Tel Aviv, 21 Sep 2017, 15:03:56
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות

כמה מילים על הצורך להגן על חופש הדיבור של גידי אורשר

10 ביולי, 2016

.

agranat--700

 

דברים אלה שכתב השופט שמעון אגרנט בשנת 1953 בבג”צ “קול העם”, חיוניים ורלוונטיים כיום, לא פחות משהיו כאשר נכתבו ובכל אותן פעמים רבות, שצוטטו בעשרות פסקי דין של בתי המשפט בישראל מאז.

 

הזכות להביע את דעתך – זכתה למעמד משפטי מועדף שכונה על ידי בית המשפט העליון כ“מעמד על משפטי”:

“…פשוט, ברור ומקובל עלינו הוא, כי אדם רשאי להביע ברבים את רעיונותיו ומחשבותיו, ובתוך אלו את פרשנויותיו לאירועים שבעבר, בהווה או בעתיד, מבלי שיגבילוהו בכך. זהו המאפיין המרכזי לחירות המחשבה האנושית וליכולתו של אדם להגיע לידי ביטוי עצמי.

נקודת המוצא העיונית ממנה צומח קיומה של חירות הביטוי, היא, כי אל לחוק לאסור על אדם לנהוג כרצונו, אלא אם יש טעם פוזיטיבי לכך, הנובע מן הנזק או מסכנת הנזק שייגרם לאחר. זהו מה שמכונה, בין היתר, כעיקרון המינימאלי של החרות. […] 

על-מנת שתהיה משמעות לעיקרון של חופש הביטוי, יש לנקוט דרך של ריסון ממשי בעת קביעת הסדרים כלשהם, הכובלים או מסייגים זכות זו. משמע, למען מטרה זו יש להעניק מעמד מוגן מיוחד, השומר על קיומה של החירות כדי שלא תצטרך לסגת מפני כל אינטרס נוגד […] רעיון דומה הובע בע”א 723/74 [1], בעמ’ 295 מקום שם נאמר:

“…אפיו המתואר של חופש הביטוי כזכות בין זכויות היסוד החוקתיות מעניק לו מעמד-על משפטי. החובה לקיימו היא בגדר קו מנחה, שלפיו מגבשים וצרים צורתם של חיקוקים ובוחנים חוקיות פעלן של רשויות שלטון. זאת ועוד, יש לכך השלכה ישירה על פרשנותו המשפטית של כל חוק חרות. כל הגבלה של תחומיה של זכות כאמור ושל היקפה, העולה מדבר חקיקה, תפורש באופן מצמצם …”

 

ולמה אני מזכיר את אלה ?

 

מכיוון ששביום 8.7.2016,  פרסם האזרח גידי אורשר שיש לו גם דף פרטי בפייסבוק [ כמו לאזרחים רבים אחרים ] פוסט, ובו הביע את דעתו. 

לפי מה שהיה מקובל עד היום בישראל היתה זו זכותו, כפי שציטטנו לעיל.

 

פעמים רבות שמענו מפיהם של פוליטיקאים כאלה ואחרים כי הם בעד חופש הביטוי:

גם כשמירי רגב צעקה “Cut the Bulshit” בוועידת ה”ארץ” ביום 6.5.2016 כיוונה את האמרה של ה”פילוסוף” הסיני הידוע סאן שו” [ שלא היה ולא נברא] כמתגוננת כנגד האשמתה כמבקשת לסתום פיות, וכמי שמאיימת על חופש הביטוי, ולכוון את התרבות שתדבר בשפה האהובה ועדיפה עליה…..

לדידה היא אבירת חופש הביטוי וכפי שכתבה בפוסט שפרסמה ביום 26.6.2016 בענין תאגיד השידור הציבורי:

“התאגיד הציבורי שייך לציבור כולו ואני אוודא שכלל הציבור יבוא בו לידי ביטוישמאל וימין, מזרחיים ואשכנזים, חרדים, דתיים וחילוניים, נשים וגברים, יהודים וערבים….”

 

אכן דמוקרטית למופת, הלוחמת הנחרצת בעד חופש הביטוי …. ורק חסר היה שתתקשט בנוצותיו של וולטיר שאמר:

“איני מסכים לשום דבר שאתה אומר, אך אני מוכן למות כדי להגן על זכותך לומר את הדברים”.

שהרי אם מותר למירי רגב, לצטט “פילוסוף סיני ידוע” [ שלא היה ולא נברא….] מותר לנו לצטט פילוסוף צרפתי חשוב, ידוע ומשפיע וולטיר שמו [ למרות שהוא מאבות המחשבה המערבית – ארופאית, ובז לא מעט לדת ולמאמינים בה…

 והנה, האזרח גידי אורשר, שיש לו דף בפייסבוק, והוא ככל הנראה חילוני, וככל הנראה אשכנזי [ איני יודע כי איני מכיר אותו – אך אני משער ] פרסם בזמנו החופשי, ומחוץ לשעות העבודה שלו בגלי צהל, ובלי קשר למשרתו כמבקר קולנוע, את דעתו האישית על עיניינים אחדים שהרתיחו את דמה של מירי רגב.

מירי רגב כבר הבהירה לנתן דטנר, לאחר שהעז לאמר עליה דבר שנראה לה כפגיעה באגו שלה, או בכבודה שדבריו “אצלי הן לא יעברו בשקט” ומאחר [ ואולי בגלל ] שסימנה כי :

“גידי אורשר הוא אחד משרקני הבוז שליוו את פתיחת פסטיבל הקולנוע ביום חמישי אליו מצטרפת להקה של קוטלרים וגרבוזים…”  

יצאה למסע נקמה וחיסול של האזרח גידי אורשר בדרך הידועה של ניסיון לפגוע במקור פרנסתו.

למי שמצוי מעט בתולדותיה של מדינת ישראל, זכור כי “טריק” זה נוסה היטב, גם בארצנו הקטנטונת, בימי שלטונה של מפא”י, האשכנזית, המתנשאת, מדירת המזרחיים ומשפילתם.

בימיה ה”טובים”, פעל שר הבטחון דאז – דוד בן גוריון, למנוע מד”ר ישראל שייב [ לימים ד”ר ישראל אלדד] שהיה חבר בלח”י ואיש ימין מובהק, מלשמש כמורה בבית ספר כמקור לפרנסתו [ בית המשפט העליון ביטל את הפגיעה הזו בד”ר שייב – ביום 8.2.1951 בבג”צ 144/50],  אך במקרה אחר של המורה שושנה כ”ץ, שהיתה חברה במפלגה הקומוניסטית הישראלית, לא ביטל השופט משה לנדוי, שישב בהרכב את פיטוריה של שושנה כ”ץ, מורה בבית ספר אחר, שפוטרה מעבודתה כמורה ופרנסתה נפגעה, כיוון שהחזיקה בדעות קומוניסטיות [ ביום 9.12.1955 בג”צ 76/55].

ועתה, מירי רגב, חברת מפלגה ימנית, הטוענת ל”חרות האזרח”, מפלגה שנוסדה על בסיס תורתו של זאב ז’בוטינסקי [ שלא נהג, עד כמה שידוע, להשתטח על קברי צדיקים…] אך מנגד, ביקש להציג עצמו בשנת 1938 כנביא ה”גאולה הסוציאלית” ואת תנועתו כדואגת ל”חמשת המ”מים: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. ופרנסה בכלל אלה….

 

מירי רגב, הזדרזה לפעול מהר ובנחרצות, כפי שפרסמה בדף הפייסבוק שלה: 

“פניתי למפקד גלי צה”ל ודרשתי ממנו לפטר לאלתר את גידי אורשר, מבקר הקולנוע של התחנה, לאחר שהתבטא באופן גזעני להחריד נגד עדות המזרח, נגד הדת והמסורת היהודית ונגד ציבור שלם שהוא אינו נמנה עליו אבל סבור כי הוא יכול לבוז לו.”

אם אכן, דרישתה של מירי רגב תקויים וגידי אורשר יפוטר בשל הפוסט הפרטי שפרסם בדף הפייסבוק שלו – פוסט שאין בינו ובין עבודתו כמבקר קולנוע בגלי צהל – דבר וחצי דבר – הרי שתהיה בכך פגיעה חמורה בעקרון חופש הדיבור, ובזכויותיו לפרנסה.

לאור הסכנה שאני מוצא בהתנהגות זו גם בפוסט זה [ כמו בפוסט קודם שפרסמתי ב 7.7.2016 ] מתאים להציב את תמרור האזהרה:

 

 

42565045_fascism_answer_4_xlarge

 

 

♦ ♦ ♦

אני מנצל הזדמנות זו ופונה לפעילים בולטים למען הענין המזרחי – ומאבקם לביטול האפליה כנגד קבוצה זו באוכלוסיה, וביחוד פונה אני לאלה המנסים לשכנע, השכם והערב, כי הם נאורים ודמוקרטיים מהאשכנזים המתנשאים, שגופם במזרח אך נפשם בסוף מערב…

ד”ר הני זוביידה;

רון כחלילי;

להגן על זכותו של גידי אורשר לאמר דברים שאינם תואמים את דעתם – ואולי אף פוגעים בהם – כמקרה בוחן להיותם דמוקרטיים וסובלניים בנוסח המזרחיים המתונים – להבדיל מהקיצוניות שלטענתם מאפיינת את האשכנזים, ולמנוע את פיטוריו של גידי אורשר, ופגיעה בפרנסתו בשל פוסט שהעלה לפייסבוק.

היום 10.7.2016

 ויקטור

 mymilim@gmail.com

 

 

 

 

 

 

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....