Tel Aviv, 16 Dec 2017, 11:13:56
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות

ריכארד וואגנר: לוהנגרין בפירכוסים

11 בספטמבר, 2013

 

.

YouTube Preview Image

קישור ישיר לביצוע של לוהנגרין – בפירכוסים

.

 

האופרה “לוהנגרין” של ריכארד ואגנר, ובמיוחד הפתיחה לאותה אופרה – נתפסת בתודעת חובבי המוזיקה בכלל ומאזיני ואגנר בפרט כמוזיקה רומנטית-רגשנית-מובהקת:

 

פתיחה זו המתחילה בקול ענות חלושה, במעין רחש תחינה מתרפס ועדין הנארג אט אט לכדי מנגינה מתוקה וסכרינית משהו – שבתה את ליבם של רבים והם קושרים לה דימויים רומנטיים מתקתקים של שקיעות מתייפיפות בצבעי סגול מרגשים,

 

YouTube Preview Image

 

 

.

 

אחרים שהם קושרים פתיחה זו לחזיונות הרומנטיים שהיה הוזה המלך לודוויג השני, מלך בוואריה שהמליך על עצמו את רוחו של ריכארד ואגנר, ושיעבד את טירותיו להשפעות של האופרות של המלחין שכה העריץ.

 

 

 YouTube Preview Image

 

.

 

בטירתו המיופייפת של לודוויג השני – נוישוואנשטיין, קישט המלך את אולמותיה הרבים של הטירה – ששימשה ככל הנקאה מקור השראה לוולט דיסני… בציורים הממחישים מעמדים מהאופרות של ואגנר.

אהוב במיוחד על המלך היה הגיבור האגדי לוהנגרין – המזוהה כל כך עם הברבור – SCHWAN – ואת משיכתו הרבה לדמותו ביטא בהזמנת הציור הבא בו נראה לוהנגרין מגיע על סירתו הנגררת על ידי ברבור להושיע את אלזה… המצפה לאהובה

 

ציור של להונגרין בטירת נוישוונשטיין

 

זוהי – פחות או יותר –  התדמית המקובלת והאסוציאציות המתלוות להאזנה לפרלוד ללוהנגרין של ריכארד ואגנר.

 


אך אופרה זו לא רק מרטיטה את הנפש השוקקת ברחשי עדינות. יש שהיא משמשת כבסיס לאסוציאציות אחרות בתכלית.

 

דוגמה אחת לכך היא סיפורו של תומאס מאן “אדון פרידמאן הקטן”,

לפי מיטב הבנתי, תומאס מאן, הטמיע בסיפור, זכרונות נעורים ותגובות שלו עצמו, לאחר שראה אופרה זו בפעם ראשונה בגיל 12 בערך בתיאטרון בעיר ליבק.

בסיפור זה מציע תומאס מאן הקשר אחר למוזיקה הזו של ואגנר:  הוא מרמז על כוחה הרב של המזויקה לשבש דעתו של רומנטיקן חסר תקנה ההולך שבי אחר רגשותיו הגואים למשמע המוזיקה, עד שהוא שוקע לאבדון.

בין השאר תיאר תומאס מאן בסיפורו זה את השפעתה של הפתיחה ללוהנגרין על נפשו הרומנטית עד לקצה גבולה, של אדון פרידמאן הקטן – ואת תהליך התאהבותו חסרת הסיכוי והפשר לגבירה אחת שהיתה שכנתו בתא בבית האופרה.

פרטים נוספים על סיפור זה ימצא המתענין בפוסט:

” תומאס מאן: אדון פרידמאן הקטן – הקשרים מוזיקליים”

 את הסינופסיס של האופרה “לוהנגרין” של ריכארד ואגנר פירטתי בקישור  “לוהנגרין של ואגנר”

 


 

בפוסט אחר שפרסמתי בעבר באתר זה הזכרתי את טענתו של היטלר בספרו “מיין קאמפף” כאילו האופרה “לוהנגרין” השפיעה עליו בהיותו בגיל 12 בערך, כאשר צפה בה בתיאטרון בעיר לינץ באוסטריה – תוך שציינתי כי בפועל זו היצירה היחידה של ואגנר שהיטלר מזכיר בספרו זה [ בן כ 780 עמ’ ] שנכתב בשנת 1924 בשבתו בכלא לנדסברג לאחר נסיון הפוטש בבית הבירה במינכן.

כאן רציתי להדגיש כי באותו פוסט הנושא את השם : Nacht und Nabel –  הפניתי את תשומת לב הקוראים לשימוש הסרקסטי שעשה צארלי צ’אפלין במוזיקה לפתיחה של לוהנגרין בשימו ללעד את היטלר בסרטו “הדיקטטור הגדול”, “נפעם” מהמוזיקה הזו ולצליליה מפוצץ את בלון [ גלובוס ] העולם…

 

 

על כך, כאשר ראיתי לאחרונה ביצוע של להקת בלט ספרדית הרוקדת לפי כוריאוגפיה של הכוריאוגרף אלן פלאטל Alain Platel במסגרת יצירה הנקראת C(H)OEURS – לפי מוזיקה של ריכארד ואגנר וג’וזפה ורדי, שהשנה מלאו 200 שנה להולדת שניהם ובין השאר קטע לפי המוזיקה לפרלוד ל”לוהנגרין” של ריכארד ואגנר: עלו בי מחשבות אחדות:

חשתי כי כוריאוגרף זה וחברי הלהקה שלו מעמידים את הרומנטיקה המתייפיפת של ריכארד ואגנר כמו גם את זו של ג’וספה ורדי באינטרפרטציה חתרנית ומעוררת מחשבה. מבעים של ציניות וסארקאזם מעמידים באור שלילי את המוזיקה – זו מכל מקום האינטרפרטציה שאני הבנתי מהביצוע המופיע בראש פוסט זה.

 

________________________

בפוסטים נוספים אשתדל לפרסם קטעים נוספים לפי קטעי יצירות נוספות שגם הן מבוצעות ב”פירכוסים”

המשך יבוא…

 

 

___________________________________

 

קטגוריה-חמישית-קישור

 

 

 

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....