Tel Aviv, 27 Jun 2017, 08:23:06
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות
  • אין קטגוריות


בצל-התירזה [1] המיתוס מתחיל במיתוס…

8 בנובמבר, 2013

קאספר פרידריך דוד –  זוג תחת עץ התרזה

 

 

עץ-התיליה LINDENBAUM  או בתרגום המקובל “עץ-התרזה”, מאז שירו של חיים נחמן ביאליק :

 

 

תִּרְזָה יָפָה וַעֲבֻתָּה

עַל הַיְאֹר עוֹמֶדֶת מֻטָּה;

כָּל-הַיּוֹם בַּמַּיִם צוֹפָה,

חוֹשְׁבָה: מַה-יְּהֵא בְסוֹפָהּ

 

הוא אחד הנפוצים בעצים בגרמניה.

 

 

 

הוא זכה לא רק שהשדרה הראשית המוליכה אל שער ברנדנבורג שבליבה של הבירה , ברלין,  תיקרא על שמו –  “תחת-עץ-התרזה”  Unter der Linden:

 

 

 

 

אלא שעץ מרשים זה, הנטוע עמוק בתרבותה של גרמניה, במסורתה ובמוזיקה שלה, הפך חלק מתרבותה, ויתכן כי הוא שולח את שורשיו ויונק מעמקי הנפש הגרמנית.

 

 

עץ נשיר זה, זה המתנשא לגובה של בין 20 עד 40 מטר !  גזעו עבות ומלא הבעה – מצליח להאריך ימים – ויש עצים מזן זה שהם בני כאלף שנה.

 

 

גזע עץ תרזה עתיק יומין

 

 

 

עמידותו של העץ וחיותו הרבה, העניקו לו – עוד במסורת הטבטונית העתיקה, מעמד של עץ מקודש, שצילו שימש מקום מפגש ופולחן וגזעו הפך למקום המשפט.

יתכן ובשל הקדושה שיוחסה לעץ מימים קדמונים זכה עלה התרזה –

 

 

עלה התרזה – צורתו צורתה דמויית-לב

 

 

 

עלה דמוי צורת לב, שנתלש ונידף מצמרתו ומתפארתו של העץ העבות והמרשים, והיה לסמל רב תהודה במיתוסים הטבטוניים הקדמונים, ואת עקבותיו ניתן למצוא אף ב”שירת הנבלונגים”.

 

 

 

שירת הניבלונגים –  Der Niebelungenlied

 

היא שירה שמקורותיה מחזירים אותנו לימי הביניים. קובצי השירה נתגלו וזכו לתרגומים לגרמנית מודרנית-וקריאה, ולמחקרים החל במאה ה 18.

 

עם גילויים החלה השפעת המיתוסים הללו לתפוס מקומה בתרבות הגרמנית – ומקרהו של ריכארד ואגנר אינו היחיד.

 

 

בעלה זה של עץ התירזה נוכל למצוא, לטעמי, מעין נקודת זינוק לתופעה החוזרת ונשנית בתרבות הגרמנית שהכותרת לסידרה זו של רשימות זכתה לכינוי “תחת עץ התירזה”, אך כפי שנוכל להווכח בהמשך, ה”מוות” נושא כח דומיננטי בתרבות הגרמנית, מסתתר אי שם מבין בדיו של העץ ורובץ בצילו.

 

 

 

בשירת הניבלונגים מסופר על גיבור עשוי ללא חת – וזיגפריד שמו אשר :

 

 

“קטל דרקון בזרוע נטויה

ובדמו רחץ, מאז עורו מוצק

לא תבתרנו חרב, לא תשסף חנית”

 

 

[ שירת הניבלונגים, עלילה 74, תרגום אריה סתיו , הוצאת הקיבוץ המאחד]

 

 

אך, גם גיבור ללא חת זה – נופל קורבן ומת.

 

 

 

מותו בא לו, על פי אותה שירה, בשל מעשה בוגדנות נמהר של קרימהילדה – אשר אהב.

היא ידעה את סודו ואת נקודת התורפה שלו – ואותה היא הסגירה לידי האוייב:

 

כך מופיע הסיפור בעלילה מס’ 204 שב”שירת הניבלונגים”:

 

 

 הנה כי כן, אותו עַלְעַל-התרזה, שנידף ברוח, וכבלא משים, ובדרך מקרה, ריפרף, התנודד עד כי מצא דרכו ונחת והתמקם בין שכמותיו של זיגפריד הגיבור.

 

פראנץ שטאסן – העלה בגבו של זיגפריד – חיתוך עץ משנת 1929

 

 

 

גבורתו של זיגפריד ניכרת בעיקר משום שהצליח להרוג את הדרקון האימתני בחרף “נוטונג” שניתנה לו. כאשר דקר זיגפריד את החיה האימתנית, קלח של דם פרץ מגופה וניתז על גופו של זיגפריד הגיבור. דם זה היה לגופו של זיגפריד מעין שריון המגן על גופו מכל פגע.

 

אך, אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ – כלומר כל עלה ונקודת התורפה שלו – וזה בדיוק ה”קוץ” שבסיפורו של עלה עץ-התרזה שדבק בין שכמותיו של זיגפריד הגיבור:

 

במקום משכנו של עלה התרזה – לא דבק דמו של הדרקון ומקום זה – יחידי בכל גופו החסון של זיגפריד – היה חשוף ופרוץ וחסר שריון והגנה, הנה גם לגיבור העשוי ללא חת – יש נקודות תורפה:

 

 

ואת נקודת התורפה הזו – סודו האינטימי ביותר – גילתה, בבוגדנותה כי רבה – לא אחרת אלא “קרימהילדה” – מי שאהבה נפשו – וכך הסגירה לאוייב את נקודת התורפה של הגיבור. וכיוון שכבר מימות קדם ידענו כי ידע [ מודיעין ! ] הוא כוח – ומשנמסר סודו של זיגפריד לאוייב – ידע זה לנצל נקודת תורפה זו ודרך צורתה צורץ הלבב החדיר את הכידון עד כי פגע בליבו וימות !

 

גם דם [ = שריון ] הדרקון – לא הואיל לו לגיבורנו, וגם הוא, כשמשון הגיבור נפל קורבן לערמתן של נשים… כי יד האהבה בכל ויד כל בה !

 

 

 

פריץ-לאנג


 

כאשר בא פריץ לאנג, הבמאי האקספרסיוניסטי, להעלות את סאגת הניבלונגים בסרטו “הניבלונגים” – החלק הראשון – “זיגפריד”: חזר על סיפור זה אך הוסיף לו נופך [ ככל הנראה בהשפעתו של ריכארד ואגנר].

 

 

בסרט – לאחר שזיגפריד קוטל את הדרקון המאיים – בחרב הגיבורים שבידיו – “טרזאן הנורדי”  טועם באצבעו את דמו הניגר של הדרקון.

 

YouTube Preview Image

 

קישור ישיר לקטע מתוך “זיגפריד” של פריץ לאנג

 

השחקן פול ריכטר כזיגפריד בסרטו של פריץ לאנג “טארזן הנורדי”

 

 

 וראה זה פלא: כאשר מגיש הוא את אצבעו הטבולה בדם-הדרקון ללשונו, מתגלה ומתפענחת לפניו שפתן של הציפורים, וציפור אחת המקננת על ענפיו של עץ התרזה העבות, שלמראשותיו רובץ הדרקון, ליד המעיין, לוחשת לו לזיגפריד הגיבור כי אם ירחץ בדמו של הדרקון – גופו יהיה חסין כאילו עטפו שריון בלתי חדיר.

 

 

זיגפריד העשוי ללא חת קופץ לברכת הדם שנוצרה מדמו השפוך של הדרקון אותו הכניע זה עתה – וטובל את גופו בדמו – כדי לעטותו שיריון שיגן עליו בהמשך.

אלא שהדרקון האימתני אינו ניגף בקלות, הדם כבר אוזל מגופו, אך הוא עוד מכה מכה אחת אחרונה וניצחת בזנבו העצום, לפני שיפח כליל את נשמתו, ומכת זנב זו הפוגעת בעץ התרזה, העץ שבצילו רבץ, מצניחה זלזלי-בדים, בצורת לבבות, ואחד מאלה מוצא דרכו אל בין שכמותיו של זיגפריד הגיבור ודבק משם לגופו – וכך, “חיסן” אותו כנגד חיסון גופו בדמו של הדרקון.

מכת המוות שהכה זיגפריד בגופו של הדרקון חוללה שרשרת תגובות שתוצאתה גם היא : מותו של זיגפריד:

 

עלה התרזה שעל כתפיו של רודולף קליין שהחליף את השחקן הראשי פול ריכטר

שסירב להופיע בעירום…] ראה דקה 7.44

 

 

 

זיגפריד ב”טבעתו של הניבלונג” של ואגנר

 


 

 

גם ב”טבעתו של הניבלונג” מחזור ארבע האופרות של ריכארד ואגנר [ “הרינג” ] נופל זיגפריד קורבן לבגידה:

 

 

זיגפריד – הגיבור הצעיר העשוי ללא חת, נזקק לחרב “נוטונג” ובכוחה הרב הוא מצליח להכניע את הדרקון במכת חרב לתוך ליבה של החיה האימתנית.

 

בהפקה של המטרופוליטן אופרה בניו יורק זה נראה ונשמע כך:

 

YouTube Preview Image

 

 

קישור ישיר לקטע הוידאו

 

שיכור ניצחון הוא רוחץ בדמה של המפלצת – ודם זה של הדרקון מעניק לו שריון המחסן אותו מפני אוייביו,

אך, עלה תרזה אחד – שצורתו צורת לב – שנשר מן העץ שביער והתעופף ברוח, צנח על גבו של זיגפריד הגיבור בעודו רוחץ תחת זרם הדם.

 

 

ואבוי:  במקום בו צנח אותו עלעל – הוא דבק לבשרו של זיגפריד וגם כאן, אצל ואגנר, נוצרה על גופו נקודת התורפה, מבשרת האסון.

 

 

וכמו שיאמר כעבור שנים אנטון צכוב, אם במערכה הראשונה [ במקרה שלנו במערכה השניה – התמונה השלישית –  של זיגפריד ] תיתלה תמונה של אקדח על הקיר – ולענינניו תיוותר נקודת תורפה בשריונו של זיגפריד הגיבור העשוי ללא חת – הרי במערכה השלישית [ של “דמדומי האלים” ] ברונהילה [ כך קרא ריכארד ואגנר, לקרימהילדה ב”זיגפריד” גיבור האופרה השלישית ב”רינג”  האהובה-בת-האלמוות – אך בה במידה הבוגדנית, תסגיר בחמת זעמה את נקודת התורפה הזו לאויבו והאגן [ – בנו של אלבריך המרושע, גונב הזהב מנערות הריין ] ינעץ דרך אותה נקודת תורפה בגבו –  אותה פיסה קטנה [ בצורת עלה התירזה דמויי הלב ] עד כי יחדור הכידון ויגיע עד לליבו ויביא עליו את מותו הטראגי:

 

וכך נראה ונשמע קטע זה בו דוקר האגן את זיגפריד בגבו והורגו – בביצוע המטרופוליטן אופרה בניו יורק:

 

 

 

YouTube Preview Image

 

קישור ישיר לקטע הוידאו

 

עד כאן על עוללותיו של עלעל תרזה קטן…אך רב חשיבות

המעלה באסוציציה את “צנח לו זלזל = [ ז”ל ז”ל ? ] הזכור משירו של חיים נחמן ביאליק] 

 

 

_____________________

פורסם לראשונה בקפה דה מרקר ביום 6.1.2010 

 

_______________________________

[ המשך יבוא…]

 

 

 

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....