Tel Aviv, 18 Dec 2017, 09:08:57
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות

[4.2] השיר לורליי – קריאה בבית מס’ 2 – “הזרימה אל השקיעה”

16 ביולי, 2010

.

סלע לורליי, 16.6.2009 לעת שקיעה צולם ב Leica M8

 

 

 

 

 

 את קריאתי ב”לורליי” של היינריך היינה , אמשיך בקריאת הבית השני שבשיר. 

בבית השני מוציא אותנו המשורר מתוך תודעתו של הדובר אל העולם הריאלי ופורש לפנינו תמונות נוף. 

הנה הבית השני בשפת המקור 

Die Luft ist kühl und es dunkelt,
Und ruhig fließt der Rhein;
Der Gipfel des Berges funkelt,
Im Abendsonnenschein

 

 

 

2.1 Die Luft ist kühl und es dunkelt  

אנו נמצאים באויר הפתוח. המשורר מדבר אלינו בתמונות. והתמונה מתארת נוף כפי שהוא משתקף לעיני כל. 

אם הבית הראשון היה שיקוף במעין “שיקוף רנטגן” או אולי אפילו סריקה ב”אם-אר-איי”  של מצב תודעתו של המספר – התמונה הפעם מצולמת במצלמה רגילה והתמונות מוכרות לכל. 

אם להשוות בין התרגומים שכבר הצגנו הרי תרגומה של עדה ברודסקי להשורה הראשונה בבית השני, קרובה יותר למקור, לפי השקפתי: 

 

 

 

 

Die Luft ist kühl 

 

השורה הראשונה פותחת בתיאור [ מזג ] האויר ובפועל האוירה [ הקרירה ] בה מוצגת התמונה. 

זו הקרירות היורדת עם בוא הערב והחשכה הממשמשת ובאה מבשרת גם את השקיעה. 

זוהי תמונה מרוכזת של של הערב הקרב. 

ניתן לחוש גם בתנועה הקלה בה נתון תיאור העולם החיצוני שהרי האויר הצונן מצוי במעין רחש, איוושה ותנועה קלה. 

 

und es dunkelt  

ה und משמעה ו’ החיבור במובן של: וגם, וכן ובנוסף לכך 

es dunkelt מחשיך. 

אנו נמצאים בתנועה. זוהי תמונה זורמת: אנו זורמים עם האויר הקר וצוללים אל הערב. 

היינה מציג לנו כאן לא “תמונת סטילס” סטאטית וקפואה כי אם תצלום בתנועה רכה וקרירה. 

 

Und ruhig fließt der Rhein;         2.2 

 

תחושה התנועה מתחזקת בשורה השניה בה מדגיש המשורר את זרימתו של הריין. 

בנקודה זו אותם מתרגמים שאינם מזכירים את שם הנהר ורק קוראים לו “הנהר” – מחטיאים, לטעמי, למטרה. שהרי ציון הריין כמקום וזירת ההתרחשות חשובים הן כמצביעים על הריאליות את התמונה והמעבר מן העולם הפנימי של הדובר ופירוט מצבו הנפשי [ כפי שפורט בבית הראשון ] אל העולם החיצוני האובייקטיבי הנראה לעין כל. 

המשורר בוחר למקד את המבט למקום מסויים וידוע: לא “נהר סתם” כמסמל זרימה “כל הנחלים הולכים אל הים…” אלה הריין הוא זה הזורם. 

נזכיר כי בינתיים לא קיבלנו שום פרט לתוכנה של אותה “אגדה עתיקת יומין” שהדירה את מנוחתו של הדובר בבית הראשון. נדמה, כפי שיסתבר מאוחר יותר כי הזכרת ה”ריין” דווקא כנהר הזורם, היא מעין “מקדמה” שתפרע עצמה בהמשך. במובן זה תרגומו האהוב והפופולרי של של פנחס שדה, לוקה בעיני: “בנחת שוטף הנהר”, משמיט את המיקוד על נהר הריין. 

 

 

 

ובדומה לכך גם תרגומו של משה משמיט את שמו של הנהר: 

“בשקט זורם הנהר”: 

 

 

אם נזקק לתרגומו של יצחק קצנלסון: 

“הרינוס יפכה דם” 

הוא תרגום הנזקק לשמו הרומי הקדום של הנהר “ריינוס” הנקרא בפי הגרמנים “הריין”. 

 

הביטוי “יפכה דם” משמיע לנו מעין דבר והיפוכו: 

“יפכה משמע” פריצת וזרימת המים ו”דם” משמיע לנו שני פירושים : 

דם במובן שתיקה

כמו בביטוי:  “נֶאֱלַם דֹּם” מי שהשתתק והחריש 

ואולי גם: 

“דם” במובן של נעצר על מקומו

כמו החייל  עָמַד דֹּם   או להבדיל  “דֹּם לֵב ” 

[ ועל זה אומרים הספקנים…”אולי”….] 

 

 

Der Gipfel des Berges funkelt,  2.3 

השורה השלישית תורגמה בשני נוסחים:  הנוסח בלשון יחיד והנוסח בלשון רבים 

Der Gipfel 

משמעו הפיסגה, ראש  מרום ו Der היא ה’ הידיעה כלומר הפסגה. 

אלא שמכאן ואילך חלוקות הדעות: 

יש המתרגמים “פסגת ההר” – ביחיד – דבר המכוון אותנו לפסגת סלע הלורליי,  המוכרת לקוראי רשימות אלה מהתצלומים שהבאתי ומהציורים שצירפתי ברשימותי הקודמות. 

כך בתרגומו של משה זינגר 

“פסגת ההר נוגהת” 

או של פנחס שדה המחליף את סדר השורות השלישית והרביעית ומתרגם: 

“נדלקת פסגת ההר” 

לעומת זאת בתרגומה של עדה ברודסקי: מופיע הביטוי : 

“פסגת ההרים נוצצת” 

הפסגה ביחיד – ההרים ברבים ! 

– נדמה כי אם ב”הרים” לשון רבים מדובר, הרי צריך היה לתרגם “פסגות ההרים נוצצות” 

des Berges funkelt 

 

הs בסוף המילה Berges היא אות היחס ולא אות הריבוי מקבילתה של ה”של” בעברית. 

כלומר לא “ההרים” כי אם “של ההר”: “פסגתו של ההר”. 

טעות הנפוצה למשל בתרגום שם יצירתו של ריכארד ואגנר : 

Der Ring des Nibelungen 

יש המתרגמים “טבעת הניבלונגים” ברבים,  בעוד התרגום הנכון הוא “טבעתו של הניבלונג” ביחיד. 

funkelt, 

funkelt, משמעו: רשף, ניצוץ, גץ  ו   funkelt, מכוון לתהליך בערה והתלקחות, המאופיין על ידי האש. 

בנקודה זו אני מעדיף את תרגומו של יצחק קצנלסון, האכרכאי והגבוה,  המבטא את האקטיביות של התהליך בביטוי “פסגת ההר כלהבה”, תהליך אקטיבי שבסימנו נע ומתקדם כל הבית השני של השיר. 

הדמיון ללהבה, כפי שעולה מתרגומו של קצנלסון, משתלב במשמעות נוספת שניתן לייחס לבית זה המרמז על אותם uralten Zeiten [ “זמנים קדמונים” ] שנזכרו בבית הראשון,  ומעלה בדמיון שוב את עולמם הקדמון של היוונים שהאמינו כי העולם והחומר מורכבים מארבעה יסודות: 

 

 

המיוצגים בשיר באלמנטים הבאים: 

אויר   =  Die Luft  [ “צונן האויר” ] 

מים    =  fließt der Rhein [ “הריין מימיו אט ישיט” ] 

אדמה =  des Berges [ “פסגת ההר…” ] 

והאש  =  funkelt, [ “פסגת ההר כלהבה” ] 

אך כיון שאנו בהקדמה לפני סיפורו של סיפור “אגדה עתיקת יומין”… 

אולי ציור זה יבטא טוב יותר את הרעיון: 

 

אלגוריה עממית על ארבעת היסודות 

ואולי הנהר מאחור הוא הריין …. [ מי יודע ? ] 

 

 

Im Abendsonnenschein   2. 4 

השורה הסוגרת את הבית המדגישה הן את זמן ההתרחשות והן את תהליך התנועה אל עבר השקיעה והירידה … 

כאן משלים המשורר ארבעת היסודות מן העולם היווני הקדמון, אליו רומז הדובר, בביטוי “זמנים קדמוניים” שבבית הראשון. 

הביטוי Abendsonnenschein מורכב משלוש מילים: 

Abend = ערב 

Sonnen = השמש ובפועל של השמש 

Schein = זריחה. 

הביטוי המקובל בגרמנית רגילה ל”שקיעה” או sunset  באנגלית הוא 

der Sonnenuntergang 

אלא שהיינה בחר כאן צירוף לא מקובל, פיוטי ובעל סתירה פנימית, אוקסימורון, הבא להעצים את האפקט השירי .

אם לתרגם לעברית “פשוטה” מדובר ב”זריחת שמש הערב” משמע : שקיעתה. 

בביטוי זה ביקש היינה להעצים את אותה תחושה של תנועה המאפיינת את כל הבית עד עתה. 

גם האור נמצע בתהליך דעיכה. במלחמה שבין האור הגווע והנלחם על חייו האחרונים לפני בוא ממשלת החושך… 

ונראה לי כי דווקא תרגומו של יצחק קצנלסון “יוקדה בזהרי תהום”, עם כל גבהות לשונו, מצליח לכוון את התרגום של השיר [ שהוא בפועל פירושו ! ] אל התהומות אליו יוליך אותנו המשורר בהמשך. 

 

 

 

יש שלקחו את חווית “לורליי” רחוק יותר  והפנו אותה לכיוון המעמקים… והתהום ….כמו ריכארד ואגנר למשל…

 .

 

פורסם לראשונה ב”קפה דה מרקר” ביום 23.10.2009 

 

 

 _________________________________

“פרוייקט  היינה ולורליי –   רשימת הפוסטים

_________________________________

 

[1.1] בעקבות היינה ועוללות לורליי – מדיסלדורף ואילך

 

2. לורליי – סרטוני וידאו

 

[Lorelei – Heine: Video [2.1  לורליי-היינריך היינה

[2.2]     בעקבי לורליי – אל מעמקי הריין 

 

3. רשמי מסע אישי אל לורליי

 

[3.1]      בעקבי לורליי – תצלום, תרגום והרהורים אחדים

[3.2]      בעקבי לורליי – עוד תצלום ועוד תרגום

 

4. לורליי – היינה – קריאות בשיר

 

[4.1] השיר לורליי – קריאה בבית מס’ 1 – “העצב העמוק”

[4.2] השיר לורליי – קריאה בבית מס’ 2 – “הזרימה אל השקיעה”

]4.3]  השיר לורליי – קריאה בבתים מס’ 3-4 : “העלמה והמוות”

 

5. לורלי – השיר והעברית

 

[5.1]  השיר לורליי – משמעות תרגומו של יצחק קצנלסון, 1924

[5.2]  השיר לורליי – מקור וארבעה עשר תרגומים לעברית

[5.3]  לורליי במפעם אלתרמני – 2 שירים

 

6. עקבות היינה בספרות העברית 

 

[6.1]  לורליי במפעם אלתרמני – 2 שירים

[6.2]  [8] מס. יזהר היינה ולשיר Der Doppelganger

[6.3]  [9] מס. יזהר לשוברט והיינה ועד לשיר Der Doppelganger

 

 

 .

 

 

 

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....