתה מקבל משלוח מן היבול. רושמים את שמך כבעל האדמה למשך כל חייך בספר האיגוד. אפשר לשלם עשר במזומן ואת היתרה בתשלומים שנתיים. בלייבטרוי שטראסה

[[8]. “בלייברטוי” פירושו בגרמנית: “היה נאמן”. ברחוב זה אכן נמצאו משרדי ההסתדרות הציונית].

מס’ 34, מערב, 15. לא שווה הרבה. בכל זאת עומד מאחורי זה רעיון.

הוא התבונן בבקר, מיטשטש בחום כסוף, עצי זית מאובקים כסופים, ימים שלווים מתמשכים: גיזום הבשלה, זיתים אורזים בתוך כדים, אה? נשארו לי עוד כמה שקניתי אצל אנדרוס. מולי ירקה אותם החוצה. עכשיו היא כבר מכירה את הטעם שלהם. תפוזים בנייר משי ארוזים בתיבות. גם אתרוגים. מעניין אם אתרוגי המסכן עוד בחיים, בסנט קווין פארייד. ומאסטיאנסקי עם הציתר הישן. ערבים נעימים היו לנו אז. מולי בכורסת הנצרים של אתרוגי. נעים לאחוז בו, פרי צונן דונגי, לאחוז ביד, להרים אותו אל הנחיריים ולהריח את הבושם, כך בושם כבד, מתוק, פראי, תמיד אותו הדבר, שנה אחר שנה. וזה נמכר במחירים גבוהים מויזל סיפר לי. כיכר קטלב: רחוב נעמן: זמנים נעימים שהיו ואינם. חייבים להיות בלי פגם, הוא אמר. כל הדרך שהם עושים: ספרד, גיברלטר, הים התיכון, הלבאנט. תיבות ערוכות בשורה על הרציף ביפו. בחור מסדר אותן בפנקס, פועלים בבגדי עבודה מזוהמים מעמיסים אותן. הן מה – שמו יוצא מן. מה רב שלומ? לא ראה. בקושי מכיר אותו טיפוס די משעמם. הגב שלו כמו זה של רב החובל הנורבגי. נראה אם אני אפגוש אותו היום. קרונית מזליפה מים. לעורר את הגשם. בארץ כאשר נעשה בשמים.

[[9]. רמיזה לתפילה “רצונך ייעשה בארץ כאשר הוא נעשה בשמים” (מתי, ו’, 10)]

לא, זה אחרת. ארץ עקרה. מדבר צחיח. אגם וולקאני, ים המוות: בלי דגים, חסר צמחייה, שקוע עמוק בתוך האדמה. אין רוח שתישא את הגלים, אפורים כעופרת, מי-רעל ערפיליים. גפרית הם קראו לזה מומטרת ארצה: ערי-הכיכר: סדום, עמורה, אדום, כולם שמות מתים. ים-מוות בארץ מתה. אפורה וזקנה. זקנה עכשיו. היא ילדה את הגזע העתיק ביותר, הראשון.

מתכונן

לחזור לרחוב אקלס קשישה בלה כפופת-גב יצאה מחנותו של קסידי ועברה, לופתת בקבוק משקה קטן בצווארו. העם העתיק ביותר. נעו ונדו הרחק על פני האדמה כולה, מגלות אל גלות, פרים ורבים, מתים, נולדים בכל מקום. עכשיו היא מוטלת שם. לא יכולה ללדת עוד עכשיו. מתה: של אשה זקנה: פות אפורה ושקועה של העולם. עזיבות. חרדה אפורה צרבה את בשרו.

פונה לאקלס מקפל את הגיליון אל תוך כיסו פנה אל רחוב אקלס, מחיש את צעדיו הביתה. שמן קר החליק בעורקיו, שולח צינה בדמו: הזמן קורם מעליו מעטה של מלח.

[[10]. רמיזה לסיפור אשת לוט.]

 

עד כאן ציטוט הטקסט של ג’ויס.

כידוע, ג’ויס דחס לתוך ספרו רמזים לנושאים רבים מאוד שהעסיקו אותו ושהמכלול של פסיפס הענק של פרטי הפרטים הקטנים – הם היוצרים את התמונה הרחבה הפנורמית של גיבוריו והויית חייהם.

 

 בספר

             

 

 

 

 

 

 

 

 

.

ULYSSES ANNOTATED

NOTES FOR JAMES JOYCE’S

ULYSSES

מאת :

DON GIFFORD WITH ROBERT J. SEIDMAN

שהוא ספר עזר רב חשיבות המשמש כעין “קונקורדנציה” ליוליסס של ג’ימס ג’ויס, מפרשים המחברים בעמ’ 74 את האיזכור שמאזכר ג’ויס את “אגנדת נטעים” [ “אגנדה” כתוכנית פעולה, מתווה של “נטעים” ] וכותבים:

  

Agendat Netaim – Hebrew :

” a company of planters”

(though the more proper spelling would be Agudath) and advertisment for Zionist colony” It was eatablished in Palestine only in the summer of 1905 … it’s aim was to save the prospective settler the initial hardships involved in setting up a farm by itself buying land, developing it, and planting trees for him” (Hyman p.339.)

 

התחקות אחר הפרטים, [ ולעיתים אף אחר פירטי הפרטים ] מאפשרת לקורא לצרף ולצרוב בתודעתו תמונה רחבה [ ובעיקר מרהיבה ] של החומרים מהם בנה ג’ויס את ספרו. אחד הפרטים שמשכו את תשומת ליבי הוא ענין אזכורה של “אגנדת נטעים” כאשר כוונת גויס היא ל”אגודת נטעים” .

כפי שלמדתי מעיון ולימוד בארכיון הציוני בירושלים אגודה כזו אכן היתה קיימת  ופעילה בארץ ישארל שהיתה אז תחת השלטון העותומאני.

בארכיון הציוני מצאתי מסמכים המעידים על פעילותה של אגודה זו.

 אביא להלן אחדים מהם להדגים את דברי:

 

 

 

 

 

הפרוספקט של אגודת נטעים מהחודשים אפריל – מאי 1910                                                                                                                                                                                                                         

תקנון אגודת נטעים בשפה הצרפתית

 

 

נדבך נוסף זה שג’ויס מצרף לקווי דמותו של ליאופולד בלום, היהודי המומר, שהמגלה מידה של ענין ואולי אף סימפטיה מסויימת למפעל הציוני שהיה בחיתוליו בעת שכתב את הספר מוסיפה קו מענין לאשיותו של ליאופולד בלום.

 נשים לב כי בענין “אגודת נטעים” חל אצל ג’ימס ג’ויס שיבוש מסויים. הספר כידוע מתרחש ביום 16 ביוני 1904 בעוד שאגודת נטעים הוקמה לאחר תאריך זה. אך עיקר עניננו הוא לא לדיוק ההסטורי אלה לעיצוב בספרותי – מעשה אמן כפי שעיצב ג’ימס ג’ויס את דמות גיבוריו.

   

___________________________________________________

רשימת הפוסטים בנושא “קליפסו” – הפרק הרביעי ב”יוליסס” של ג’ימס ג’ויס

_________________________________________________________________

יוליסס§קליפסו – 04-1 התחלה בפרק הרביעי

 יוליסס§קליפסו –04-2 – תמצית הפרק הרביעי

יוליסס§קליפסו –04-3 – קליפסו באודיסיאה ובמכחול הצירים

יוליסס§קליפסו –04-4 – מבוא לטקסט הצבוע, המואר והמוער

יוליסס§קליפסו –04-5 – הטקסט הצבוע, המואר והמוער

_________________________________________

דברי פרשנות – קריאות פרשניות

_________________________________________

 יוליסס§קליפסו –04-6 – אוברטורה דרמטית ומתרוננת

  יוליסס§קליפסו –04-7 – אג’נדת נטעים הציונית וליאופולד בלום

 

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....