Tel Aviv, 16 Dec 2017, 11:18:15
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות
  • אין קטגוריות


[3] קפקא והנשים: הזבנית, 1903

9 באוגוסט, 2010

__________________________________________________

 

Photo: Jan Saudekצילום-אילוסטרציה

 

סיפור הקשר שקשר פרנץ קפקא עם זבנית מאפיין את קשריו הרופפים, המזדמנים עם נשים שלא כמעמדו ושלא לרוחו. הקסם האפל מושך אותו והוא הולך אחריו.

היה זה בשנת הלימודים האחרונה באוניברסיטה, השנה  היא 1903, ופרנץ כבן עשרים: הלחץ והשעמום של מאמץ הבחינות האחרונות נותן את אותותיו.

זה היה ברחוב Zeltnergasse הסמוך לכיכר העיר הישנה של העיר פראג. הוריו עברו להתגורר בדירה זו עוד בחודש ספטמבר 1896 הם התגוררו שם עד 1889 .

קפקא המשיך לגור בקומה השניה באותה כתובת עד חודש יוני 1907.

 

כיכר העיר הישנה בלב פראג, סימון ה O באדום – הבית ב Zeltnergasse3

*

הבנין המסומן באדום – ביתו של קפקא Zeltnergasse

וכאן מפת מרכז פראג הישנה ובמרכזה כיכר העיר

מפת מרכז פראג הישנה – ובליבה כיכר העיר

הבית ברחוב צלנטה 3 על מפת העיר:

הבית ברחוב צלנטה 3 – מסומן 6

הוא בחדרו, ברחוב צלנטה הסמוך לכיכר העיר הישנה. הוא מתכונן לבחינה בתולדות החוק הרומי. על תחושתיו ידווח שנים לאחר מכן. וכך ניתן לקרוא ב”מכתבים למילנה”:

“יום ב’ ” (המכתבים שכתב קאפקא למילנה לא מתוארכים במדוייק. הם נכתבו בין תחילת שנת 1920 עד סוף 1921)

“הייתי גורס בין שיני את תולדות החוק הרומי המוקצות מחמת מיאוס”

{ מכתבים אל מילנה, תרגום עדנה קורנפלד,  בעמ’ 216}

הוא משועמם ומסתובב בחדרו הלוך ושוב. עיניו התקלות בזבנית העומדת בפתח חנות הטכסטיל שמול חדרו. הקשר הראשון שנוצר היה קשר עין ובלא אומר ודברים. זה לפריע להם להידבר בלשון סימני ידיים. הם קבעו להפגש בשמונה בערב.

והם אכן נפגשו.

כעבור כ 15 שנה ימסור לאהובתו מילנה יססנסקה, מעין דיווח על הארוע של אותו ליל-שימורים:

“הנערה אמנם שילבה זרועה בזרועו אך רמזה לי ללכת בעקבותיהם. כך הגענו אל השיצנאינזל, שם שתינו בירה, אני ליד השולחן הסמוך, ולאחר מכן הלכנו אט אט, אני מאחור, אל דירתה של הנערה, אי שם בסביבות הפליישמארקט [שוק הדגים] , שם נפרד הגבר, הנערה אצה לתוך הבית פנימה, אני המתנתי שעה קלה, עד אשר שבה ויצאה אלי ואז נגשנו אל בית מלון בקליינזייטה”.

{ מכתבים אל מילנה עמ’  216 }

עד כאן – העובדות “היבשות” ומכאן ואילך יכתוב לה על רשמיו וזכרונותיו. ניתן למצוא בתיאור סיומו של אותו ליל-אהבהבים, חומרים שיתורגמו לסיטואציה המסיימת את סיפורו הפרוידיאני “גזר-הדין” [כגון שעת הבוקר המוקדמת ; הגשר, גשר-קארל, והעוינות הנוצרת מתוך הקשר…]

הנה ה”סיכום” של קפקא:

“כל זה היה, כבר לפני המלון, נחמד מסעיר ומתועב – בפנים המלון לא כל שכן.  ולאחר מכן, כאשר לפנות בוקר, עדיין חם היה ויפה, עברנו על פני גשר-קארל בדרכנו הביתה, אמנם מאושר הייתי אולם אושר זה התמצא בכך שגופי המשביעני תמרורים לאין קץ נתן לי סוף סוף מנוח ובראש וראשונה התמצא האושר בעובדה, שכל זה לא היה מתועב עוד יותר, מזוהם עוד יותר. לאחר מכן ביליתי עם אותה נערה עוד פעם אחת, כעבור שני לילות, כמדומני, והכל היה טוב כמו בפעם הראשונה, אך כאשר נסעתי מיד לאחר מכן לחופשת הקיץ ושם התעלסתי מעט עם נערה פולנית, פשוט לא יכולתי, אחרי שובי לפראג הסתכל בה עוד, באותה נערה זבנית, אף לא מילה דיברתי עמה עוד, היא היתה (מנקודת ראותי שלי) אויבתי הזדונית ואף על פי כן לא היתה אלא נערה חביבה וטובת לב והיא לא חדלה לרדוף אותי בעניה חשוכות ההבנה.”

 

 

“אין בכוונתי לומר בזה כי הסיבה הבלעדית לאיבתי (בטוחני כי לא כן הוא) היתה, שבמלון עשתה הנערה בכל התמימות מעשה שהיה בו שמץ של תועבה (דבר של מה בכך) ואמרה דבר ששמץ של פיגול היה בו (דבר של מה בכך), אבל זכרם של הדברים האלה שריר וקיים, ממש באותו רגע ידעתי אל נכון כי לא אשכח אותם לעולם ובד בבד עם זאת ידעתי או סבור הייתי שיודע אני, כי אותה תועבה ואתו פיגול, הגם מבחינה חיצונית לבטח לא היה בהם כל הכרח בעוד שמבחינה חיצונית לבטח לא היה בהם כל הכרח בעוד שמבחינה פנימית היו קשורים קשר הכרחי מאוד עם הענין כולו – כי דווקא אותה תועבה פעוטה ואותו פיגול פעוט ( שהתגלמו רק באותו מעשה של מה בכך ובאותה התבטאות של מה בכך ולא יותר) הם שמשכוני בכח איתנים כה מטורף אל בית מלון זה, שאחרת הייתי חומק ממנו והלאה, בשארית כוחותי”

{ “מכתבים אל מילנה” תרגום עדנה קורנפלד עמ’ 216-216}

_____________________

מעללי אותו לילה, כה מיוחדים וכה מוזרים – עלו בזכרוני בביקור שערכתי בפראג  ב 2003.

צילמתי את הסיטואציה האפשרית, כלומר את התפאורה או מה שנותר ממנה מאה שנה לאחר הארועים עצמם.

הנה תצלום פתח החנות בו ככל הנראה עמדה הזבנית. [ בעת ביקורי היתה זו חנות לממכר מוצרי קרמיקה צ’כית ]

רחוב צלנטה 4 – פראג פתח החנות…

ולהלן תצלום הכניסה לבית בו התגורר קפקא בבית שממול ומעל הכניסה חלונות הדירה ששימשה את קפקא:

הבית ברחוב צלנה 3

והשאר – כתוב כחול על גבי לבן [ שהרי אנו נוהגים לצבוע את  דברי הציטוטים שאנו מביאים בכחול..להבדילם מהדברים שאינם ציטוטים…].

________________________________

 

 

 

___________________________

 פוסטים בנושא קאפקא – “סדר-נשים”

___________________________

[1] קפקא והנשים: האומנת המסורה, 1898

[2] קפקא והנשים: זלמה כהן, 1900

[3] קפקא והנשים: הזבנית, 1903

[4] קפקא והנשים: הנערה הפולנית, 1903

[5] קפקא והנשים: האשה מצוקמנטאל, 1905

[6]קפקא והנשים: הדוויג ווילר, חיזור בהתכתבות, 1907

[7] קפקא והנשים: זקנה מידי, 1908

[8] קפקא והנשים: בית-בושת במילנו, 1911

[9] קפקא והנשים: בית-בושת בפאריז, 1911

[10] קפקא והנשים: פלורה קלוג, שחקנית 1911

[11] קפקא והנשים: הזונה מן החלום, 1911

[12] קפקא והנשים: מניה צ’יסיק, שחקנית 1911

[13] קפקא והנשים: גארטא מויימאר, 1912

[14] קפקא והנשים: פליצה באואר ו”גזר-הדין”, 1912

[15] קפקא והנשים: גרטי ווסנר, השווצרית מריווה

 

.

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....