Tel Aviv, 24 Oct 2017, 08:39:26
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות

§ יוליסס-ממיתוס לאירוניה [1] הולדת הרומאן “יוליסס”

23 ביולי, 2012

 

Marttello-Tower  – כאן מתחילה עלילת יוליסס – כיום משמש המגדל כמוזיאון לכבוד ג’ימס ג’ויס

§

במכתב מיום 8.11.1916 שכתב ג’ימס גויס לגב’ הרייט שאו וויבר, [ (Harriet Shaw Weaver (1876 –1961  ] שהיתה פטרונית שלו ותמכה בו כספית, ואף הדפיסה בעיתונה, The Egoist  את ספרו “דיוקן האמן כאיש צעיר” בהמשכים ] – פירט ג’ויס את פועלו הספרותי עד לאותה עת וכתב:

 

Ulysses, I began  this in Rome six years [ago] (or seven) and am writing it now. I hope to finish it until 1919″1

אם נחזור אותן שש או שבע שנים אחורנית, נגיע לשנת 1909.

כלומר, לפי מכתבו זה של ג’ויס : “יוליסס” עשה את צעדיו הראשונים ברומא בשנת 1909.

 

במכתב מציין ג’ויס כי הוא עמל עתה [ בשנת 1916 ] על הספר ומקווה – לסיימו תוך שנתיים.

עדות זאת מפתיעה במידה מסויימת שכן, כאשר יצא הספר לאור במהדורתו הראשונה בשנת 1922 [ בפועל ביום הולדתו הארבעים ] חתם ג’ויס את הספר בכותרת המסיימת:

“Triest-Zurich-Paris, 1914-1921”

 

רומא, כמו גם שנת 1909, לא נזכרות ולא מצויינות.

את ההסבר לכך ניתן למצוא בכמה ממכתביו של ג’ויס שפורסמו בעריכתו של ריצ’ארד אלמאן ממנו ניתן ללמוד כי אכן בשהותו ברומא בשלהי 1906 והמשיכו בשנת 1907 הגה ברעיון לכתוב סיפור ששמו “Ulysses”.

בגלויה מיום 30.9.1906 ששיגר ממקום מושבו ברומא לאחיו סטניסלאוס ששהה בדבלין, הוסיף ג’ויס בהערת שוליים לגלויה:

P.P.S    I have a new story for Dubliners in my head. It deals with Mr. Hunter”

Selected Joyce Letters 1974 P. 112

במכתב נוסף שנשלח כעבור כחודש וחצי [ ביום 13.11.1906 ] מתלונן ג’ויס בפני אחיו כי :

חשב על תחילת סיפורו “יוליסס”“אבל, יש לי יותר מידי דאגות בזמן הנוכחי”

Selected Joyce Letters 1974 P. 128

ובהמשך למכתבו זה הוא מספר לאחיו על עבודתו על סיפורו “Grace”  [ שפורסם במסגרת סיפוריו הקצרים “דבלינאים” ובתרגום לעברית הוא מופיע כ”חסד אלוהים”  [ עמ’ 171 , מהדורת “עם עובד” 2009 ] ועובר לשאלה:

“How do you like the name (“Ulysses”) for the story about Hunter”

מציטוטים מקוטעים אלה במכתביו רשאים אנו ללמוד על כוונתו של ג’ימס ג’ויס, לכתוב סיפור ששמו המתוכנן היה “יוליסס” וגיבורו יהיה אחד Hunter .

לימים הביוגרף המובהק של ג’ימס ג’ויס ריצארד אלמאן בספרו Richard Ellmann, ULYSSES ON THE LIFFEY (1972) p. xiii

יכתוב כי בחודש פברואר 1907 “הרים ג’ויס ידיים” והודיע לאחיו כי Ulysses לא התקדם מעבר לכותרת של סיפור שלא בא לעולם, למרות שעדיין יש סיכוי כי ייכתב “כאשר הנסיבות תהיינה נדיבות יותר”.

 

השם Hunter   [ צייד ? ] שהגה ג’ויס לשם גיבורו של סיפור, שאמור היה להצטרף לסיפוריו הקצרים על דמויות שונות [ ולעיתים משונות ] מתושבי דבלין, היה דבלינאי, שג’ויס הכיר בצורה שטחית. ככל הנראה נפגש עימו רק פעמיים.

במכתב מיום, 3.12.1906 , ביקש מאחיו,  כי ישלח לו פרטים הזכורים לו על אותו אלפרד הנטר, כיוון שהוא מתכנן סיפור על פי דמותו.

על אותו Alfred Hunter הילכו בדבלין שמועות כי הוא יהודי במוצאו, ואף הוסיפו דברי-רכיל, ותיארו אותו כאחד שאשתו נוהגת ל”צמח לו קרניים” כלומר לבגוד בו.

נסיבות היכרותו של ג’ויס עם הנטר היו מיוחדות משהו:

ביום 22 ביוני 1904 [ נשים לב ! – היה זה כשבוע לאחר המפגש הרה-המשמעות ב16 ליוני 1904 בין ג’ויס לנורה – יום שיהפוך ליומו של בלום. [BLOOMSDAY] , התפתחה קטטה באחד מרחובות דבלין בין צעירים שככל הנראה הגזימו בכמויות הגיננס שהערו לקיבתם, והכל בשל בשל נערה אלמונית אחת. הכרוניקות מספרות כי: “נמתחו שם השרירים והתעופפו כמה וכמה אגרופים” ואחד הנחבלים היה ג’ימס ג’ויס בן ה 22.

בשוכבו חבול ומוכה על אבני המרצפת של אחד מרחובותיה של דבלין, אחד, אפרד הנטר, היה היחיד שסייע בידו,  גרר אותו לביתו ועודד את רוחו. אותו אלפרד דבלין, שהיה “זר” לג’ויס בדתו, וההיכרות הקודמת בינהם היתה שטחית בלבד, דווקא הוא הושיט לו יד-תומכת, בעוד “אחיו” ו”חבריו הדבלינאים”, נטשו אותו לאנחות ולכאבים.

דמותו של אותו אלפרד הנטר, ומעשהו יוצא הדופן, “צדו” את נפשו של ג’ויס, ככל הנראה בשל רגש הסולידריות האנושית שהעניק לו הזר לעומת אחיו שנטשו אותו לעת צרה.

דמות שכזו אמורה היתה לאכלס את הסיפור שג’ויס תכנן לקרוא לו “יוליסס”.

עקבותיו של סיפור זה – שלא בא לעולם, חוזרות ומופיעות במכתב שכתב ג’ויס לידידו ומתרגם מחזהו “גולים” EXILS לאיטלקית – קרלו לינאטי. במכתב מיום 21.9.1920 אנו קוראים:

“הדמות של יוליסס הקסימה אותי מאז ילדותי. התחלתי לכתוב סיפור עבור “דבלינאים” לפני כחמש עשרה שנה אך זנחתי אותו. מזה כשבע שנים אני עמל על ספר זה – לכל הרוחות – זה גם כן סוג של אנציקלופדיה.”

Selected Joyce Letters 1974 P. 271

הסיפור “יוליסס” כסיפור מסיפורי “דבלינאים” לא בא לעולם, אך שני מרכיבים מדמותו של אותו אלפרד הנטר נשתמרו בדמותו של ליאופולד בלום – הדמות הראשית ברומאן רחב ההיקף “יוליסס” שיכתוב ג’ויס בשנים 1914-1921 :

ליאופולד בלום הוא יהודי במוצאו – ואשתו מולי בלום, “מצמחת לו קרניים”

יתרה מזו:

כעבור כ 7 שנים משהותו ברומא – וומעת שהרעיון לסיפור “יוליסס” עלה בדעתו של ג’ויס, כאשר החל את כתיבת הרומאן רחב ההיקף המוכר לנו כיום כ “יוליסס” יבחר ג’ויס לפתוח אותו בתיאור ימי רווקותו העליזים, ימי שובבות ופריקת עול,  שהארוע של הקטטה שהפגישה אותו עם אלפרד הנט, מטיבו, שייכים להם.

 

הפרק הראשון ביוליסס – “טלמאכוס” [ הוא שם בנו של אודיסיאוס ] נפתח במקום הנקרא Martello Tower שבחוף Sandycove במפרץ דבלין ומתאר, בדרכו המיוחדת, אותם ימים “עליזים” ופרועים, בעת שהתארח ימים אחדים במקום מוזר למראה זה [ כפי שניתן לראות מתצלומו שבראש פוסט זה ]

זהו מבנה צבאי, אחד מכ  74 מבנים מבוצרים היטב הבנויים בצורה של עמדות הגנה לחופיה של אנגליה [ ואירלנד היה תחת שלטונה ] הוקמו בערך בשנת 1804 כאמצעי הגנה מחשש לפלישת צבאות נפוליאון לאיים הבריטיים.

פלישה כזו לא באה, וחלק ממבנים אלה פונו על ידי הצבא והושכרו לצעירים ולסטודנטים שהתגוררו בהם.

 אחד מהם היה Olver St. John Gogarty שהיה חברו של ג’ויס מזה כשנה והוא שציע לג’ויס לבוא ולהתגורר עימו ב Martello Tower זה. 

Olver St. John Gogarty 1897

 

דמותו של אותו חבר, גוגארטי הונצחה על ידי ג’ימס גויס כ Mulligan מיד בשורה הראשונה של הפרק הראשון של “יוליסס”

“חגיגית, הגיחה דמותו העגלגלה של באק מאליגן מראש גרם המדרגות. נושאת קערה מקציפת-סבון עליה נחו צלובים מראה ותער. שולי חלוק צהוב, לא חגור, ריחפו קלות מאחריו במשבי-הבוקר הרכים. הוא הגביה את הקערה ודקלם בהטעמה:

Introibo ad alter Dei

בעצרו הציץ למטה אל חשכת המדרגות הלולייניות והגס קולו:

בוא למעלה קינץ [ שמשמעו “ילדון” בסלנג אירי -ו’ ] בוא תעלה, ישועי זועתי שכמוך”.

[ הציטוט בלטינית משמעו “ואבואה אל מזבח אלוהים” שתורגמה ללטינית מתהילים מ”ג 4 והוטמעה במיסה הקאתולית].

מי שעוקב אחר האוירה שתתפתח בהמשך לפתיחה זו יחוש עד מהרה ברוח השעשוע , האירוניה, הציניות ואף הסרקאזם, המאפיינת את הפרק כולו – וביחוד בולט הזלזלו בערכים הקאתוליים המקודשים לרוב האירים שדתם היא הדת הקאתולית.

חדר המגורים במגדל מרטלו – כיום מוזיאון לכבוד ג’ימס ג’ויס

באק מאליגן יוצא מהחדר ששכר באותו מגדל מרטלו ועולה לגג המבנה [ ששימש זמן קצר קודם לכן כעמדת תותח הסובב על צירו ב 360 מעלות ], כשהוא נושא עימו את כלי הגילוח שלו “מוצלבים” ומדקלם את מילות הפתיחה של התפילה הקאתולית : אלה מסגירים באחת אחת מכוונותיו הברורות של ג’ויס: לשים, כבר בפתח ספרו את הכנסיה הקאתולית, טקסיה וערכיה, שהאירים מחזיקים בה באמונה ובדבקות – ללעג ולקלס.

§

כפי שאנסה להראות בפוסטים הבאים, אותה מגמה של אירוניה וסארקזם, עוברת כחוט השני לאורכה ולרוחבה של יצירתו של ג’ימס ג’ויס.

§

_____________________________________________________

רשימת הפוסטים : § יוליסס – ממיתוס לאירוניה

_____________________________________________________

1. § יוליסס – ממיתוס לאירוניה [1] הולדת הרומאן “יוליסס” 

2. § יוליסס – ממיתוס לאירוניה [2] פרסומים ראשונים

3. § יוליסס – ממיתוס לאירוניה [3] השם יוליסס כאירוניה

4. § יוליסס – ממיתוס לאירוניה [4] אחדות הזמן והמקום…

     

הערות שוליים
  1. Selected Joyce Letters 1974 P.223 []
סוף עמוד
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....