Tel Aviv, 21 Oct 2017, 22:24:30
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות

[8] דוסטוייבסקי – רסקולניקוב – הרהורים פטרבורגיים…

3 ביוני, 2017

.

“מן הנוף המרהיב הזה נשבה אליו תמיד איזו צינה לא מוסברת” [ דוסטוייבסקי ]

הציור מאת : פליקס [ לובה ] זברסקי – 

“בעודו אוחז את המטבע בחוזקה עבר כעשרים צעדים והיפנה את פניו אל הנייבה, לעבר הארמון.

השמים היו בהירים ללא עב והמים כמעט נצבעו תכלת, מה שקורה על הנייבה לעתים רחוקות כל כך. כיפת הקתדרלה,שמשום נקודה אחרת אינה מצטיירת יפה כל-כך אלר מכאן, מן הגשר הזה,במרחק כעשרים צעדים עד הקפלה, לבשה הילת זוהר, ובאויר הצח נראו ברור כל קישוטי הכיפה. הכאב מן השוט שכך, ורסקולניקוב כבר לא זכר את הצליפה.

מחשבה אחת טורדנית, אם כי מעורפלת למדי, העסיקה עתה את כל כולו. הוא עמד ושלח מבט ארוך ומרוכז למרחק; מקום זה היה מוכר לו במיוחד. כשעדיין למד באוניברסיטה הזדמן לו אולי מאה פעמים,על פי רוב בדרכו הביתה, לענוד דווקא במקום הזה עצמו, להתבונן בריכוז בנוף הזה, שהוא באמת מרהיב, וכמעט כל פעם להתפלא על רושם אחר לא ברור ולא פתור שהלך ונרקם בנפשו.

מן הנוף המרהיב הזה נשבה אליו תמיד איזו צינה לא מוסברת; רוח אילמת ועמומה מילאה בעיניו תמיד את התמונה המפוארת שראה…. וכל פעם הפתיע אותו מחדש הרושם הקודר והמסתורי שנוצר בנפשו, והוא דחה את פתרונו לעתיד, מפני שלא נתן אמון בעצמו.

ועתה עלה בו לפתע זכרונן החד של שאלותיו ותהיותיו הקודמות, ונדמה לו שלא במקרה הוא נזכר בהן דווקא עכשיו. פראית ומופלאה נראתה בעיניו כבר עצם העובדה שגם הפעם נעצר בדיוק באותו מקום כמקודם, כאילו באמת ובתמים העז לדמיין לעצמו שהוא רשאי להרהר באותם דברים עצמם 

גם עכשיו, כמקודם, ואף להמשיך ולהתעניין באותם נושאים ותמונות שהתעניין בהם אז… לפני ימים כה מעטים.

הדבר כמעט הצחיק אותו, ובה בעת חש בחזהו מועקה עד לכאב. הרחק הרחק לעומק, שם למטה, במקום שכבר כמעט לא רואים כלום, עמוק מתחת לרגליו שיווה עתה לנגד עיני רוחו את כל העבר הזהשחלף לבלי שוב, רעיונות לשעבר ומטרות לשעבר, נושאים לשעבר, התרשמויות לשעבר, ואת כל הנוף הזה, ואת עצמו, והכל הכל …דומה היה שהוא עולה ועף אי-לשם,כלפי מעלה, וכל מה שראו עיניו הלך ונעלם…תנועה אחת בלתי רצונית ביד – ופתאום חש את מטבע עשרים הקופייקות שהידק באגרופו הקפוץ.

הוא פתח את ידו הקמוצה, הביט על המטבע בריכוז, ובתנופה ארוכה זרק אותה למים; ואז הסתובב והלך הביתה.

נראה אז בעיניו שברגע זה חתך את עצמו במספריים מכל שאר האנשים והדברים שבעולם.”

“החטא וענשו” פיודור דוסטוייבסקי – תרגום פטר קריקסונוב. בעמ’ 138 הוצאת ידיעות אחרונות – ספרי חמד – ספרי עליית הגג.

 

 

 

 

 

_____________________________________________

דוסטוייבסקי – החטא ועונשו – רסקולניקוב – רשימת הפוסטים

____________________________________________________

[1] דוסטויבסקי-החטא ועונשו: ממצוקה ליצירת-מופת

[2] דוסטויבסקי-רסקולניקוב: צד החטא וצד העונש

[3] דוסטויבסקי-רסקולניקוב: החטא או הפשע ועונשו 

[4] דוסטויבסקי-רסקולניקוב: הפתיחה

[5] בעקבות דוסטויבסקי-רסקולניקוב: מהבית אל הגשר

[6] בעקבות דוסטויבסקי: סוסים ואנדרטאות בפטרבורג

[7] דוסטויבסקי-רסקולניקוב: “חלום חולני”

[8] דוסטוייבסקי – רסקולניקוב – הרהורים פטרבורגיים…

 

המשך…יבוא…

 

 

 

 

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....