Tel Aviv, 24 Nov 2017, 18:36:22
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות
  • אין קטגוריות


[9] בעקבי לורליי – אל מעמקי הריין

14 במאי, 2010

 


YouTube Preview Image

 

 

 

 

 

___________________________________________________

 

___________________________________________________

 

 

 

רשימה זו מתחילה במקום בו נסתימה הרשימה הקודמת:

 

איש עדיין לא עמד על סוד כוחו של השיר הקצר, הזורם בנחת לכאורה של היינריך היינה.

מה סוד קסמו הרב ?

מה מצאו כה רבים להתייחס אליו, להלחין לו מוזיקה, לתרגמו לאין ספור שפות?

וכי איזה שיר אחר זכה לכה הרבה תרגומים לעברית כפי שהבאנו לכאן ?

 

 

כוחו עמד לו בעיקר בתקופה הנאצית.

 

היינריך הינה היה מוחרם ופסול מכל פסול בתקופה זו גם כיוון שהיה יהודי וגם כיוון שהתנבא את נבואתו האיומה : “מקום שם שורפים ספרים ישרפו בני אדם”.

 

הם לא יכלו לשירו זה, כיוון שכבר כבש לו מקום של קבע בלבבות האנשים, ואפילו הנאצים לא יכלו למחוק אותו מתודעת הגרמנים ולכן ציוו לכנותו “שיר עם” שהמחבר שלו הוא  UNBEKANNTER DICHTER  כלומר “מחבר לא ידוע”.

את שם המשורר מחקו – את השיר לא הצליחו למחוק מן הלבבות.

נדמה לי שגדולתו של השיר היא בחדירתו העמוקה לתודעת קוראים רבים ובהשפעתו – ואף על התת-מודע של רבים.

 

אחד מהם היה, לדעתי, ריכארד ואגנר. על השפעה שכזו אני בא להצביע כאן.

 

כפי שכבר הבעתי את דעתי, דווקא תרגומו של יצחק כצנלסון, הנזקק למה שנראה לנו כיום, ממרחק כ 90  שנה, כשפה שירית “גבוהה” וארכאית-משהו, דווקא תרגומו הגבוה מצליח לחשוף בפנינו את עומקיו של השיר. את רבדיו הנסתרים העמוקים והאפלים של השיר.

 

נקרא שלוש שורות מן השיר [ במנותק מהשיר עצמו – כביכול הן עומדות בפני עצמן ] ונראה האם הדימויים העולים מהן ורוח השיר המפעמת בהן, לא נדדה ליצירת הענקים של ואגנר: “טבעתו של הניבלונג” או בקיצור “הרינג”;

 

“הריינוס יפכה דום”

דום לא רק כשקט אלא דווקא כחוסר תנועה. כלומר : תנועה וסתירתה.

כאילו אמר קוהלת:

“כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם אך מימיהם על מקומם עומדים

זוהי כמובן סתירה מובנית – ועם סתירה מובנית זו [ יחד עם עוד כמה שכאלה…] פותח ריכארד ואגנר את “הריינגולד” – “זהב הריין” שלו.

זהו האקורד המפורסם המהוה בסיס למוזיקה הנשמעת בפתיחת היצירה – מעין רחש, תנועה עומדת …. עד שהזרם מכריע אותה וגובר והופך לזרם של ממש.

ואם בסתירות עוסקים אנו, הנה עוד אחת:

לפי הוראותיו של ואגנר שלוש בנות הריין המשתובבות סביב הזהב עליו הן מופקדות, הכל במעמקי הריין, צריכות לשיר במעמקי הריין ..כשפיהן מלא מים…

אכן תרגומו של יצחק קצנלסון לשורה זו – “חוטא” במידה מסויימת לאמת הפשוטה המובעת בשיר – כפי שתרגמו מתרגמים אחרים.

התרגום הפשוט של השורה השניה הוא “ובהשקט זורם הריין”

אך אצל קצנלסון קיבל התרגום [ אולי הפירוש ] מימד של עומק ואפשרויות נוספות. ואין לך לשון שירית מעצימה יותר מלשון האוקסימורון.

“פסגת ההר כלהבה”

מחזור ה”רינג” – הטבעת של ריכארד ואגנר בנוי כמכלול של ארבע אופרות:

“הריינגולד” [ זהב-הריין] כערב פתיחה;

“הוולקירות”;

“זיגפריד” ;

ו”דמדומי האלים”

– מחזור שהשמעתו נמשכת כ 18 שעות….

המעגל הטבעת [ תרתרי משמע ] מתחיל את שרטוטו בפרלוד ל”ריינגולד” במימי נהר הריין – כפי שניתן לראות בסרטון הוידאו לעיל – עד שהוא עושה תנועה מעגל וסוגר את ה”טבעת” חזרה בנהר הריין, עם השבת הזהב הגנוב לבנות הריין ושריפתה של וואלהאלה, מקדש האלים, הממוקם במרומי ההר….


 

הוואלהאלה בלהבות - ביירויט 1976


 

הואלהאלה בלהבות -לייפציג 1937 ( נבואה על החורבן שיבוא בעוד עשר שנים ? )


“יוקדה בזהרי תהום”

זהו תרגום הביטוי השירי שבחר יצחק קצנלסון לתיאור תהליך דעיכת האור עם רדת הערב.

כך בחר לתרגם את המילה

 Im Abendsonnenschein

שמשמעה השמש הזורחת בשקיעה…

גם ואגנר נזקק לביטוי מורכב ודומה באפקט שלו לביטוי המיוחד שבחר היינה.

שם האופרה הסוגרת את הטבעת הוא:

Gotterdammerung

כאשר Gotter משמע “אלילים” או כמקובל יותר במחוזותינו “אלים”.

ו – dammerung

היא מילה שאין לה מקבילה מדוייקת לא בתרגומה לאנגלית ולא בתרגומה לעברית.

באנגלית מקובל לתרגמה כ TWILIGHT  ובעברית “דמדומים”

ההוראה המדוייקת יותר של הפועל :  DAMMERN  מצביעה הן על האור החצי-עולה לעת ההחשכה ובה בשעה גם על מגמת הפחתת האור הבאה עם החשכה הכללית.

מצב שדימדומים אך רומז עליו ולא מצליח לתארו תיאור מדוייק.

נסו לתאר את תהליך ההחשכה בדומה לפעולת ה”דימר” שאנו נוהגים לסובב כדי להנמיך את אור המנורה…

ואגנר כתב בהוראות הבימוי שלו לפתיחה של ה”ריינגולד” כי היא מתרחשת במעמקי הריין:

“דימדומים ירקרקים  [ ” Grunlische Dammerung  ] ” בהירים יותר כלפי מעלה כהים יותר כלפי מטה . החלק העליון של הבמה מלא במים זורמים הנעים בחוסר מנוחה מימין לשמאל, לעבר התחתית המים נרגעים לכדי טחב ערפילי, היוצרים מעין מקום חופשי ממים כגובה קומת אדם במעמקי הנהר,  והופכים למין רכבת-עננים מעל התחתית האפלולית ….”   

שם, באותה “מערה תת מימית,  מוחבא אוצר הזהב אותו בא לחמוס אלבריך, הוא הגמד- מלכם של הניבלונגים, עם גמדים החי במערות התת ימיות וחופר שם מטמוני זהב.

לפי המקור העיקרי ששימש את ואגנר ליצירת סיפור המסגרת של “טבעתו של הניבלונג” – “שירת הניבלונגים” של משורר אנונימי בן המאה ה 12 – אכן אוצר הניבלונגיים מוחבא בקרקעית הריין.

אלא שלפי אותה שירה המקום בו מוחבא אותו אוצר הוא בעיר וורמס.

העיר וורמס היא ורמייזה בה חי ופעל רבי שמעון יצחקי הוא רש”י נמצאת כמאה קילומטר דרומית לסלע הלורליי


 

 

המונומנט של האגן עם אוצר הניבלונגים על כתפו - בעיר וורמס על גדות הריין

שלוש בנות הריין מזנקות על גשר הקשת בענן ממימי הריין לעבר הואלהלה

 


 

 

 

הסוברים כך מתבססים ככל הנראה על העובדה כי אותו העיקול בנהר הריין, שלרגלי סלע הלורליי,  ידוע כמקום העמוק ביותר לאורך נהר הריין, מקום הידוע גם בסכנה שארבה למפליגים בספינות בעיקול זה – בו הזרם מתגבר, והסלעים ששכנו במעמקי המים, היוו שרטונים האורבים לסירותיהם של הספנים שלא השגיחו בתשומת לב ובזהירות לנתיב נסיעתם – רשלנות שעלתה להם בחייהם…

זה הבסיס הריאלי לאגדה.

 

במקום זה “הוריד”  ואגנר את “זהב שערה של לורלי” השרה במרומי הסלע למעמקים והפכו ל”זהב” ממש בר גניבה. זהב שהוא אוצר בעל כח קסמים להביא שלטון על העולם למי שיצוק ממנו טבעת – אך…אללי – בה בעת גם ינאץ את האהבה.

הביטוי Lure  או  Lore שבשמה של גיבורת שירנו:  Lorelei   או Lolrelay

משמעו “המפתה”, בגרמנית הקדומה ובאחד השירים הגרמניים המוקדמים מופיע:

Stadt auf, Stadt ab wächst ihnen Wein
Ihnen dienet auch des Rheines Grund
Der Nibelungen Hort liegt in
dem Lurlenberg

ובתרגום לאנגלית:

Wine grows for them in towns high and low

The bottom of the Rhine serves them, too
The Nibelungen treasure lies in
the Lurlenberg
  

ויש המזהים את אותו הר LULEN עם סלע הלורליי ששימש גם רקע להיינה כשכתב את שירו המפורסם ביותר.
 
 

 


 

 


פורסם לראשונה ביום 26.10.2009 ב”קפה דה-מרקר”
 
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....